ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

הדבש והעוקץ: בין ליברמן, לוינשטיין וחופש הביטוי

המשנה ליועמ"ש הודיעה לשר הביטחון כי דבריו של הרב מעלי חוסים תחת חופש הביטוי וכי אין לו סמוכת לסגור את המכינה. אולם אנשי הימין צריכים לשים לב כי חופש ביטוי מורחב יאפשר גם לגורמים בשמאל הקיצוני להתבטא באופן פוגעני

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, הוציאה מכתב לשר הביטחון אביגדור ליברמן בו אסרה עליו לזמן את הרב יגאל לוינשטיין לשימוע בגין הדברים שאמר על שירות נשים בצה"ל. כזכור, ליברמן הודיע כי בכוונתו להפסיק את ההכרה במכינת עלי ובמסלול ההסדר של מוסדות עלי, מה שעורר סערה פוליטית מכיוון הבית היהודי. ח"כים פנו ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדבליט שיחווה את דעתו בנושא והמסמך המדובר יצא בעקבות ישיבה שכינס היועמ"ש בלשכתו.
 
בנוגע לביטול ההכרה במכינה כתבה זילבר כי סמכות זו איננה נתונה בכלל בידי שר הביטחון אלא בידי שר החינוך, וכיוון שכך אין בכוחו לשלול מהמוסד את מעמדו. בנוגע לביטול מסלול ההסדר העלתה זילבר טענה עקרונית לפיה דבריו של הרב לוינשטיין חוסים תחת גבולות חופש הביטוי, בנוסף לחוסר הסמכות החוקית לסגירה של מוסד חינוכי בגין אמירות חריגות של אחד ממנהליו.

זאת למרות שלדבריה "דבריו של הרב לוינשטיין הינם פוגעניים ביותר. מדובר בדברים מכאיבים הפוצעים ומפוררים את הרקמה העדינה והשברירית בלאו הכי של הלכידות הישראלית בהקשר הצה"לי, תוך פגיעה בכבודם של ציבורים מסויימים והשפלתם. להסתייגות שביטא שר הביטחון מדברי הרב לוינשטיין, שותפים רבים בציבור הישראלי".
 
כאן אולי צריך להעיר הערה על הקשר בין הרב לוינשטיין לחוק החרם וחוק הנכבה: באופן מסורתי, הימין מבקש לתחם את חופש הביטוי ולא לאפשר לאמירות קיצוניות במיוחד לחסות תחתיו. על בסיס רציונל זה נחקק חוק החרם, המאפשר להטיל בתנאים מסויימים קנסות על מי שקוראים לחרם נגד ישראל, וגם חוק הנכבה – השולל זכויות מגופים המציינים את הנכבה תוך שלילתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הרעיון הוא שהדמוקרטיה צריכה להיות סובלנית אולם עד לגבול מסויים. כשהגבול נחצה יש לדמוקרטיה לגיטימציה להתגונן מול הכוחות שמאיימים על עצם הלגיטימציה שלה.

אלא שבמדינת חוק הרציונל עיוור צבעים ועובד לכל הכיוונים. אם חופש הביטוי מוגבל אז גם אנשי הימין צריכים להיזהר בדבריהם. במקרה של הרב לוינשטיין הח"כים ואישי הציבור נזעקו להגן עליו, אך הם לא לקחו בחשבון את המחיר: מתן לגיטימציה ציבורית ליועמ"ש להרחיב את גבולות חופש הביטוי, הרחבה שממנה יהנו כל השחקנים בזירה הפוליטית.

הדברים שחוללו את הסערה - נאום הרב לוינשטיין


כשגבולות הגזרה של האמירות הלגיטימיות מתרחבים, קשה מאד למנוע תקציבים או זכויות כאשר נאמרים דברים פוגעניים על ידי גופים כמו תאטרון אל-מידאן. אנשי הימין שדרשו ממנדבליט לקיים את הישיבה ולהוציא את המסמך היו צריכים לקחת בחשבון שהסטנדרטים שהם מבקשים לצד אחד יחולו גם על הצד השני ויקטינו את הלגיטימציה לגבות מחיר משפטי על התבטאויות פוגעניות מצדו.

ומכאן גם הלקח לרבנים: ניהול מדיניות ציבורית מושכלת צריך להיעשות בשום שכל ולא בהתלהמות, בבחינת חכמים היזהרו בדבריכם. אפשר לנהל מאבק ציבורי  עיקש ועדיין לעשות זאת בצורה אלגנטית וקצת יותר מתוחכמת, כי כשזורקים אבן לבור גם לחכמים קשה מאד להוציא אותה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

יהודה יפרח

ראש הדסק המשפטי של nrg ומקור ראשון

לכל הטורים של יהודה יפרח