עולמות מתנגשים: האג'נדות מאחורי מאבק הרבנים וצה"ל
ברקע המתיחות בין הצבא לרבנים בציונות הדתית עומד מאבק על תפיסות עולם. מסמכים צבאיים על שוויון ומגדר מלמדים שהשינוי אכן מחלחל לצה"ל: מפתיחת כל התפקידים לנשים ועד ניתוחי שינוי מין במימון צבאי. ראש אכ"א האלוף מוטי אלמוז: "נבחן את החומר"
זה קרה שלשום בתזמון בעייתי משהו, בדיוק בשעה שרבנים בכירים בציונות הדתית נועדו אחרי שבועות של מתיחות לפגישה עם הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט. מנכ"ל משרד הביטחון, אודי אדם, שיגר לראשי המכינה בעלי – ולכתבים הצבאיים – מכתב זימון לשימוע.
"בכוונת שר הביטחון להסיר את ישיבת ההסדר בעלי מרשימת ישיבות ההסדר המוכרות. זאת, אלא אם יימסר לשר הביטחון, כי פעילותו של הרב יגאל לוינשטיין בישיבת ההסדר, כרב, מורה ומחנך תופסק לאלתר". המכתב הזה ודאי לא תרם לאווירה העכורה גם כך, ולמאבק שמתנהל בין רבנים מהציונות הדתית לבין צה"ל.
הרב לוינשטיין על גיוס דתיות לצה"ל (צילום: ערוץ היוטיוב מכינת עצם בית מדרש וירטואלי)
הרב לוינשטיין ביטא את ביקורתו על שירות הנשים בצה"ל בשפה שקוממה עליו רבים, אך רבים שמסתייגים מסגנונו הבוטה שותפים למורת הרוח משינויי העומק המתרחשים בצה"ל בשנים האחרונות. הדברים שאמר הרב לוינשטיין קיבלו משנה תוקף בחוברת שהופצה בהיקף נרחב בשבוע שעבר בבתי הכנסת, שאותה כתב הרב צבי טאו, נשיא ישיבת 'הר המור' ומנהיגן הרוחני של 'ישיבות הקו' שהולכות בדרכו.
במנשר בן 15 עמודים, תחת הכותרת "תופעות של הרס עצמי בצה"ל", טוען הרב טאו כי "ראשי הצבא מאפשרים לנצל את הצבא כדי לשנות את החיים במדינה - את צביון התרבות, המוסר, המצפון והדת".
לדברי הרב טאו בחוברת, הדברים הללו מצטרפים לניסיונות לחולל מגמה של קעקוע הדת והפרדתה מהמדינה ומהעם. עוד נאמר כי אנשי אקדמיה ותקשורת הצליחו "לטהר את השרץ", כשקראו "לקבל את השונה", וטענו שלכל אדם חופש לחיות את חייו כרצונו, ולמשפחה על פי אותה תפיסת עולם אין רק צביון אחד - גבר ואישה, אבא ואמא.
"מי שאומר אחרת הוא פאסה, מתייחסים אליו כאל אדם פרימיטיבי וכמוקצה. יש בכך קריאת תיגר על הנורמליות - על כך שאפשר בכלל להגדיר תחום של התנהגות כנורמלי, ומה שמחוץ לו יוגדר כלא נורמלי", כותב המנהיג הרוחני הבכיר.
את הקרב הזה מנהלים הרב טאו ועמיתיו נגד סוגיות שעברו לדעתם בשנים האחרונות לקדמת הבמה בחברה כולה, וחלחלו עמוק גם לשורות הצבא. סוגיות אלו זוכות לא פעם לשיווק וליחסי ציבור מצד חטיבת דובר צה"ל ומסוקרים בהרחבה בכלי התקשורת בכתבות ובפרסומים. המאבק שמנהלים הרבנים טאו, לוינשטיין ודומיהם הוא לא רק על סוגיית גיוס נשים או פעילות של גדוד מעורב אלא קרב עומק על פניו של הצבא. הם אינם מוכנים לקבל את האג'נדות הללו שנכנסו אל הצבא ובראשן השיח על מגדר ושוויוניות.
יש הטוענים שאכן מדובר באג'נדה שיטתית וסדורה של הצבא ולא במגמה חולפת. בשנתיים האחרונות עוסק צה"ל בנושאים האלו מאחורי הקלעים, וכבר גיבש עמדה ברורה כפי שאפשר לראות בכמה דוגמאות שנביא כאן.
נשים שירתו בתפקידים שונים, גם כלוחמות, כבר בתקופת המחתרות. במלחמת העצמאות הוקם 'חיל נשים' שהיה אחראי להכשרת נשים, קליטתן ושיבוצן, עד לפירוקו בשנת 2001 תחת הרמטכ"ל דאז שאול מופז. תחתיו הוקם גוף חדש: "יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים", או בקיצור היוהל"ן, שעסק בשמירת זכויות החיילות ובקידומן. בפברואר 2016 שונה שם התפקיד, במהלך שיכול להעיד גם על שינוי תפיסה. את תפקיד היוהל"ן החליף היוהל"ם: "יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר".
לשינוי הזה קדם מסמך פנימי שחובר בענף מוקד ידע ומגדר ביוהל"ן בנובמבר 2015, בתקופה שבה כיהנה בתפקיד תא"ל רחל טבת-ויזל, בוגרת אולפנת 'צפירה' ותיכון בני-ברק. תחת הכותרת "מנשים למגדר - הבסיס התפיסתי" נקבע במסמך כי העולם האקדמי הכריע שאין הבדל באמת בין גבר לאישה ושתקרת הזכוכית הזו צריכה להישבר, וכי המציאות הנוכחית היא של 'ריבוי זהויות'.
"ההסתכלות על האנושות כמתחלקת לשתי קבוצות - גברים ונשים - אינה מדויקת, מקבעת את בני האדם בתבניות לא מתאימות ומהווה בסיס לא נכון ולא יעיל לניהול המשאב האנושי ולמיצויו". לטענת המחברים, הגברים זוכים לעליונות ויוצרים אי-שוויון מגדרי בחברה ובארגונים השונים בתוכה, ובהם צה"ל.
"הצבא בעניין הזה הנו ארגון שמאפייניו מבליטים את הנושא (חוסר השוויון והבדלי מעמדות בין גברים ונשים, י"ע). במקרים רבים אי-השוויון המגדרי איננו רלוונטי, קרי, איננו נובע מכורח המציאות, ההבדלים בין המינים או צורך ארגוני מוחלט, אלא הוא תוצר של העובדה כי הצבא, כאמור, נבנה בידי גברים, בעבורם ובהתאם ליכולותיהם". על פי המסמך, הבחנות מגדריות-סטריאוטיפיות משמשות לא פעם בצבא לקיבוע תרבות ארגונית המדירה נשים בצורות שונות.
שתי המלצות מגבש המסמך הצבאי. האחת, הבנה מעמיקה של מפגש הזהויות המגדריות השונות עם התרבות והמבנה של צה"ל, והשנייה, גיבוש תפיסה ומדיניות שתכליתן לייצר תנאים לשירות שוויוני. "מהות השינוי המוצע הוא מַעֲבר לגוף שתכליתו מיצוי נשים וגברים בהתאם לזהותם המגדרית, והשגת שוויון הזדמנויות מגדרי מהותי", נכתב.
"תפיסה זו מציעה לבחון את הנשים לא כקבוצה 'ביולוגית' אלא לבחון את מגוון הזהויות המגדריות שאלה נושאות והמשמעויות שלהן. לדוגמה, השלכה חיובית אפשרית למהלך יכולה להיות שנשים שזהותן המגדרית מתאימה, תוכלנה להשתלב בתפקידים שנחשבים 'גבריים' וכאמור הן מתאימות להם ורוצות בהם".
בהמשך להמלצות הללו צוין כי אין כוונה לערער על הכישורים, היכולות והתכונות הנדרשים בשדה הקרב, ורק מי שירכוש אותם ישרת בשדה הקרב. "ההזמנה כאן היא לבחון את הימצאות הכישורים והתכונות הללו (או היכולת לבנות אותם) בקרב כלל המשרתים ולא לפסול את חלקם באופן קטגורי בשל מינם הביולוגי או זהותם המגדרית. התפיסה ממוקדת המגדר מניחה כי המין הביולוגי של האדם לא בהכרח קובע את כשירותו ויכולותיו לבצע תפקיד כלשהו, אלא כישוריו, מיומנויותיו, ותכונותיו".
"למהלך כזה יש פוטנציאל גבוה ליצור לצה"ל לגיטימציה חברתית שכן ישנם קולות רבים ומתרבים בחברה הקוראים לכיוונים דומים לאלו המוצעים כאן", מסכמים מחברי המסמך.
ארבעה חודשים לאחר כתיבת המסמך הצבאי שונה שמה של היחידה מיוהל"ן ליוהל"ם וגם סמלה. "הסמל משלב שתי דמויות על-מגדריות, ומכאן שלא ניתן לדעת מה המין או הזהות של הדמויות. הסמל מתאר תפיסה 'אידיאליסטית' שבה שני המינים ממוקמים בגובה זהה, כתף אל כתף, מה שמצביע על שוויון מלא ומיצוי משותף לשני המינים", נטען בדברי ההסבר לסמל החדש. צבעי הסמל הם כסף וזהב, שאינם מגדריים.
חודשיים לאחר שנכנסה לתפקידה ביולי שעבר, העניקה היוהל"ם החדשה תא"ל שרון ניר ריאיון ל'ידיעות אחרונות' ובו שטחה את השקפת עולמה. "צה"ל צריך למצות מנשים, בדיוק כמו מגברים, את מלוא הפוטנציאל על פי הכישורים והיכולות שלהן. זה החזון, שבמסגרתו ייפתחו לשירות נשים כמה שיותר תפקידים משמעותיים".
במהלך השנים נפתחו תפקידים רבים לפני נשים, ובינתיים המגמה הזו צפויה רק להתגבר. בצה"ל גאים מאוד בגידול הדרמטי במספר הלוחמות - פי חמישה מאז שנת 2012. "המטרה היא לפתוח לנשים את כל התפקידים, אבל זה צריך להיעשות לאט, בצעדים קטנטנים, דרך חוויות של הצלחה, וכמובן כשיש שוויון הזדמנויות צריך גם שוויון חובות, כמו השוואת משך השירות בין נשים לגברים", הוסיפה תא"ל ניר. לדבריה, חיילים שתהיה להם בעיה לשרת לצד נשים יוכלו לשרת בפלוגה מגדרית נפרדת. "בסוף נהיה שם. נשים תהיינה בכל התפקידים".
בריאיון לעיתון הצבאי הדיגיטלי 'במחנה' שיצא החודש במהדורה מיוחדת ליום האישה הבינלאומי, הוסיפה תא"ל ניר ואמרה: "הצבא פותח את שעריו בפני נשים ודוגל בתפיסה שוויונית יותר". כדוגמה לדבריה הזכירה ניר את ספינות חיל הים שיגנו על אסדות הגז, הצפויות להתחיל לפעול לקראת סוף העשור הנוכחי. "הספינות החדשות שיגיעו בשנת 2019 ייבנו בראייה מגדרית", אמרה ניר. "צה"ל כיום דוגל במתן הזדמנויות שוות ללא קשר למגדר. לפני כשנה שינינו את משרת האם למשרת הורה - אנחנו נותנים זכויות הוריות ללא אבחנה מגדרית למשרתי הקבע".
צה"ל, לדבריה, מאמץ בעצם את מודל "המשפחות החדשות" - אמהות יחידניות ומשפחות חד-מיניות. "משרת הורה מאפשרת לקצין או לנגד לזכות בזכויות הוריות ללא הבדלי מגדר".
במסגרת אותה מדיניות מגדר חדשה, צה"ל מסייע לחיילים שבוחרים לעבור ניתוח לשינוי מין, ואחרי המלצה של פסיכולוג ורופא צבאי ניתנת הפניה לרופא מומחה. במשרד היוהל"ם ישנה חיילת שכל תפקידה הוא לטפל במקרים הללו. חיילים וחיילות שבוחרים לשנות את מינם זוכים ליחס מיוחד מצד מפקדיהם. הצבא עושה מאמץ לגייס אותם לשורותיו ומתגאה בכך, כולל ערבים מיוחדים וימי עיון שאליהם מגיעים נציגים רשמיים של הצבא, כפי שמלמדת כתבה באתר 'וואלה' מינואר אשתקד תחת הכותרת 'מדים לפי מידה: כך צה"ל מתאים את עצמו למתגייסים הטרנסג'נדרים'.
"אנחנו מקבלים ביטוח רפואי שלם מצה"ל, כנראה הכי טוב שאפשר לקבל במדינה", מצוטט בכתבה סגן שחר, שעבר ניתוח לשינוי מין במהלך שירותו הצבאי. "יש תרופות וטיפולים שמגיעים לנו בחינם, ובאזרחות לא היינו מקבלים. אני מקבל טסטוסטרון, ועכשיו עברתי לסוג היקר יותר. באזרחות הייתי צריך לשלם עליו 300 שקל, ובצבא אתה לא צריך לשלם כלום. כל טיפול רפואי שהיית מקבלת באזרחות, בצבא תקבלי בחינם. זאת קופת החולים שלך", סיפר. עלות הליך כזה נאמדת בעשרות אלפי שקלים, והמתנגדים לגישת צה"ל סבורים כי מדובר בהליך רפואי חריג ולכן גם לא צריך לתמוך במי שבוחר לעבור אותו.
המגמות הללו, שניכר שזוכות לחיבוק של צה"ל, הן סדין אדום בעיני הרבנים. בראיונות שהעניקה נגעה תא"ל ניר בדיוק בנקודות הרגישות והקפיצה את המתנגדים. לא ברור אם הרב טאו קרא את דבריה של היוהל"ם, אבל בחוברת שהפיץ בסוף השבוע הוא סיפק את התשובה. לדבריו, המגמות החדשות בצבא גורמות להרס מוסד המשפחה.
אבל לא רק מסמך פנימי מתוך שורות הצבא מעורר את הביקורת. אחת הטענות החוזרות במאבק בין הרבנים לצה"ל היא שגישות אזרחיות נכנסו אל לובשי המדים - תפיסות שהן במהותן אזרחיות ולא בהכרח מתאימות למערכת צבאית היררכית וסגורה. דוגמה לאימוץ המלצות של גורמים אזרחיים אפשר למצוא בחוברת "שירות נשים בצה"ל - המשך התקדמות או נסיגה לאחור?" שפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה ב-2013.
בין המלצותיה של החוברת נכתב כי "יש להשוות את משכי השירות של נשים וגברים, ולקבוע משך שירות דיפרנציאלי המתבסס על התפקיד ולא על המגדר". על פי הצהרות קצינים בכירים בצבא, אחד היעדים בשנים הבאות הוא קיצור שירות הבנים ל-30 חודשים, ובהתאמה הארכת שירות הבנות לתקופה דומה.
המלצה נוספת של המכון הישראלי לדמוקרטיה קובעת כי "במקרים שבהם העיקרון של גיוס חיילים דתיים וחרדים ושילובם בצה"ל מתנגש עם העיקרון המשמר את מעמדן של הנשים בצה"ל, יגבר האחרון". אותה המלצה מופיעה כמעט כלשונה בסעיף 6 של ענף מדיניות ואסטרטגיה, גם הוא מבית היוצר של יוהל"ם. "לצד הציווי הערכי, החברתי והארגוני לשלב באופן נרחב את החיילים מהמגזר החרדי בצה"ל, יש לוודא כי שילוב זה אינו מוביל להדרת נשים בשום דרך".
בצה"ל טוענים כי גיוס הבנות לשירות בצבא ושינוי הגישה איננו נובע מאג'נדה או מרצון לרצות קהל זה או אחר, אלא משיקול מבצעי. ערך השוויון לא נעלם גם כאשר עולה השיחה בפני קצינים בכירים, ובצבא סבורים שאישה שרוצה להיות לוחמת ומסוגלת למלא תפקידים כאלו, אין שום סיבה שלא לאפשר לה.
הרבנים שנמצאים בעין הסערה מול הצבא לא מקבלים זאת. "מכוח האג'נדה של השוויון מנסים לעטוף את כל הדברים הנוראיים הללו במילים יפות - 'שוויון', 'מגדר', 'תהליכים חברתיים' ועוד. אבל כל אלה לא משנים באמת את העובדה שבפועל המילים הללו הן כיסוי לדברים המכוערים והמאוסים ביותר", כתב הרב טאו והוסיף התייחסות ספציפית לראשי הצבא: "אם במקום לשמור על הביטחון הם עוסקים בכל מיני 'ערכים' הסותרים את הרמה הבסיסית ביותר של האנושיות, סימן הוא שהם איבדו את דרכם".
נראה כי רבנים לא יקראו כעת לסרב פקודה או להפסיק להתגייס, אך התחושה אצלם היא שמדובר במהפכות שאינן יכולות להתחולל בצבא, וכי מפקדי צה"ל מקדמים אותן בלי שיש להם מנדט לכך. בין שלל דברי הביקורת שמשמיעים המתנגדים לקידום שירות הנשים או ערכי 'המשפחה החדשה' אפשר לשמוע התבטאויות כגון "פעולה בלי הסכמה" או "חונטה צבאית שתפסה את השלטון". מבחינתם, לא מדובר על חוסר אמון בצבא, אלא ההפך. זו מחאה על המהלכים שלטענתם מחלישים את צה"ל כצבא העם, ומאבק על דמותו ועל רוחו היהודית - למען שיפורו ומילוי ייעודו - להגן על מדינת ישראל.
ראש אכ"א, אלוף מוטי אלמוז, אמר במענה לממצאי הכתבה כי "אני מתכוון לבדוק את כל הניירות והחומרים הללו, לראות האם הם רלוונטיים, לבחון את מידת נחיצותם והשפעתם על פני הצבא וערכי צה"ל ולעשות סדר בנושא. אני מתעסק עם הרבה סוגיות בתחום הזה ומוודא שערכי הצבא נשארו ערכי השליחות, הניצחון ואהבת המולדת ולא סוגיות אחרות".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה לכתבה: "צה"ל כצבא העם משלב בשורותיו מגוון אוכלוסיות, תוך מתן מענה לצרכיהן השונים ומאפשר שמירה על אורח חייהן לצד שירות משמעותי ומכבד. צה"ל לא שינה את ערכיו וממשיך להדגיש את ערכי הדבקות במשימה, חתירה לניצחון, שליחות, רעות ואהבת המולדת כערכים מרכזיים. נשים משרתות בתפקידים השונים בהתאם ליכולות ולנתונים שלהן, כאשר אורך השירות נקבע בהתאם לחוק".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם