ראשי » חדשות » בארץ

ספריה נלמדים באוניברסיטה פלסטינית, אבל זו מסרבת להזמינה

ספריה של פרופ' נורית פלד־אלחנן, פעילת שמאל מוכרת שנוהגת להתאבל ביום העצמאות, נלמדים באוניברסיטת ביר זית ברמאללה, אולם במוסד סירבו לאפשר לה להרצות לסטודנטים. "אני מכבדת את ההחלטה של האוניברסיטת לא להזמין ישראלים כחלק מהחרם", אומרת פלד-אלחנן

פרופ' נורית פלד־אלחנן היא פעילת שמאל בולטת ומוכרת. בין היתר נמנית פלד־אלחנן עם מקימי 'טריבונל ראסל', גוף שנוסד בספרד ועניינו הוקעה פומבית של ישראל והגדרתה כמדינת אפרטהייד, והיא תומכת בסרבנות ובחרם על כל שטחי ישראל. פעם אף העידה שהיא נוהגת להתאבל בימי העצמאות.

אך למרות הזיהוי המוחלט שלה עם המאבק הלאומי של הפלסטינים, דווקא סיפורה של פרופ' נורית פלד־אלחנן מגלם את הפרדוקס של פעילות השמאל הישראלי. אוניברסיטת ביר־זית שליד רמאללה סירבה להניח לפרופ' פלד־אלחנן, המתמחה באוניברסיטה העברית בלימודי ספרות, שפה וחינוך, להרצות בפני תלמידיה – וזאת אף שספריה נלמדים במוסד האקדמי הפלסטיני.
 
לפני כשבועיים נערך באוניברסיטת תל־אביב כנס לזכרו של ד"ר רון פונדק, ממייסדי הסכם אוסלו. הדוברים בכנס הציגו חשבון נפש נוקב על ההישגים והכישלונות של תנועות השלום וארגוני השמאל, ולרוב טענו שמלוא האשמה באי הבשלת התהליך המדיני תלויה בצד הישראלי.

חלק ניכר מהנאומים הוקדש למכשולים שמחנה השמאל מתמודד עמם בבואו לדבר עם הפלסטינים. רמי אלחנן, פעיל ב'פורום המשפחות השכולות' ובעלה של פרופ' פלד־אלחנן, סיפר על קשייה מול האוניברסיטה הפלסטינית וביקש מהציבור להפנים את כאבם של אנשי הרשות.

"בתרבות הלאומית הפלסטינית, המפגשים עם הישראלים הם עניין של 'ייהרג ובל יעבור'", הסביר אלחנן, "מאז הסכם אוסלו יהודים וערבים נסעו לבתי מלון מפוארים, התחבקו והתנשקו ואכלו חומוס יחד. בסופו של יום הם חזרו הביתה – היהודים לדמוקרטיה שלהם, והפלסטינים למחנות הפליטים. אך בשטח הוכפל ושולש מספר המתנחלים.

"בתרבות הלאומית הפלסטינית שיתוף הפעולה עם הישראלים אינו רק טאבו, אלא דבר מהותי ויסודי שמי שלא מבין אותו לא מבין כלום", הוסיף אלחנן, והתייחס לסיפורה של אשתו: "עד כדי כך הוא עמוק, שפרופ' נורית פלד־אלחנן ועמירה הוזמנו לאוניברסיטת ביר־זית ולא היו יכולות להופיע שם כי הן ישראליות".
 
פרופ' פלד־אלחנן אישרה בשיחה עם 'מקור ראשון' את העובדה שבביר־זית סירבו להניח לה לדבר עם סטודנטים פלסטינים. לדבריה, מערכת החינוך ברשות דואגת להפיץ את ספריה, המבקרים באופן חריף את החינוך הישראלי. "אני יודעת שלומדים את הספר שלי בביר־זית", היא אמרה, "משרד החינוך הפלסטיני מזמין מדי חודש עשרה עותקים מהספר שלי, ועם זאת לביר־זית יש מדיניות שבה לא מתאפשרת הלגיטימציה לישראלים".

ולמרות זאת, אין לפרופ' פלד־אלחנן טענות. "אני מכבדת מאוד את ההחלטה של אוניברסיטת ביר־זית לא להזמין ישראלים כחלק מהחרם", היא הבהירה. "אני גם גאה מאוד על כך שבכל זאת הם קוראים את ספרי, שבישראל מחרימים".

ואם יש צורך בעדות נוספת על מצבו של השמאל אל מול הפלסטינים, הרי דבריו של מזכ"ל 'שלום עכשיו' אבי בוסקילה באותו כנס באוניברסיטת תל־אביב. קשה מאוד לייצר "מפגשי ישראלים־פלסטינים", הבהיר בוסקילה, וסיפר שנכשל בניסיונו לקדם דו־שיח בין סטודנטים יהודים מ'מכון ערבה', המזוהה עם השמאל הישראלי, ובין פלסטינים. "ניסיתי לייצר מפגש בבית־ג'אלה. קמו חבר'ה צעירים מפלסטין ואמרו לי: 'אבי, אתה מבקש מאיתנו נורמליזציה, ואנחנו לא מעוניינים בנורמליזציה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg