מדרג האיומים לפי ה-INSS, חיזבאללה, איראן ושלישי- ארגון חמאס

המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) הגיש לנשיא המדינה, ראובן ריבלין, את ההערכה האסטרטגית השנתית לישראל (2017). מדובר בניתוח הסביבה האסטרטגית, על האיומים וההזדמנויות שבה, ובשורה של המלצות למקבלי ההחלטות. ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף (במיל'), עמוס ידלין, הציג את ההערכה האסטרטגית לנשיא המדינה באירוע שנערך בבית הנשיא

צילום: INSS IsraelDefense

ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, האלוף (במיל) עמוס ידלין, הציג בשם המכון את ההערכה, אשר כוללת מאזן חיובי לביטחון הלאומי עם שלושה אתגרים משמעותיים בטווח הארוך - יכולת גרעינית בידי מדינה הקוראת להשמדת ישראל, היווצרות מציאות של מדינה אחת ושחיקה במעמדה המדיני והמוסרי של מדינת ישראל. האלוף ידלין הצביע על חלון הזדמנויות בשנים הקרובות להתמודדות עם אתגרים אילו וציין את הממשל האמריקאי הנכנס, חפיפת האינטרסים עם העולם הערבי הפרגמטי ואימוץ גישה של התקדמות מ"למטה למעלה" מול הפלשתינים - בתיאום עם המעצמות העולמיות והאזוריות.

בעוד כשבועיים צפויים לשטוח את הערכותיהם האסטרטגיות לישראל שר הביטחון, הרמטכ"ל ובכירים נוספים, זאת במסגרת הכנס הבינ"ל של המכון למחקרי ביטחון לאומי .(INSS) 

מצורפים למטה עיקרי ההערכה האסטרטגית שהוצגה הבוקר לנשיא ריבלין. כמו כן, מצורף למייל זה קובץ עם ההערכה האסטרטגית כולה. לשימושכם.

מדרג האיומים על פי סדר חומרתם:

חזבאללה -ממשיך להוות את האיום הקונבנציונלי החמור ביותר. רקטות לכל טווח - קטלניות מהעבר, טילים מדויקים, מל"טים תוקפים ומתאבדים, טילי חוף ים מתקדמים, הגנה אווירית ממיטב התוצרת הרוסית, יחידות קרקעיות המתאמנות לכיבוש ישובים בשטח ישראל.
איראן -למרות שהסכם הגרעין מעניק לישראל חלון זמן בטווח הקצר, טהראן מתחזקת ביכולותיה הקונבנציונליות וישראל תפגוש איראן מסוכנת בהרבה בטווח הזמן הבינוני והארוך עם לגיטימציה עולמית לתוכנית גרעין רחבה ובלתי מוגבלת. על רקע המלחמה בסוריה, איראן ושלוחיה גם מתבססים בזירה הקרובה לישראל.
חמאס -פוטנציאל ההתלקחות הגבוה ביותר. הארגון אמנם מורתע אך ממשיך לבנות כוחו, וגם אם שני הצדדים אינם מעוניינים בכך, עימות עלול לפרוץ בגלל הסלמה בלתי נשלטת של תקרית מקומית, או מצוקה כלכלית-חברתית עמוקה ברצועה שתתפרץ מול ישראל.

התפתחויות חיוביות במהלך השנה האחרונה:

האיום הצבאי הישיר הקונבנציונלי על ישראל נותר נמוך במידה משמעותית - האיום הקונבנציונלי מצבאות סדירים של מדינות שכנות נעלם כמעט לחלוטין, אולם מיליציות כמעט-צבאיות במימון איראני נמצאות במגמת התעצמות.

ארה"ב נותרה מחויבת לביטחונה של ישראל - המגעים בין ישראל לארצות הברית בדבר הסכם הסיוע הביטחוני לעשר השנים הבאות המחישו, את המחויבות הבסיסית לביטחונה של ישראל, גם אם חשפו מתחים בין הממשלות..

הסכם הגרעין עם איראן דחה את האיום הגרעיני על ישראל בכ 10 -15 שנים -  אם לא תחול תפנית במדיניות האיראנית, צפוי לישראל עשור של האטה בתחום איום הגרעין . בטווח הקצר הסכם הגרעין לא פגע בישראל, למעט בשיקום מעמדה המדיני של איראן.

ישראל אינה מעורבת באופן אקטיבי במאבק האזורי והבין מעצמתי בסוריה - נוכח פעילותן הצבאית של ארצות הברית ורוסיה באזור היא נוקטת מדיניות מתוחמת של העדר מעורבות תוך הגנה על אינטרסים חיוניים.

גדל מרחב האינטרסים המשותפים בין ישראל לעולם הערבי הסוני-פרגמטי

תגליות האנרגיה תורמות לכלכלת ישראל ועשויות לתרום לשיפור יחסיה עם מדינות נוספות

התפתחויות שליליות במהלך השנה האחרונה:

חרף המלצת ה- INSS במסמך ההערכה האסטרטגית בשנה הקודמת (2016), ממשלת ישראל המשיכה לדבוק במדיניות פסיבית ובקידוש הסטטוס קוו. זאת, על אף ההמלצה למינוף העוצמה הצבאית, הטכנולוגית והכלכלית של ישראל ליוזמות מדיניות, שישפרו עמדותיה ומעמדה הבינלאומי

מעמדה ותדמיתה של ארה"ב במזה"ת נחלשו והדבר שלילי לישראל -  מדיניות השימוש בכח צבאי של הנשיא אובמה ויחסיו עם בעלות בריתו באזור פגעו במעמדה של ארה"ב באזור. ממשל טראמפ החדש מגלם פוטנציאל שינוי, אולם צפוי כנראה לחזק מגמות הבדלנות.

נמשכת ההדרדרות במעמדה הבינ"ל של ישראל - נמשך מסע הדה?לגיטימציה של ישראל בזירה הבינלאומית,,הבא לידי ביטוי גם בקמפיין של תנועות BDS  . על רקע הקיפאון והמדיניות בזירה הפלסטינית, תדמיתה של ישראל בקרב מדינות המערב ממשיכה להיפגע ? מגמה המרחיבה את יכולת הפעולה של הקבוצות העוינות לה, שעוסקות במאמצים לדה?לגיטימציה מוסרית ומדינית שלה ומנסות להנהיג חרם נגדה בתחומים שונים.

הסכם הגרעין עם איראן - למרבית ההגבלות שהוטלו על איראן במסגרת ההסכם יש מועד תפוגה, ולאחר 15-10 שנים היא תוכל לחזור לבנייה מסיבית של תשתית גרעינית, שתהיה לגיטימית על פי ההסכם, ותאפשר הגעה לזמן פריצה קצר ביותר לפצצה.

מעורבות רוסיה בסוריה מחזקת את ציר איראן-חיזבאללה ועלולה להגביל את חופש הפעולה של ישראל, כמו גם על שותפיה של רוסיה.

הקיפאון המדיני הנמשך, המצוקה הכלכלית, משבר המנהיגות הפלסטינית, הייאוש הגובר בזירה הפלסטינית וההסתה -ממשיכים להזין את טרור היחידים ואת פוטנציאל ההתלקחות. המשך המגמות הנוכחיות, המכונה בטעות "סטטוס קוו", מצמצם את מרחב האופציות בפני ישראל, ומסכן את עתידה כמדינה יהודית ודמוקרטית.

הדרדרות הסולידריות והרחבת השסעים החברתיים -התקפות על לגיטימיות מפקדי צה"ל וערכיו וגרירת צה"ל לעימותים פוליטיים שברו שיאים שליליים.

עיקר ההמלצות לפעולה:

ניצול חלון הזמן האסטרטגי ליוזמה מדינית כוללת - לישראל חלון הזדמנויות אסטרטגי בשל הנסיבות האזוריות, הסבירות הנמוכה לעימותים יזומים מצד אויבינו, פסק הזמן בנושא הגרעין האיראני וחילופי הממשל בארה"ב. כל אלה מאפשרים הנעת תוכנית מדינית שתשלב מהלכי התקדמות "מלמטה למעלה" בזירה הפלשתינית ותמיכת גורמים סונים פרגמטיים, תוך חיזוק הברית האסטרטגית עם ארה"ב להערכות ל"שנים הרעות" של הסכם הגרעין עם איראן.

למרות המצב האסטרטגי הנוח יחסית,  אל להנהגה בישראל להתחמק מדיונים ומהחלטות קשות,החיוניים לגיבושה של מדיניות ביטחון לאומי פרו אקטיבית המקדמת את האינטרסים של ישראל, כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה ולגיטימית, בגבולות מוכרים.

מוכנות צבאית לעימותים רחבי?היקף עם חזבאללה ועם חמאס ? תוך יישום לקחי העימותים הקודמים ומאמץ להפחית את הסיכונים להתפרצות עימותים אלו. פוטנציאל ההסלמה העיקרי מול חזבאללה טמון בפעולות ישראל לעצירת משלוחי נשק מתקדם לארגון, ומחתירתם של איראן וחזבאללה להתבסס ברמת הגולן ולתקוף את ישראל מחזית זו.

חזבאללה - ישראל נדרשת לבחינה מתמדת של מדיניותה בתחום הזה ,במטרה להמשיך לצמצם את העברת הנשק האיכותי לארגון,  ואת סיכוני ההסלמה בשל כך .כן חייבת ישראל להמשיך לשפר ולעדכן המודיעין שבידה על מערכיו הצבאיים  המרכזיים של חזבאללה,  כדי לאפשר לה לפגוע בהם ביעילות ובמהירות ביום פקודה, באש ובתמרון משמעותיים, שישרתו את השגת מטרות המלחמה.. על ישראל להתאים תכניותיה ליחסים העדכניים בין חזבאללה לממשלת לבנון, ומהם לגזור התיחסותה למדינת לבנון ותשתיותיה במלחמה.

חמאס -יש למצות את כלל כלי העוצמה הלאומיים כדי להרחיק את העימות הבא, ובכלל זה מדיניות כלכלית ובניית תשתיות לשיפור מצב האוכלוסיה. בפרוץ עימות, נדרש להגדיר את המצב המדיני הנדרש, כמצפן למטרות המלחמה, ולאורו לחתור לקיצור משך המערכה על ידי מיצוי יכולות האש, המודיעין, התמרון וההגנה, תוך צמצום המחירים לישראל, בנפש, ברכוש, בתודעה ובמימד המדיני. מענה יעיל למערך המנהרות והמרגמות נדרש כמשלים לשימור ההישגים בהתמודדות עם הרקטות.

חיזוק היחסים האסטרטגיים וביסוס האמון עם ממשל טראמפ ? ארצות הברית תישאר השותפה העיקרית של ישראל בהתמודדות עם אתגריה הביטחוניים והמדיניים.

אל לישראל להתפתות למקסם השווא של מעצמות חלופיות כביכול ? רוסיה וסין ?על ישראל לנצל את השינוי בממשל האמריקאי לשיקום היחסים שנפגעו בינה לבין ארצות הברית, תוך חתירה לשחזור האמון האישי ויחסי עבודה החמים בין מנהיגי שתי המדינות, גיבוש הבנות אסטרטגיות לגבי סוגיות היסוד, וכינון ערוצי שיח מגוונים ואפקטיביים לביסוסן.

מהלכים יזומים בזירה הפלסטינית ? גם אם לא נראה שיש פרטנר בצד השני ? לא להסכם ולא ליישומו ? אינטרס ישראלי חשוב הוא הפסקת הגלישה ההדרגתית למציאות שלילית ובלתי הפיכה של מדינה אחת.

נדרש מאמץ פרו?אקטיבי לחידוש האמון בכנות הכוונה הישראלית לחתור להסכם. יש לבחון את כל הנתיבים והמרכיבים האפשריים לקידום הסדר עם הפלסטינים ? הדו?צדדי, האזורי, צעדי ביניים והנתיב העצמאי. נכון לאמץ מדיניות יוזמת להתוויית גבול, ולו זמני, בין ישראל לבין הישות הפלסטינית, לצד סיוע לפרויקט בניית מוסדות המדינה הפלסטינית, ועידוד הרחבת סמכויות לשלטון עצמי פלסטיני ככל שמתאפשר.