חוק ההסדרה עושה צדק גדול עם הפלסטינים
ההתערבות הבוטה של בית המשפט בהליכי החקיקה המסורים לנבחרי הציבור בכנסת החלה להיתפס אצלנו כמצב נורמלי. חוק ההסדרה הוא מענה מתבקש לניצול הציני המתמשך של בג"ץ. בזכותו ייצא הפלסטיני ברווח כלכלי מבלי להיות חשוף לאלימות מצד הרש"פ
אם יש תופעה פסיכולוגית-פוליטית ששווה ליתן עליה את הדעת בכל הנוגע לחוק ההסדרה היא הפנמת הנחיתות והחולשה של חברי הכנסת מול בית המשפט העליון. לא תמיד זה היה ככה. אירוע שבו העליונים מבטלים חוק שחוקק בחקיקה ראשית בכנסת אחרי שעבר דיונים ממושכים ומתישים בוועדות, היה נחשב פעם לרעידת אדמה. נסו להיזכר בחוקים כאלו שבוטלו, כמו "חוק בתי הסוהר הפרטיים" או חוק דחיית השירות לתלמידי ישיבות (חוק טל). כמה מאמרי ביקורת נוקבים נכתבו, כמה יומנים ותכניות הוקדשו, כמה נאומים רושפים נישאו על בימת הכנסת?הכנסת אישרה את חוק ההסדרה (ערוץ הכנסת)
והיום? "בג"ץ יבטל את זה" נשמע כמעט כמו תחזית מזג האוויר. מין אסון טבע, יציר גורל דטרמיניסטי, שאין ביד אדם לשנות. ההתערבות הבוטה של בית המשפט בהליכי החקיקה המסורים לנבחרי הציבור בכנסת החלה להיתפס אצלנו כמצב נורמלי, עד שכבר לא ברור מדוע לבזבז את זמנם של הח"כים והעוזרים הפרלמנטריים בהליכי הפרלמנטריים המורכבים ולא לחלות מראש את פניה של נשיאת בית המשפט הנכבדה כדי לקבל אישור? אם יש ביטוי מובהק לאובדן המשילות הוא זה.
מליאת הכנסת בהצבעה על חוק ההסדרה. בג''ץ אמור לפסוק בהתאם לחוק שחוקקה הכנסת.
צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90
המונח "חוק עוקף בג"ץ" הוא אוקסימורון. בג"ץ אמור לפסוק בהתאם לחוק שחוקקה הכנסת, ובמדינת ישראל אין באמת חוקה שקיבלה מעמד על. ספציפית בנוגע לחוק ההסדרה, הערת האגב של השופט אליקים רובינשטיין מוקדם יותר השבוע, מלמדת שאפילו בעיני חלק השופטים מדובר בחוק ראוי והגיוני. "אוסיף בטרם חתימה", כתב רובינשטיין בפסק הדין בעתירה לדחיית מועד הריסת תשעת הבתים בעפרה, "אילו חיינו במציאות נורמלית הייתה נמצאת דרך לפצות את העותרים או לרכוש מהם את הקרקע. במצב שבו ניצבים תשעה בתים בנויים בלב ישוב, שהסיכוי המעשי לשימוש של ממש של העותרים בקרקע שתפונה הוא קלוש, לשון המעטה". מה זה אם לא הרציונל של חוק ההסדרה במשפט אחד?
אגב, ההתבטאות הנדירה הזו מביכה את היועץ המשפטי לממשלה. מנדלבליט הצהיר הרי כמה פעמים שחוק ההסדרה איננו חוקתי לדעתו ולכן הוא לא יגן עליו בבג"ץ, והנה מקודש הקודשים של בית המשפט העליון יוצאת בת קול אחרת לגמרי. אם אצל השופטים עצמם יש דילמה בעניין, מהיכן שאב היועץ המשפטי לממשלה לגיטימציה להחליט על דעת עצמו שלא לייצג את עמדת הממשלה מולם?
מהיכן מנדלבליט שאב לגיטימציה להחליט על דעת עצמו שלא לייצג את עמדת הממשלה?
צילום: אורן בן חקון
בניגוד לכפרים הערבים הממשיים שננטשו ב-48 בתחומי הקו הירוק, ביהודה ושומרון מדובר לרוב ברישום פיקטיבי שלא שיקף בעלות או ישיבה ממשית על הקרקע, שכן הישובים ביו"ש הוקמו על קרקעות טרשים נטושות ומייסדיהם לא עקרו אף תושב מביתו. ברוב הגדול של המקרים שעליהם נסובים הבג"צים - כמו למשל בשטחי עמונה – מדובר בכלל בנכסי נפקדים שהבעלים הרשום איננו נמצא בארץ למעלה מ-50 שנה.
החוק הפלסטיני, מגובה בלחצים של ארגוני שמאל יצרו כשל שוק מובנה, שבו פלסטינים רבים היו מעוניינים לסחור בקרקעות, ונמנעים מלעשות כן מאימת גזר דין המוות המרחף עליהם. חוק ההסדרה לא מכריח אף אחד למכור נכס, אבל כן פותר את בעיית כשל השוק במקרים שבהם ישובים עלו על קרקע טרשית נטושה. בזכות החוק, הפלסטיני ייצא ברווח כלכלי ניכר מבלי להיות חשוף לאלימות מצד הרש"פ. ואם שמים בצד את האינטרס הלאומני הפלסטיני וחושבים על הפלח הבודד – החוק הזה עושה איתו צדק גדול.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם