ראשי » חדשות » צבא וביטחון

יום הולדת לאורון שאול: "מדוע הרב הצבאי נחפז לקבוע את מותו?"

זהבה שאול, אמו של החייל הנעדר אורון שאול, כותבת מכתב פתוח לרגל יום הולדתו של בנה בו היא מתקיפה את הרב רפי פרץ: "פציעתו של אורון לא הייתה שונה מפציעתו של חגי בן ארי. אני מקווה שאתה ישן טוב בלילה, כי אני לא"

אמו של החייל הנעדר אורון שאול, זהב שאול, כותבת היום (חמישי) מכתב פתוח לקהל לרגל יום הולדתו של אורון, ומאשימה את הרמטכ"ל ואת הרב הצבאי הראשי, רפי פרץ, כי קבעו את מותו מוקדם מדי.

זהבה שאול, שמאמינה שבנה חי עדיין ונמצא בשבי החמאס, כותבת: "זו השנה השלישית שאנו חוגגים את יום הולדתו של אורון בלעדיו. כל יום שעובר בלי בני יקירי הוא יום ארוך שלא נגמר. הלילות הם לילות ללא שינה, החגים וערבי שבת בקידוש מלווים בכיסא ריק. דמותך אורון תמיד לנגד עיני והמחשבות, מחשבות קשות. האם חם לך, קר לך, האם אתה אוכל, שותה, האם יש לך תנאים נוחים לשינה כל זה מעסיק אותי כל יום כל היום".
 
על קביעת מותו של אורון מספרת זהבה: "חמישה ימים לאחר אירוע החטיפה, בשישי בצהריים, שעה לפני כניסת שבת, מגיע אלינו הרב הצבאי הראשי, רפי פרץ ומודיע שהוא יחד עם בית הדין הרבני קבעו כי אורון הוכרז כחלל שמקום קבורתו אינו נודע ויש לשבת עליו שבעה. ביקשנו הסברים, אבל התשובה הייתה שהרב חייב לחזור לביתו לפני שהשבת נכנסת. מאז אנו ממתינים לתשובות. מדוע הרב הצבאי הראשי רפי פרץ נחפז לקבוע את מותו של אורון בניגוד לכל הנהלים וההלכה היהודית? האם היהדות מתירה לקבוע את מותו של חייל כשידוע שהוא נחטף בעודו בחיים?".
 
שאול מקשרת בין מותו של רב סרן חגי בן ארי ז"ל, שהובא למנוחות אתמול, לבנה אורון. "הרב פרץ, אתה בטח יודע שפציעתו של אורון לא הייתה שונה מפציעתו של חגי ז"ל או של מאות חיילים אחרים שנפצעו בפציעה דומה. אני מקווה שאתה ישן טוב בלילה, כי אני לא".

בפנייה לרמטכ"ל, גדי אייזנקוט, אומרת זהבה אורון: "אדוני הרמטכ"ל, אתה יודע שמשפחתי ואני מוקירים, מכבדים ומעריכים אותך מאד כמפקד.  אורון לא עבר את קו הגבול בטעות אלא הוא חייל גולני מצטיין שביקש להיות הראשון להיכנס לעזה ולהגן על המולדת. נכון, הוא לא הילד של כולנו אלא ילד של הורים ציוניים שנולדו בישראל, דור ראשון של עולים מעיראק. יש בי עדיין תקווה שבני ישוב אליי. החובה להשיב אלי את בני מוטלת על ממשלת ישראל וצבא ההגנה לישראל. הם שלחו אותו למלחמה שנמשכה 51 ימים ועליהם מוטלת האחריות להשיבו הביתה. אני מאמינה אני שהם ימלאו חובה זו וישיבו את בני אלי. אני אעשה ככל שביכולתי על מנת לראותו שוב, בזרועותיי"
 
את מכתבה היא חותמת בפנייה אישית לאורון: "אהובי, דע שאין יום שאני לא נלחמת על חזרתך לזרועותיי. שתדע שעם ישראל מחבק אותנו ומחזק אותנו מידי יום ולא נותן לנו להתייאש. אורון אהובי, אני מצטערת על איפה שאתה נמצא היום. אעשה כמיטב יכולתי להוציא אותך משם. יום הולדת שמח בני האהוב. אני אוהבת אותך ומצפה לשובך בהקדם האפשרי".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg