ראשי » חדשות » בעולם » אמריקה

ה"וושינגטון פוסט": קרי סילף את העובדות בנאומו

העיתון בחן את אמירות מזכיר הממשלה על ההתיישבות ומצא שגיאות ואי דיוקים רבים. הוא טען שהחלטת מועצת הביטחון אינה תקדימית – בעוד שיש בה קביעות שלא הופיעו מאז 1980. בנוסף טעה קרי במספר הפלסטינים, ושגה כשטען שהמעברים לעזה סגורים

עיתון ה"וושינגטון פוסט" פרסם אתמול (ג') מאמר הבוחן את העובדות שנאמרו בנאום "שירת הברבור" של מזכיר המדינה של ארצות הברית, ג'ון קרי, שהציג לפני שבוע את חזונו לשלום בסכסוך הישראלי-פלסטיני וביקר קשות את ישראל על הבנייה ביהודה, שומרון וירושלים. בעוד שמספר עובדות שנבחנו התגלו כנכונות, מצא כותב המאמר, גלן קסלר, שלל טענות עובדתיות מופרכות או חסרות שציין קרי בנאום.
 
קרי, שדיבר מספר ימים לאחר ההימנעות בהצבעה על החלטת מועצת הביטחון נגד ההתיישבות, שנתנה לה לעבור, אמר כי "חשוב לציין כי כל ממשלות ארצות הברית, הרפובליקניות והדמוקרטיות, התנגדו להתנחלויות והגדיר אותן כמחסום לשלום. החלטות של מועצת הביטחון בעניין הן ממש לא חסרות תקדים. למעשה, ממשלים קודמים משתי המפלגות אפשרו להחלטות המבקרות את ישראל לעבור, גם בנוגע להתנחלויות".

כותב המאמר הפריך אמירה זו, וטען כי "סימן טוב לכך שנוצר תקדים – הוא כשדיפלומטים מתעקשים כי אין תקדים". הוא הביא כדוגמא פסקה בהחלטת מועצת הביטחון הטרייה המגדירה את מזרח ירושלים ואת יהודה ושומרון כ"כבושים מאז 1967". זאת כאשר החלטה 242 של מועצת הביטחון לאחר מלחמת ששת הימים בכוונה לא ציינה גבולות ספציפיים או את ירושלים, לאחר שארצות הברית התעקשה על כך.

השגרירה פאוור: ההחלטה משקפת את העובדות בשטח (צילום: רויטרס)
 
הפסקה גם מגדירה את ירושלים המזרחית, כולל הכותל המערבי והר הבית, כ"שטח פלסטיני כבוש". התייחסות דומה הופיעה לאחרונה בפסקה אופרטיבית של החלטה במועצת הביטחון, ולא במבוא, אי שם בשנת 1980 – כשאובמה עדיין למד בקולג', ולפני שהישראלים והפלסטינים בכלל ניהלו מגעים ישירים.

מאז תהליך אוסלו שהחל ב-1994, ממשיך הכותב, לא נתנה ארה"ב לאף החלטה לעבור, אפילו כשהייתה התייחסות למזרח ירושלים כשטח כבוש רק במבוא, בתוך פסקאות הרקע. בשנת 1994 אף דרשה ארה"ב הצבעה על כל פסקה בנפרד – כדי להדגיש את התנגדותה לנוסח בנוגע לירושלים.
  
מי שכיהנה אז כשגרירת ארה"ב באו"ם, מדליין אולברייט, הסבירה כי ארצה תתנגד בעתיד לכל התייחסות לירושלים כ"כבושה", משום שהדבר מרמז על ריבונות ואמור להיות מסוכם במשא ומתן בין הצדדים.

בכיר בממשל אובמה הגיב כי אמירתה של אולברייט שהביטוי "שטחים פלסטיניים כבושים" מרמז על ריבונות, שיקפו רק את הזמן שבו נאמרו ואינן תקפות היום. "ארה"ב לא שינתה את עמדתה המסורתית כרואה בכלל השטחים האלה, כולל מזרח ירושלים, כשטחים כבושים לפי החוק הבינלאומי והמציאות בשטח", אמר ל"פוסט", ונתן כדוגמא דו"ח זכויות אדם שכתבה מחלקת המדינה ב-1989, ובו הופיעה שפה כזו לגבי ירושלים.

במאמר צוין כי אמירתו של קרי שכל הממשלים "התנגדו להתנחלויות והגדירו אותן כמחסום לשלום" נכונה אך אינה מדויקת, משום שהיה הבדל גדול בין מדיניותן של ממשלות שונות. כך למשל הגדיר ממשלו של רונלד רייגן בשנות ה-80 את ההתיישבות כ"לא תורמת", ולא כבלתי חוקית, ואובמה התכחש להסכם מ-2004 עם ממשל בוש הבן, לפיו ישראל תוכל להרחיב את גושי ההתנחלויות שבכל מקרה יישארו בידי ישראל.
 

טענה נוספת של קרי שפסל ה"פוסט", היא כי "אין ממשל שעשה יותר למען ביטחונה של ישראל מאשר ממשלו של ברק אובמה". קרי הביא כהוכחה את האימונים המשותפים, העזרה בפיתוח מערכת כיפת ברזל, וחבילת הסיוע הביטחוני על סך 38 מיליארד דולר שנחתמה בשנה האחרונה. עם זאת, הממשל התעלם מהחששות הכבדים בישראל מהסכם הגרעין האיראני, ומהפגיעה הקשה מכך בביטחונה של ישראל במקרה שאיראן תשיג נשק גרעיני.

עוד טענה לא מדויקת של קרי היא כי "המצב ההומניטרי הגרוע ברצועת עזה הוחמר בגלל סגירת המעברים". המאמר ציין כי המעברים לא נסגרו: במעבר ארז מתאפשרת יציאה וכניסה של אנשים לרצועה, וכי מעבר סחורות מתרחש באופן יומיומי במעבר כרם שלום – גם אם בכמויות פחותות מאלה שלפני תחילת האינתיפאדה בשנת 2000.

קרי טען עוד כי "סקרים מראים שבקרב פלסטינים וישראלים יש עדיין תמיכה חזקה בפתרון שתי המדינות בתאוריה". הכותב ציין כי קרי הגזים בביטוי "תמיכה חזקה", משום שאצל הפלסטינים מדובר ברוב דחוק של 51 אחוז, ובקרב יהודים ישראלים אחוז התמיכה הוא 53.
 

בנוסף, קרי נאלץ להוסיף את המילה "בתאוריה" משום שכאשר בסקר ציינו את המתווה המדויק של ההסדר – מדינה פלסטינית מפורזת, נסיגה ישראלית לקווי 1967 עם חילופי שטחים, איחוד משפחות ל-100 אלף פליטים פלסטיניים וריבונות פלסטינית על מזרח ירושלים מלבד הרובע היהודי – אחוז התמיכה בקרב שני הצדדים ירד ל-39 בלבד.

קרי ככל הנראה טעה גם בחישוב מספר הפלסטינים והערבים בין הים לירדן. הוא טען בנאומו כי 2.75 מיליון פלסטינים חיים "תחת כיבוש", וכי 1.7 מיליון ערבים נוספים הינם אזרחי ישראל. על פי המאמר, יש ספירה כפולה של תושבי מזרח ירושלים משום שגם ישראל וגם הפלסטינים מכלילים אותם בספירה.

קרי גם אמר כי בשנת 1978 קבע היועץ המשפטי של מחלקת המדינה כי ההתיישבות ביהודה, שומרון וירושלים אינה חוקית, וכי "לא ראינו מאז שינוי של עמדה זו". ב"פוסט" טענו כי בעוד מבחינה טכנית הטענה נכונה, והקביעה לא שונתה באופן רשמי – למעשה כל הנשיאים מאז בחרו שלא לחזור על כך משום שהדבר יקשה על המגעים. אובמה בעצמו סירב ב-2009 להשיב כשנשאל האם קביעתו של ממשל קרטר עדיין תקפה.

הטענה האחרונה שבה מטיל המאמר ספק היא אמירתו של קרי כי "ארה"ב כבר שנים מכירה בישראל כמדינה יהודית". עמדה זו, נכתב, הפכה למדיניות רשמית כמעט בטעות, ורק מאז שנת 2001. דיפלומט ישראלי הכניס בחשאי את ההתבטאות הזו לנאומו של מזכיר המדינה קולין פאוול. לאחר מכן אימצו את העמדה בכירים נוספים, ורק לבסוף היא הפכה בהדרגה לעמדת ארה"ב הרשמית.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg