כשחוקרי ביטחון בכירים לא בקיאים בתחומם - הממשלה בבעיה
ראש אגף המודיעין לשעבר וראש חטיבת המחקר הנוכחי התבטאו השבוע בצורה מדאיגה. עמוס ידלין הציע להעמיק את המעורבות בסוריה, ודרור שלום טוען שתפקיד המודיעין להצביע על הזדמנויות לשלום. טוב שלפחות בקודקוד יושב אדם שיודע לבצע הערכות משלו
שתי התבטאויות מהימים האחרונים של אנשי מחקר בכירים מאוד בנושאי ביטחון ומודיעין מלמדות פחות על המצב המסוכן באזור - ויותר על רמת ההבנה הנמוכה שלהם בנושאים שבהם הם עוסקים.
''הדבר היפה פה שאין התנגשות בין מוסר לאסטרטגיה''. עמוס ידלין
צילום: ראובן קסטרו
במוצ"ש האחרון, בתוכנית "פגוש את העיתונות" בערוץ 2, המליץ אלוף במיל' עמוס ידלין להגביר למעשה את המעורבות של ישראל בסוריה, בעקבות התקיפה האמריקאית. הוא לא שכח לצטט את אלתרמן. ידלין רואה מפגש בין מוסר לאסטרטגיה: "אסור לעמוד מנגד, אבל הדבר היפה פה שאין התנגשות בין מוסר לאסטרטגיה", הוא אמר. "אנחנו צריכים לפעול באופן מדוד, ויודעים לפעול. תפקידנו להחליש את אסד ולהרחיק את איראן וחיזבאללה מהגולן. הנטייה שלנו היא לשמור על השקט ולא לקחת סיכון, אבל בעתיד המחיר יהיה הרבה יותר גבוה".
לא לגמרי ברור על אילו פעולות נוספות ממליץ ידלין מעבר לחיסול שיירות הנשק לחיזבאללה, אבל ברור שזה לא מספיק מבחינתו והוא רוצה לראות את ישראל עמוק יותר בפנים. ידלין הוא היום ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ובעבר היה מועמד לתפקיד שר הביטחון.
מי שמשמש היום כראש חטיבת המחקר באגף המודיעין, תא"ל דרור שלום, הוסיף ממד עכשווי מדאיג לתפיסות הרוחשות במוחותיהם של הקצינים בצמרת צה"ל. בריאיון לאמיר בוחבוט באתר "וואלה" הוא העביר שורה של מסרים, כשבראשם טענה שהלקח ממלחמת יום הכיפורים ב-1973 הוא שהמודיעין צריך להצביע על הזדמנויות לשלום.
העובדה שיש היום הסכם שלום שמחזיק מעמד עם המצרים, היא בזכות אותו מהלך הרואי של צליחת התעלה. מלחמת יום כיפור
צילום: דובר צה''ל
"פספסנו את זה", אמר תא"ל שלום. "אני מזכיר את זה כי זה נוכח גם היום. המודיעין תפקידו להצביע גם על מרחבי ההזדמנויות". הוא אמר זאת בהסתמך על הבנתו שסאדאת רצה להתרחק מברית המועצות כדי להאכיל את עמו הרעב. "סאדאת הלך למבצע מוגבל, מבחינתו, אבל פה תיארו זאת כחורבן בית שלישי", אמר. "יכול להיות שמודיעין רלוונטי היה מאפשר חשיבה להכלת האויב בסיני, ולא היינו צולחים את התעלה". כדי להחתים סופית את כרטיס העבודה שלו, הוא חזה כי במצב הנוכחי "הסבירות למלחמה... נמוכה".
בשני המקרים, קצינים מוערכים מאוד משדרים היעדר עומק, חוסר חוכמה, חוסר תחכום, ובמקרה של ראש חטיבת מחקר גם חוסר ידע בדוק ולקחים מאוד מוזרים. יותר מזה: יש הרגשה שתא"ל שלום שייך לאותה קצונה הנמצאת במצב של שטיפת מוח. האם הוא לומד על ראשית שנות ה-70 מסדרות טלוויזיה שעיתונאים וחוקרים מסוימים שימשו להן כיועצים? האם אלה גם מעבירים הרצאות בקורסים של צה"ל?
היה נכון יותר קודם כל, מבחינת חוקרי המודיעין הנוכחיים, ללמוד מדוע קצינים שהבינו יותר טוב מהם את הנעשה במזרח התיכון והיה להם ניסיון וידע רב - העריכו את נשיא מצרים בשנות ה-70 כחדל אישים. ייתכן שהבעיה היא בדיוק הפוכה: שצמרת צה"ל ב-1973 הייתה מחוברת יותר מדי לדרג המדיני ולא התכוננה למצב החוזר על עצמו תמיד – שהמדינאות והדיפלומטיה קורסות והעימות עובר למישור הצבאי.
''הסבירות למלחמה נמוכה''. תת אלוף דרור שלום
צילום: הדר בן סימון, דובר צה''ל
המסקנות של הציבור הישראלי דומות מאוד למסקנות המודיעין האמריקאי במלחמת יום כיפור: אם צה"ל היה מסתפק ב"הכלת" המצרים בסיני ולא צולח את תעלת סואץ, הדבר היה נתפס כתבוסה. שום הסכם שלום עם גורם ערבי כלשהו לא יכול להיבנות על בסיס של תבוסה בשדה הקרב. העובדה שיש היום הסכם שלום שמחזיק מעמד עם המצרים, היא בזכות אותו מהלך הרואי של צליחת התעלה.
אם הממשלה צריכה להסתמך על הערכות והמלצות מהסוג של ידלין ושלום, אז כדאי שהשרים יידעו שיש להם בעיה. טוב שבינתיים יושב בקודקוד לפחות בעל תפקיד אחד שיודע לבצע הערכות משלו: מתי לפעול, נגד מי ובאיזה מינון. השרים הבכירים חייבים להעמיק בחומר ולהיות מסוגלים לבסס הערכות עצמאיות משלהם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם