למה ישראל ממשיכה לשמר את שלטון חמאס בעזה?

כל עוד ישראל מחליטה שהיא מעוניינת לשמר את ממשל חמאס ברצועה, משחק החתול והמנהרות שחופר העכבר יימשך. המחיר הכבד שמשלמות משפחות החיילים ששולחות את בניהן להילחם בעזה, הוא המחיר המחושב שמוכנים לשלם מקבלי ההחלטות

ישראל מנהלת מול הפלסטינים מדיניות של הפרד ומשול. הפיצול בין רצועת עזה לשטחי הרשות ביו"ש הוא פיצול מבורך מבחינתה, והעובדה שהוא עולה כמעט בכל שיח פלסטיני כדבר שצריך להילחם בו מוכיחה זאת. הכללים של ישראל מול הרשות הפלסטינית שונים מול חמאס, והמציאות שבה חמאס הוא הריבון ברצועה מקנה לישראל מנופי לחצים משמעותיים, שספק אם היו לה לו הרשויות היו מחוברות.

הסכם חילופי האסירים בתמורה להשבת החייל החטוף גלעד שליט נבע מתוך הנחה שחמאס הוא בר השיח היחידי באשר למתרחש ברצועת עזה, והסכם עתידי על שחרור גופותיהם של אורון שאול, הדר גולדין והישראלים שנמצאים בעזה, יתנהל מול חמאס. 

הסכם הרגיעה שסיים את מבצע צוק איתן נחתם ישירות מול ארגון חמאס. תנאי בסיסי בהסכם, שאותו תיווכה קהיר, דיבר על הקמת ממשלת אחדות פלסטינית שהייתה אמורה מחד להעניק משכורות לאנשי חמאס, ומאידך לסלול את חזרתו של אבו מאזן לרצועה. תנאי ממשלת האחדות הזו לא מומשו מעולם, והבלעדיות על השלטון ברצועה נשאר בידי חמאס.

שריפת דגל ישראל בסיום קורס ההכשרה של חמאס בעזה. ישראל מנהלת מול הפלסטינים מדיניות של הפרד ומשול. צילום: AFP

ההשלכות של הבלעדיות הזאת מבחינתה של ישראל ברורות: כל הפרה של הסכם הרגיעה בדמות ירי לעבר ישראל מרצועת עזה זוכה לתגובה חריפה, ומאז כניסתו של ליברמן למשרד הביטחון, היא אף נעשתה חריפה עוד יותר. המטרות של התקיפות הישראליות הן יעדי חמאס. ישראל אינה מסתירה זאת, ומקפידה לציין אחרי כל תקיפה כי היא רואה בחמאס את האחראי הבלעדי על המתרחש ברצועה.

המשוואה הזאת מנוצלת באחרונה על ידי גורמים סלפים ברצועת עזה, שחלקם מזוהים עם דאעש ומעוניינים לפגוע בשלטון חמאס. השיטה פשוטה מאד: פעילים מאותם ארגונים יוצאים לשטחים הפתוחים, יורים לעבר ישראל וחוזרים הביתה כדי לצפות בהמשך ההצגה, קרי, תקיפות של חיל האוויר הישראלי על מתקני חמאס. כוחות חמאס, שהבינו מהר מאד עם מי יש להם עסק, שומרים על השטח במטרה לתפוס את אותם פעילים מבעוד מועד. 

ברצף האירועים האחרונים, דובר חמאס, פאוזי ברהום, דיבר על המשוואה הזו ואמר בפירוש: "הפגיעות במתקני חמאס נועדו לערער את המצב ברצועת עזה. אנחנו לא נסכים לקבל משוואה חדשה שבה חמאס משלמים את המחיר".

עשן מיתמר בשמי עזה לאחר תקיפה של חיל האוויר. ישראל מגיבה. צילום: AFP

מצבה ההומניטרי של רצועת עזה הוא גם נושא שעומד לפתחה של ישראל. ב-2013 מתאם הפעולות בשטחים, האלוף איתן דנגוט, הזהיר מפני אסון הומניטרי בעזה. הוא דיבר אז על מחסור חמור בדלק ובייצור חשמל. המתאם הנוכחי האלוף יואב פולי מרדכי עושה רבות בשביל למנוע את היתכנות המשבר הזה, ונושא הדלקים והחשמל טופל באופן רציף כאשר כסף סיוע מקטאר עבר לרצועת עזה ואפשר את הפעלת תחנת הכוח מחדש.

בנוסף לנושא החשמל והדלק, מדי יום עוברות מאות משאיות של סיוע לרצועת עזה, כולל מלט וברזל לשיקום הבתים שנהרסו במהלך המבצע. חמאס משתמשים בחלק מהמלט הזה כדי לשקם דווקא את מערך המנהרות נגד ישראל. בתגובה לירי האחרון מרצועת עזה, רמז מרדכי על השימוש שעושה חמאס בסיוע ההומניטרי: "פעולות ארגון הטרור נגד ישראל לא פוסקות. יש ניצול שפל ובזוי של התיווך ההומניטרי על ידי חמאס".

שימור שלטון חמאס בעזה הוא אינטרס ישראלי. חמאס מוחלש שעובד על אש קטנה הוא ברירת המחדל שמקבלי ההחלטות בישראל מעוניינים לייצר. המחיר הכבד שמשלמות משפחות החיילים ששולחות את בניהן להילחם בעזה, הוא המחיר המחושב שמוכנים לשלם אותם מקבלי ההחלטות.

כאשר מביטים על אותו אינטרס ישראלי, למרות דו"ח המבקר ואותו איום המנהרות שנותר על כנו, המסקנה המתבקשת היא שמבצע צוק איתן אכן הצליח. חמאס הוחלש בצורה משמעותית. הוא מסובך בצורה פנימית עם האוכלוסייה בתוך הרצועה, ומייחל להסכם חילופי אסירים עם ישראל במטרה להעלות את קרנו מבחינה פנימית. כל עוד האינטרס הישראלי הוא לשמר את ממשל חמאס ברצועה, משחק החתול והמנהרות שחופר העכבר יימשך.

אסף גבור

כתב הערבים של NRG ומקור ראשון. בעל תואר שני ביחסים בינלאומיים ומזרח תיכון