ראשי » חדשות » בעולם » אמריקה

רשמים מהשבעת טראמפ: היסטוריה לנגד עינינו

האמריקאים ברובם נותנים לנשיא הנכנס צ'אנס, כשהמפגינים נגדו מורכבים מקומוניסטים ופרו-פלסטינים. בהשבעה נכחו בעיקר גברים לבנים מבוגרים, אך גם יהודים רבים עם שלטים בעברית. וטראמפ? הוא בא לעבוד אחרי שקפץ למי הפוליטיקה והגשים את מטרתו

אקסטזה לא נרשמה אתמול (ו') בקהל אבל התרגשות ושמחה בהחלט כן. לארצות הברית יש נשיא חדש ולמעט מתנגדיו הצעקניים, שאליהם עוד נגיע, הרוב המכריע מתפעל ממה שמכנה כאן התקשורת "העברה שלווה של הכוח" - מאובמה לטראמפ כמובן. לאמריקאים יש צד כל כך נאיבי שהם מתרגשים מהמובן מאליו.
 
"הוא נבחר, צריך לתת לו צ'אנס", אומר לי נהג מונית אתיופי שלא אהב גם את קלינטון "כי היא שקרנית". הוא מקרב אותי לפארק הענק שבין הקונגרס לאנדרטת לינקולן, אליה נוהרים מאות אלפים שבאו להשתתף בעצמם בהשבעה.

לא קשה לזהות כי הנוכחים כאן הם תמונת ראי לקהל שהביא לפני שמונה שנים את ברק אובמה לבית הלבן. הם לבנים וברובם מבוגרים. שחורים והיספנים הם מצרך נדיר בקהל. יהודים דווקא לא קשה למצוא. אחד מהם אפילו טרח להביא שלטי תמיכה בעברית.
 
ההפקה טובה פחות מן המצופה - מתברר כי במקום שבו אנו עומדים קשה לראות וקשה לשמוע את הנעשה. ובכל זאת, כשטראמפ מתחייב "לשמור על החוקה של ארה"ב, שיעזור לי אלוהים", הרטט עובר בלב. היסטוריה מתרחשת לנגד עינינו והיא נוגעת לעולם כולו. היא בוודאי נוגעת אלינו.

דווקא טראמפ עצמו מקרין את הרושם של מי שבא לעבוד, ולא להתפעם מהרגע המכונן. בכיכר יוניון מתרכזים המפגינים נגדו. אחד מנופף בדגל פלסטין, השני בדגל הקומוניזם של ברית המועצות. שלישי מניף שלטי תמיכה בסוציאליזם. מה יש להגיד? אמור לי מי מפגיניך ואומר לך מי אתה.

אולי באמת צריך להיות פה במשך כמה ימים כדי לדלג על התיווך התקשורתי בישראל, המעוות את דמותו של הנשיא, ולהבין טוב יותר מי הוא. נכון, הוא וולגרי, לא מנומס, אקסטרווגנטי, כזה שניפץ לרסיסים את כללי התקינות הפוליטית ואת כללי הפוליטיקה בכלל. אפשר לבוז לו, ללעוג, לגחך ולגמד את דמותו. אבל בסוף, מדובר באדם שעזב את חייו הנוחים והמוצלחים כאיש עסקים ונרתם למערכה למען מולדתו. תחקיר מצוין ששודר ברשת השידור הציבורית PBS לימד כי הזרע הראשוני לריצתו של טראמפ לנשיאות, נשתל כאשר אובמה לעג לטענתו של טראמפ כי לא נולד בארה"ב.
 
אבל, וזה היה הרגע חשוב, ההחלטה גמלה בליבו באותו רגע שבו מיט רומני הפסיד לאובמה ב-2012. מיד לאחר מכן כינס טראמפ את אנשיו והחל לדבר איתם על כיבוש הבית הלבן. והוא עשה זאת משום שהוא ותומכיו באמת ובתמים חשבו שאובמה לקח את אמריקה לכיוון גרוע, שהוריד אותה מגדולתה. לכן טראמפ חזר למסרים הפשוטים - של עבודה קשה והצבת ארה"ב בראש, ערכים שרוב האמריקאים מאמינים בהם - ואשר הביאו לו את הניצחון.
 
בישראל יש מעט אנשי עסקים שקפצו לפוליטיקה. רובם, ואפשר להבין אותם, חוששים מהבוץ שיוטח בהם. טראמפ, עם אישיותו הססגונית, קפץ למים ומבחינה זו יש מה ללמוד ממנו. כעת כמובן נותר לראות אם יצליח לתרגם את המילים למעשים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg