האם חוק חדש ימנע רצח ילדים בידי הוריהם?
בעקבות רצח 4 הילדות ע"י אימן בי-ם, יגיע לאישור ועדת השרים חוק המבוסס על איתור איתותי סכנה והקמת פלטפורמה ייעודית. ״ילדים מאבדים אמון בהוריהם והורים מאבדים אמון ביכולות ההורות שלהם בגלל סיקור תקשורתי לא ראוי", אמרה מנהלת השירות הפסיכולוגי
יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו) הודיעה הבוקר (ג') כי בשבוע הבא תעלה לוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק שמטרתה למנוע את מקרי הרצח הבאים בתוך המשפחה. הוועדה התכנסה הבוקר לדיון דחוף בעקבות המקרה הקשה שאירע בירושלים לפני כשבוע שבו אם רצחה את ארבע בנותיה.
נציגת משרד הרווחה שנכחה בדיון, איריס פלורנטין, פרשה את הצעת החוק על רכיביה והבהירה כי זו כבר אושרה על ידי המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים והשלטון המקומי: "אנחנו רוצים להגיע למצב של מניעה. בחודשים האחרונים עבדנו על הצעת חקיקה חדשה המבוססת על איתותים שמרמזים על סכנה. הצעת החקיקה אושרה על ידי המשרדים והשלטון המקומי, כשבין היתר החוק יקבע הקמת פלטפורמה ייעודית ברשות המקומית, נציג שיהיה בכל משרד וממונה על הנושא. עלות התוכנית היא 27 מיליון בשנה". מטרת החוק החדש היא לחבר בין כל אנשי המקצוע, כך שיחלקו ביניהם מידע ויוכלו למנוע את מקרה הרצח הבא.
בלטה בנוכחותה יוכי סימן טוב, מנהלת השירות הפסיכולוגי במשרד החינוך, שאמרה: ״ילדים מאבדים את האמון בהורים שלהם והורים מאבדים אמון ביכולות ההורות שלהם - בגלל סיקור תקשורתי לא ראוי". סימן טוב הדגישה כי "אסור לתת אמפתיה-יתר לעושה המעשה, לפרסם את הדרכים שבהם זה נעשה ולפרסם בעמודי עיתון בולטים. סיקור לא אחראי בנושא זה ובנושאי אובדנות מגיעים לאוכלוסיות בסיכון. על התקשורת להנגיש גורמי סיוע ומתן תקווה. זה מדאיג נורא כי כל פעם אני אומרת הנה המקרה הבא הולך לקרות. כשמסקרים המון אנחנו רואים איך קורים עוד מקרים דומים״.
על פי נתונים שהציגה ח״כ שאשא ביטון, 19 מתוך 25 הילדים שנרצחו על ידי מי מהוריהם בין השנים 2008 ל-2015 נרצחו בשנה הראשונה לחייהם - ואולם לדבריה של חברת הכנסת לא תמיד מדובר בדיכאון לאחר לידה. ״ההורים עוברים תהליך. ראינו מקרים שבהם האב רצח את ילדיו כנקמה על גירושין. אני חושבת שבמהלך שאנחנו מנסים להוביל פה הוא כאשר אין סימנים גלויים לעין ויש משהו פנימי יותר שיש לזהות אותו בתהליך אחר שלא נוגע לטיפות חלב". ח"כ אמרה כי "ההצעה תעלה להצבעה בוועדת השרים בשבוע הקרוב והחקיקה תושלם תוך חודשים בודדים".
למרבה ההפתעה, נציגת השלטון המקומי שנכחה בדיון, ד"ר אסתי אשל אשר מנהלת את אגף הרווחה בשלטון המקומי, הביעה התנגדות לחקיקה. אשל אמרה כי המקרים הללו כבר מטופלים על ידי "חוק הנוער" ולכן אין צורך בחקיקה נוספת. בתגובה יצאה נגדה חברת הכנסת שאשא ביטון ואמרה: "בינתיים נהרגים פה ילדים, עלינו למצוא דרך לקדם את החוק ולא לעצור אותו".
במהלך הדיון אמרו אנשי מקצוע כי לא ניתן כמעט להצביע על סימנים לכך שאמא יכולה להוות סכנה לילדיה. לדבריהם, המשפחה יכולה לומר שהיא חוששת מאחד ההורים, אך הרבה פעמים אין סימנים מקדימים ולא ניתן לזהות את הפגיעה לפני שהתרחשה. "רוב המקרים אירעו במשפחות מבוססות וחזקות. אנחנו מנסים לעקוב אחרי מצב הילדים מתוך מגמה להשאיר את הילדים בבית והמגמות האלו לפעמים סותרות", אמרה ניבה שופט, מנהלת אזור דרום של אגף רווחה ירושלים, שהמקרים האחרונים היו באזורים שבתחום אחריותה.
מוטי וינטר, מנכ"ל משרד הרווחה לשעבר, שהוביל את דו"ח וינטר שמסקנותיו מעולם לא בוצעו, הביע תסכול מכך שהתהליך שבו החלו כבר לפני שבע שנים מעולם לא הגיע לסיומו: "עברו שבע שנים מאז הדיון האחרון על הנושא בכנסת. אנחנו נקראנו על ידי בוז'י הרצוג (שר הרווחה דאז) בזמנו להקים ועדה של מספר משרדי ממשלה וחלק מהחברים נסעו לאנגליה כדי ללמוד מההתנהלות שם במקרים של רצח בתוך המשפחה", תיאר וינטר.
"גיבשנו גישה טיפולית לאחר שחקרנו, לאחר שגילינו שכמעט בכל המקרים היו מעורבים פסיכיאטרים והם השאירו חומרים אצלם ולא הזהירו והעבירו אינפורמציה. בהיעדר חוק לא ניתן להתגבר על הבעייתיות פה. יש פה חוק הגנת הילדים שמתנגש עם חוק הפרטיות ובעיני חוק הגנת הילדים גובר. עלינו לפעול להקים מוקד אחד לנושא, כך שאם אחות טיפת חלב מזהה משהו - פונים למוקד ושם מנתחים את העניין ומטפלים בו באופן מקיף".
ח"כ שאשא ביטון השיבה לו כי גם במהלך השנה האחרונה נעשתה עבודה מאומצת בוועדה במטרה לקדם חוק בנושא להקמת מוקד טיפולי. "אין ספק שכולנו מרגישים שאנחנו חייבים לעשות הכול כדי למנוע את המקרים הבאים. אנחנו שמים את חוק הגנת הילדים לפני הגנת הפרטיות כי אנחנו רוצים את הילדים שלנו חיים".
ורד וינדמן מנכ"לית המועצה לשלום הילד הדגישה כי "אי אפשר לחסוך במשאבים בקבוצה הכי פגיעה שבסוף גם נפגעת במקום שאמור להיות המבצר שלה. יש היום מגבלות חוקיות על שיתוף במידע. יש בעיה של תרבות ארגונית שלא מאפשרת שיתוף מידע אבל יש מודלים כמו במרכזי הגנה ששם הבינו שצריך לעשות את זה. טיפת חלב היא מערכת מפוארת שלא קיימת במקומות אחרים בעולם, אבל יש שם תורים ארוכים ולא תמיד ההורים מגיעים. יש תורים היסטריים למחלקות בריאות הנפש. המערכות טובות אבל הן מושגות לאחור".
בהמשך אמר דוד קורן מנכ"ל ער"ן כי "אם מישהו חושב שמישהי תענה בשאלון בטיפת חלב ותרשום אם היא בדיכאון, הוא טועה. אנחנו מקבלים פניות כל יום, אישה שפוטרה מעירייה ומבקשת לחזור אליה על נפשה ממש, והמרחב בין זה לבין אובדנות מאוד קצר. אפשר במהלכים שייעשו פה להציל חיים".
עו"ד עדי חן נציגת לשכת עורכי הדין אמרה: "בחו"ל ובאירופה המערך הפסיכיאטרי הרבה יותר נגיש. הרעה החולה של רצח ילדים בידי הוריהם לא שייכת למדינת ישראל בלבד. צריך להנגיש בקמפיין ציבורי שכאשר אמא או אבא מרגישים לא טוב שייגשו לדווח. צריך דווקא לפנות לילדים שיוכלו הם בעצמם לדווח על הסימנים".
ח״כ שאשא ביטון סיכמה את הדיון ואמרה כי היא "קוראת לממשלה לאשר את המתווה החדש בחוק על בסיס דוח וינטר. אני פונה למשרד הרווחה להאיץ את תהליך כתיבת החוק כי ככל שנוקף הזמן אנחנו עלולים למצוא את עצמנו באסון הבא. נפנה למועצת העיתונות במטרה לעצור את אפקט ההדבקה ולקדם סיקור אחראי תוך הדגשת ארגוני הסיוע״.
אקו"ם