דו"ח צוק איתן: בלון המנהרות התפוצץ
נתניהו וראשי מערכת הביטחון היו מודעים היטב לנושא המנהרות ודיברו עליו שוב ושוב. טענת המבקר ששרי הקבינט לא הפנימו את האיום מעידה בעיקר על רמתם
נפתלי בנט: "זה לא סוד, תשאלו כל חבר קבינט שלא ידענו על מנהרות הטרור שחודרות ליישובי עוטף עזה עד בסמוך למלחמה" (ריאיון לרינה מצליח ברדיו 103, 24 במאי 2016). רביב דרוקר (16 בנובמבר 2014): "הפרוטוקולים מוכיחים ככל הנראה שבאמת לא דיברו עם הקבינט הזה על מנהרות התקפיות מעזה לפני צוק איתן. כשכבר דיברו, אמרו שהחמאס יירתע מלהשתמש בהן".
ראש אמ"ן, האלוף כוכבי, העיד בפני מבקר המדינה: "נושא המנהרות הוצג במלוא עוצמתו בקבינט, וסוכם בבהירות רבה על ידי ראש הממשלה". יתר על כן: כוכבי מעיד שדו"ח מצב המנהרות הופץ ללשכת רה"מ, לשר הביטחון ולוועדת חוץ וביטחון, ושרי הקבינט יכלו לעיין בו במטה לביטחון לאומי או בלשכת המזכיר הצבאי.
דו"ח מודיעין שנמצא בתפוצה כזו והשרים יודעים היכן למצוא אותו ולעיין בו, יכול להיחשב כתפוצה רחבה למדי. אם מבקר המדינה רוצה להגיד לנו שהאלוף כוכבי, אחד המועמדים לרמטכ"לות, הוא שקרן - אז אנחנו בבעיה. אבל הבעיה במקרה זה היא המבקר. האיש שעומד מאחורי הדו"ח מטעם מבקר המדינה ערך בסוף השבוע שעבר תדרוכים אינטנסיביים לתקשורת על הדו"ח, ובכך כאילו הפך לשחקן פוליטי.
מה אומר הדו"ח בנושא המנהרות, על פי הציטוטים ולא על פי ההערות הפרשניות בגוף הדו"ח? 12 במרץ 2013. הרמטכ"ל גנץ לקבינט: "מעזה יש איום התקפי, הוא לא איום מתקפתי... עם איזה (עשרות) מנהרות... אנחנו יודעים על אחרות, לא מצליחים למצוא אותן בינתיים... אין להן משמעות של יכולות גדולות מדי... זה מאות אנשים מסודרים שבאים לפשוט ולתקוף".
17 באוקטובר 2013. המזכיר הצבאי של ראש הממשלה למזכיר הצבאי של שר הביטחון: "לאחרונה נחשפה בשטחנו מנהרה התקפית... איום המנהרות מהווה איום משמעותי. ראש הממשלה מנחה להציג בפניו את דרכי ההתמודדות מול האיום".
24 באוקטובר 2013. שר הביטחון יעלון קובע לגבי המנהרות: "מדובר באחד האיומים המשמעותיים ביותר מהרצועה". בפיקוד דרום, ב-29 בחודש, אומר יעלון לקצינים: "האיום המשמעותי ביותר מכיוון רצועת עזה הנו האיום בתווך התת-קרקעי".
כעבור שלושה שבועות (12.11) מתריע ראש הממשלה נתניהו בפיקוד דרום מפני שלושה איומים במרחב הפיקוד שיש להיערך למניעתם, והראשון שבהם "חדירה ליישוב במרחב הגדר והרג אזרחים". ראש השב"כ יורם כהן מגדיר אז את המנהרות כ"איום אסטרטגי וכלי מפר איזון". ב-25 בדצמבר נפגש ראש הממשלה עם הרמטכ"ל גנץ ומציין בפניו כי הוא מוטרד מהתווך התת-קרקעי, וכי הוא סבור ש"נחטוף את זה כאיום אסטרטגי, כהפתעה אסטרטגית בכל החזיתות".
דו"ח המבקר: המידע שלא הועבר לקבינט. (עורך: עלאא עאקלה).
9 בינואר 2014. הנושא שוב עולה בקבינט. נציג אגף התכנון לשרים: "נכנס לפה איום המנהרות, שמזה זמן מאוד מטריד אותנו". ראש הממשלה מדגיש: "אני יודע שיש עכשיו עשרות מנהרות". כעבור שלושה ימים, ב-12 בחודש, ראש חטיבת מחקר תא"ל איתי ברון מציג לשרים שקף ובו תמונה של פנים-מנהרה, ומתחתיה הכיתוב: "איום התקפי בגבולות". הוא מזכיר את המנהרות כגורם התקפי בגבול, בשטחנו, ומפרט: "הדבר האחרון במגמות - האיום ההתקפי. הרעיון החדש יחסית... של חמאס לחדור לשטחנו בהיקפים יחסית גדולים".
באותו דיון בקבינט גם נציג שב"כ מציין כי "אנחנו רואים גם הכנות של תשתיות לפיגועי חוץ ביום פקודה. אנחנו בעיקר רואים זאת בסיפור של המינהור". ראש הממשלה נתניהו סיכם את הדיון: "רשמתי בפניי ארבעה איומים מידיים... האיום הרביעי - מבחינת איומים מבצעיים... זה הנושא של המינהור, שלדעתי יוצר לנו בעיות קשות מאוד, גם של חטיפות וגם של חדירות לתוך היישובים". בדיון פנימי ב-9 בפברואר 2014 דורש נתניהו "לוודא כי נושא הלוחמה התת-קרקעית מטופל במסגרת הצי"ח הלאומי".
ב-16 בפברואר 2014 התקיים דיון ראשון במגוון התוכניות לגבי רצועת עזה - בקבינט. נוכחים קודקודים גדולים, מהרמטכ"ל דרך רח"ט מחקר, ראש שב"כ ואלוף פיקוד דרום. גנץ אומר ש"יכולות להיות מנהרות התקפיות ופשיטות טרור ליישובים או לדברים שהם בחזית המגע". על דברים דומים חוזר ראש חטיבת מחקר באמ"ן: "כך תיראה המערכה הבאה בעזה: במרכזה ירי מסיבי של רקטות... שימוש רב בתת-קרקעי". גם ראש השב"כ, ראש הממשלה ואלוף הפיקוד - כולם מתריעים בדרכם על איום המנהרות בישיבה, ומדגישים: "מנהרות שחוצות".
כעבור כחודש, 13 במרץ, בקבינט, חוזר ראש המל"ל יוסי כהן על הנושא בצורה דרמטית: "יש להם כמה עשרות מנהרות עכשיו, יכול להיות שיש גם (בשטח ישראל)... גדוד יכול לצאת באיזה קיבוץ, או יישוב, זה סיפור. זה מה שמתרחש כרגע בעזה".
ב-23 במרץ שר הביטחון מדבר שוב על המנהרות, ומוסיף: "נתקוף כמה יעדי מנהרות". גם ראש הממשלה חוזר ומדגיש כי "אנחנו צריכים לפתור את בעיית המנהרות". המבקר יוסף שפירא מעיר בפעם המי-יודע-כמה כי "גם בדיון זה לא דרשו שרי הקבינט הבהרות בקשר לכך".
באותו יום אף מביא ראש הממשלה כתזכורת בישיבת הממשלה כולה את נושא המנהרות. ראש השב"כ אומר בקבינט: "הדבר השני שהוא משמעותי לא פחות...הוא המנהרות חוצות הגבול...האיום שלהן הוא כמובן דרמטי, מדובר בעשרות מנהרות...". ברוח דומה מדבר גם שר הביטחון.
למעשה, המבקר מאשים את הקברניטים שלא עשו הצגות אימים בפני השרים כדי שההתרעות הענייניות שלהם ייקלטו על ידם. מי שמכיר דו"חות שבהם התרעות על נושאים קריטיים שיחקו תפקיד, לא יכול שלא להתרשם כי הקברניטים ובייחוד ראש הממשלה נתניהו היו מודעים היטב לעומק ולאיום המנהרות, והם דיווחו על כך לשרי הקבינט. העובדה שאישים כמו יאיר לפיד, נפתלי בנט, גלעד ארדן ואחרים לא הפנימו את החומר מעידה על רמת הקבינט.
כמו בעיות חמורות רבות, האסימון נפל לשרים רק כשישראל עמדה ערב היציאה לפעילות קרקעית ב'צוק איתן'. ב-30 ביוני התקיים אותו ויכוח מפורסם בקבינט שבו בנט ונתניהו לחצו לקבל תוכניות מבצע לחיסול המנהרות. ועדיין, ההלם שדחף את צה"ל פנימה להתמודדות צבאית בשטח עם המנהרות היה רק ב-17 ביולי, בעקבות חדירה של כעשרה מחבלים דרך מנהרה ליד אחד הקיבוצים.
העיסוק של המבקר בתהליך קבלת ההחלטות הוא מעוות, והסכנה היא שמישהו ינסה ליישם את המלצותיו. הקבינט איננו הפורום לניהול מערכה צבאית, אלא לדיון ואישור או שלילה של מהלכים אסטרטגיים מכריעים כמו יציאה למערכה התקפית, גיוס כללי, חיסול הרש"פ.
אם יש משהו שצריך להיות מעוגן בחוק זה מעמדו של הקבינט המלחמתי האמיתי, שהרכבו צריך להיות: ראש הממשלה, שר הביטחון, שר החוץ, הרמטכ"ל, מפקד חיל אוויר או ים (לפי הרלוונטיות), ראש המוסד, ראש השב"כ ומפקד הזירה הרלוונטית. היום, שנתיים וחצי אחרי 'צוק איתן', צריך להודות שנתניהו, יעלון וגנץ ניצחו על מערכה צבאית מוצלחת שתוצאותיה החיוביות ניכרות עד עכשיו.
שרים בודדים בעלי נגישות טובה לתקשורת הצליחו לקבע נרטיב שקרי ומעוות בנושא המנהרות. הם עשו זאת בעזרת כמה כתבים ועורכים בכירים, שהזילו ריר אל מול האפשרות לשווק עוד סיפור נגד נתניהו. לפי הערות מבקר המדינה יוסף שפירא, ניכר שהוא אימץ את הנרטיב השקרי מראש, והדבר בולט בהערותיו המגוחכות הצמודות לכל התרעה שנמסרת בקבינט.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם