מציאות הפוכה: המשפחות חיפשו הבנה - הח"כים את המצלמה
חברי הכנסת שהתייצבו בוועדה לביקורת המדינה לא ראו מול העיניים את המשפחות השכולות, אלא את מצלמות הטלוויזיה. הם חשבו על הסאונד-בייט שייכנס למהדורת החדשות. הם רצו להגן על ראש הממשלה כדי למצוא חן בעיניו. התוצאה נראתה נורא
הוועדה לביקורת המדינה התכנסה אתמול כדי לדון ביישום הלקחים של דו"ח המבקר על מבצע צוק איתן, אבל שום דיון ענייני לא היה יכול לצאת אל הפועל בסיטואציה המיוחדת הזו. הדיון הפתוח הזמין את הבלאגן, והתוצאה נראתה נורא. מצד אחד משפחות שכולות, שלא יכולות לכבוש את הכאב שלהן כאשר עוסקים במחדלים של המלחמה שבה נפלו יקיריהן. המשפחות רואות מולן את ראש הממשלה, דורשות הסברים, מבקשות הבנה, רוצות לפרוק את הסבל. משפחת גולדין תובעת, ובצדק, להחזיר לה את גופת בנה, מה שהביא להתפרצות נוגעת ללב של לאה, אמו של הדר כלפי חברי הכנסת שהעירו לה.
נתניהו בוועדה. מראות קשים
צילום: הדס פרוש, פלאש 90
וזה היה צפוי. חברי הכנסת שבאים לאירועים האלה מתנתקים מהמציאות המיידית.הם לא רואים מול העיניים את המשפחות השכולות. הם רואים את מצלמות הטלוויזיה. הם חושבים על הסאונד-בייט שייכנס למהדורת החדשות. הם רוצים להגן על ראש הממשלה כדי למצוא חן בעיניו ובעיני חברי מרכז הליכוד. אפילו נתניהו ואנשיו לא הבינו את חבר הכנסת מיקי זוהר, שנכנס לדבריה של לאה גולדין אחרי שהאשימה את נתניהו בכך שהוא הפך את הורי הנעדרים ל'אויב העם'. גולדין מיהרה לכנות את כל מה שקורה סביבה "קרקס". כל המדינה ראתה שמה שחושבים על חברי הכנסת זה נכון, וזה קורה בפועל, בדיונים הכי רגישים.
בתנאים הללו אי אפשר היה לקיים דיון רציונאלי. אילו הייתי יו"ר הוועדה קארין אלהרר הייתי מחלק את הדיון בוועדה לשני חלקים: חלק סגור עם חברי הוועדה והמוזמנים, וחלק אחר פתוח לתקשורת. בוועדות המשנה של וועדת החוץ והביטחון וגם בדיונים הסגורים בוועדה הזו אפשר לדבר על דיאלוג עמוק ורציני. בדיון סגור מעין זה אפשר היה לראות איך משפרים את קבלת ההחלטות בקבינט, איך דואגים שהמידע הרלוונטי יגיע לשרים בקבינט, איך מגבשים תורת לחימה נגד המנהרות ובקיצור, איך מפיקים את הלקחים הקשים של דוח המבקר האחרון.
אמו של הדר גולדין. המשפחות רצו לפרוק את הסבל.
צילום: הדס פרוש, פלאש 90
שבועיים לפני יום העצמאות ויום הזיכרון. הדיון אתמול בוועדה לביקורת המדינה לימד עד כמה קצר המרחק בין קבלת החלטה לא נכונה, או היערכות לקויה, ובין אסון שהורס את חייהן של משפחות. כאשר יש התנגשות בין המחדל ובין השכול- הפיצוץ האמוציונלי הוא בלתי נמנע. צריך רק לקוות כי ראש הממשלה והפוליטיקאים הבכירים שעמדו אתמול מול אילן שגיא, לאה גולדין והאחרים יחשבו עוד 100 פעמים לפני שהם שולחים חיילים לקרב, ואם כן, האם הם עשו הכל כדי למנע חללים ומראות קשים, שבהם חזינו אתמול.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם