סוכרת, השמנה ודכאון: התחלואים של הישראלים
עלותו הגבוהה של סל מזון בריא נמצאת מחוץ להישג ידם של רבים והפיקוח על מחירי המזון אינו מבוסס על שיקולים בריאותיים. התוצאה: עלייה במדד מסת הגוף ובשיעורי הסוכרת. מקום ראשון בההשפעה על נטל התחלואה: כאבי גב וצוואר
כאבי צוואר וגב תחתון, מחלות לב, סוכרת, מחלות הקשורות לראייה ושמיעה ודיכאון - אלו הם חמשת התחלואים המשפיעים ביותר על "נטל התחלואה" בישראל - כך עולה ממחקר חדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל המתפרסם היום (ב').
המחקר בדק את הבריאות בישראל במונחי נטל התחלואה - כלומר, מדד אובדן תפקוד לצד התייחסות לתמותה. כאבי גב וצוואר הם הגורם המשפיע ביותר על הנטל, כך נקבע - זאת בשל החלק הניכר באוכלוסייה הסובל מבעיות אלו וכן בשל העובדה שמדובר במצבים כרוניים ומתמשכים. גורמים משמעותיים נוספים הם רמות גבוהות של סוכר בדם, גורם הגבוה ב-61 אחוזים בהשוואה למדינות אירופה וכן השמנה, בעיה שהפכה חריפה מאוד בישראל, בעיקר בקרב ילדים, וחלקה בנטל התחלואה בארץ גבוה בכ-21 אחוזים בהשוואה למדינות אירופה.
מהמחקר, שערכו החוקרים ליאורה בוורס ופרופסור דב צ'רניחובסקי, עלה שמשאבים רבים יותר באופן משמעותי מוקצים לטכנולוגיות המונעות תמותה ורק משאבים מועטים מוקצים לטיפול במחלות שאינן גורמות לתמותה – כגון בעיות אורתופדיות, דיכאון, מיגרנות ובעיות הקשורות לשמיעה ולראייה. זאת, למרות שהן מטילות נטל כבד. ראשית מהחולה, הסובל מכאבים, ירידה בתפקוד וירידה באיכות החיים; שנית מבני משפחתו הנאלצים לטפל בו; ושלישית מהחברה ומהמשק במונחים של אובדן ימי עבודה וירידה בפריון. לפי המחקר, ועדת סל הבריאות וכמוה קובעי המדיניות והציבור, מתמקדים באופן שיטתי בעיקר בטכנולוגיות המונעות תמותה.
בעשורים האחרונים חלה עלייה משמעותית בתוחלת החיים. תינוק שנולד היום בישראל צפוי לחיות 71.7 שנים בבריאות טובה - כעשור פחות מתוחלת החיים הכוללת הצפויה לו (82.1). העלייה במדד תוחלת החיים בבריאות טובה בישראל נמוכה מעט יחסית למדינות אחרות שתוחלת החיים בהן גבוהה, אך לפי הנתונים ישראל ניצבת בפני בעיה ולא ניתן עוד להתייחס לבריאות טובה רק בהקשר של חיים ומוות. לאור העלייה בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה, יש להתייחס לא רק למשך שנות חייו של אדם, אלא גם לאיכותן, מסביר המחקר.
לדברי החוקרת ליאורה בוורס, הנטל הנגרם ממחלות לב ושבץ ירד בצורה ניכרת בישראל (58 אחוז) מאז 1995 כחלק ממגמה בין-לאומית שסיבותיה הן הצלחה בזיהוי וטיפול מוקדם, וכן פיתוח של טיפול תרופתי חדש ויעיל בהורדת רמות הכולסטרול ולחץ הדם. לעומת זאת, נרשמה עלייה במדד מסת הגוף (BMI) ובשיעורי הסוכרת, ואלו גרמו לאפקט הפוך ומנעו ירידה אפשרית נוספת במחלות לב.
מחלות שקשורות ללחץ דם גבוה, כמו מחלות לב, כליות, שבץ וסוכרת, מושפעות בעיקר מהתזונה. אמנם התזונה הים-תיכונית הנהוגה בישראל, הכוללת צריכה גבוהה של ירקות, פירות וקטניות, טובה לבריאות, אך הישראלים נוטים לצרוך לצדה כמויות גבוהות יחסית של סוכר ומלח ולא מספיק דגנים מלאים. כמחצית הילדים בישראל שותים משקאות ממותקים מדי יום - שיעור גבוה אפילו מזה של ארצות הברית.
משרד הבריאות נקט צעדים משמעותיים לטיפול בבעיה זו: איסור על מכירת מוצרי מזון לא בריאים בבתי הספר, המלצה לסימון מוצרים שאינם בריאים באמצעות תוויות ברורות ובולטות, והגבלת השיווק של אוכל לא בריא לילדים. עם זאת, בעיה משמעותית הניצבת בפני הציבור היא העלות הגבוהה של סל מזון בריא שכולל כמות מספקת של פירות, ירקות, אגוזים ושמנים בריאים, העושה אותו בלתי ניתן להשגה עבור רבים. נוסף לכך, הפיקוח על מחירי המזון בישראל מבוסס כיום על שיקולים כלכליים וחקלאיים, ולא נעשה בהתייעצות עם משרד הבריאות בנוגע לשיקולים תזונתיים.
בהשוואה לתושבי אירופה, תושבי ישראל סובלים בין השאר יותר מסוכרת, מחלות כליה, אנמיה, מומים מולדים ודיכאון ומערכת הבריאות עתידה להתמודד עם מקרים רבים יותר של סרטן, מחלות לב ושבץ, דמנציה ומחלות נפשיות.
נטל התחלואה הנגרם מסוכרת בישראל גבוה כמעט ב-90% בהשוואה לאירופה (בתקנון לגיל), והנטל בשל מחלות הקשורות לכליות (הדורשות טיפול בדיאליזה או השתלה) גבוה כמעט פי שניים. בישראל נגרם נטל גבוה יותר גם בשל אנמיה, מומים מולדים ודיכאון. אנמיה פוגעת רבות בנשים בהיריון ומתבטאת בתשישות ובחולשה, ועשויה להביא ללידה מוקדמת או ללידת תינוק במשקל נמוך. היא גם שכיחה בקרב ילדים וקשורה להתפתחות קוגניטיבית, מוטורית ושפתית מאוחרת.
לפי המחקר, בישראל שיעור התמותה מסרטן ריאות, ממחלות לב, משבץ וממחלות כבד נמוך משמעותית מאשר באירופה. אחת הסיבות העיקריות לכך היא שיעור נמוך יחסית של עישון טבק וצריכת אלכוהול. ואולם לצד הירידה בשיעור המעשנים בישראל, 20 אחוזים מבני כיתות יו"ד בישראל מעידים כי עישנו, לעומת 17 אחוזים ממקביליהם באירופה, וגיל התחלת העישון מוקדם יותר בישראל בהשוואה לעבר.
לדברי בוורס, קובעי מדיניות בישראל יכולים להשפיע באופן פעיל על הארכת שנות החיים הבריאות על ידי עידוד לתזונה טובה יותר ולפעילות גופנית, פיקוח על מזון ועיצוב סביבה ובתי ספר בריאים יותר. הדרך העיקרית להבטיח אוכלוסייה מזדקנת בריאה יותר היא התמקדות בפעולות מנע, בעיקר בקרב צעירים ובקרב אוכלוסייה מרקע חברתי-כלכלי נמוך הנמצאת בסיכון גבוה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם