"יש הבדל בין ראיות לחקירה לבין ראיות לכתב אישום"
פרקליט המדינה שי ניצן התייחס לראשונה לחקירות נתניהו והסביר כי "בחלק מהמקרים היה חשד לקבלת טובות הנאה שמצדיק חקירה". בנושא ההדלפות אמר ניצן כי "חלקן אמת וחלקן שקר", והמליץ להיזהר מלגבש דעה על סמך מידע חלקי ומגמתי
פרקליט המדינה שי ניצן התייחס הערב (יום ה') לראשונה לחקירות נתניהו בפרשות שזכו לשם "תיק 1000" ו"תיק 2000". בדבריו התעמת ניצן המדינה עם הטענות שהועלו נגד הפרקליטות והסביר כי "יש הבדל משמעותי בין רף הראיות שמגבש חשד סביר נגד חשוד, שמצדיק פתיחה בחקירה נגדו, לבין רף הראיות שנדרש לצורך הגשת כתב אישום, שאז נדרש שהראיות ילמדו על סיכוי סביר להרשעה". את הדברים אמר ניצן בכנס משפטי באילת."לצערי, אנו מותקפים מעת לעת על כך שנגד אישי ציבור אנו מנהלים לעתים בשלב ראשון בדיקה בלבד ולא חקירה מלאה, והטענה הנטענת היא כאילו אנו מפלים לטובה אישי ציבור. בטענה זו אין כל ממש וכדי להבהיר אותה אני רוצה לדבר מעט על הליך הבדיקה, המעוגן בהנחיית יועץ החדש", הסביר ניצן.
''יש לנו מצפן ביד, הלחצים לא יעזרו''. ניצן.
צילום: לשכת עורכי הדין
"ההנחיה נועדה להבהיר את המעמד של הליך הבדיקה המקדימה, להציג את המקור החוקי שלו וכן להתוות את העקרונות המנחים לעריכתו", הבהיר. "הבדיקה המקדימה משמשת, במקרים המתאימים, כלי עזר לצורך קבלת החלטה מושכלת אם לפתוח בחקירה או לסגור תיק, והיא מבוססת על ההכרה בהשלכותיה הנרחבות של ההחלטה לפתוח בחקירה פלילית", הוסיף.
"פתיחה בחקירה פלילית נגד אדם, כשלעצמה, אף אם בסופה לא מוגש נגדו כתב אישום, עלולה להיות בעלת השלכות רחבות היקף על הנחקר. לא פעם לחקירה פלילית יש גם השלכות ציבוריות מעבר לעניינו האישי של הנחקר עצמו. כך הדבר במיוחד עת מדובר באישי ציבור ובמיוחד בנבחרי ציבור שנבחרו למלא משימה על ידי הציבור. על רקע זה מובן שמתחייבת זהירות ובחינה יסודית טרם קבלת החלטה על פתיחה בחקירה", הסביר פרקליט המדינה.
בנושא ההדלפות מהחקירות אמר ניצן: "לצערי יש הדלפות, שחלקן אמת חלקן שקר. ממליץ להיזהר מלגבש דעה על סמך מידע חלקי ומגמתי. אנו עושים כל מאמץ לפעול מהר ולהגיע לחקר האמת. לצערי רומזים שהשיקולים הם פוליטיים. הכל הבל ורעות רוח. מעולם לא היה כך. ההרשעות שהיו בעבר הוכיחו זאת".
''בחלק מהטענות התגבש חשד סביר לביצוע עבירות נגד ראש הממשלה''. נתניהו.
צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90
על המידע שעליו ביססו את החקירות אמר פרקליט המדינה: "הגיעו אלינו פרטי מידע, חלקם מעדויות שמיעה, חלקם ממקורות מודיעיניים, שעדיין לא העלו חשד סביר המצדיק פתיחה בחקירה. לכן פתחנו בבדיקה מקדימה בשורה של נושאים. בדקנו את כל הטענות, ואכן בחלק מהעניינים לא התגבש חשד סביר ולכן הוחלט שלא לפתוח בחקירה לגבי טענות אלה.
"לעומת זאת, בחלק מהטענות התגבש חשד סביר לביצוע עבירות נגד ראש הממשלה, ולכן הוחלט לעבור בפרשות אלה מבדיקה לחקירה, כאשר המשמעות העיקרית של הדבר הייתה שנוצרה עילה לחקור אותו כחשוד בביצוע עבירות של קבלת טובות הנאה". עוד הבהיר ניצן כי "השיקול היחיד הוא טובת החקירה. זה מחייב חשאיות. באיזון בין זכות הציבור לדעת לטובת החקירה, ידה של טובת החקירה צריכה להיות על העליונה".
הבוקר הגיעו השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, ועורך אתר החדשות Ynet לשעבר, ערן טיפנבורן, הגיעו למסירת עדות בפרשת נתניהו-מוזס. אחרי שאתמול מסר עדותו בפרשה פרשן הכדורגל אבי רצון, הגיע טיפנבורן, שהיה עד לפני כמה חודשים העורך הראשי של האתר ושגם שמו עלה בשיחות המוקלטות בין נתניהו למוזס, למשרדי להב 433. ככל הנראה, בכוונת החוקרים לבדוק אם קיבל טיפנבורן הנחיות כלשהן לגבי שינוי אופי הסיקור של ראש הממשלה.
אקו"ם