מטראמפ ועד הטכנולוגיה: הביטחון הישראלי ב-2016
השפעות השנה החולפת על ביטחון המדינה ניכרות במעגלים הקרובים - ברשות הפלסטינית ובשכנות בגבולות, במנהיגי המעצמות הגדולות, וגם בבחורינו המצוינים שמפתחים יחסים עם מדינות עלומות דרך הכיס שלהן
דונלד טראמפ: נשיא חדש, יחס חדש
ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה״ב הוא ללא ספק האירוע הביטחוני המשמעותי במזרח התיכון בשנה האזרחית החולפת. לפחות מבחינת ישראל.
מחויבותה של ארה"ב נובעת בראש ובראשונה מהתמיכה המסיבית של הציבור האמריקני בישראל, והיא הופגנה גם בתקופת שלטונו של הנשיא היוצא ברק אובמה. עובדה: לאובמה תרומה מכרעת להצטיידות המסיבית של ישראל במערכות הגנה נגד טילים 'כיפת ברזל', ובחודש האחרון שלו בבית הלבן הגיע הנה מטוס הקרב העתידי F35.
למה שנתפס כרגשות החמים של הממשל החדש לישראל, לעומת העוינות של אובמה ומזכיר המדינה ג'ון קרי, תהיה השפעה משמעותית על מצבה האסטרטגי של ישראל באזור. גורמי הכוח החשובים באזור יעריכו כי המחויבות לישראל היא ללא סייג, וכי הדרך להגיע ללב הממשל בוושינגטון עוברת שוב בירושלים, כמו פעם.
ויש גם סיכונים: טראמפ נאמן לקו שלפיו האינטרסים האמריקניים קודמים לכול. הוא בלתי־צפוי, ויכול גם להחליט שהמזרח התיכון כלל לא מעניין את ארה״ב; אבל על פניו נראה כי הסיכוי בבחירתו גובר על הסיכון. השיפור האפשרי בהסכם הסיוע בין המדינות, שכרגע כובל את השימוש בו לרכש בארה"ב בלבד בחלק מהתקופה, הוא דוגמה אחת.
חשוב מכך, משטר אובמה הצטייר במזרח התיכון כמי שאינו נאמן לבני בריתו. יעיד על כך למשל נשיא מצרים לשעבר חוסני מובארכ, שהושלך לגורלו בשנת 2011. ייתכן שטראמפ יפגין מחויבות גדולה יותר לבני ברית, כפי שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין לא היסס להילחם למען נשיא סוריה אסד, במלחמת האזרחים בארצו.
מעל לכול, לבחירת טראמפ תהיה השפעה מכרעת בסוגיית הגרעין האיראני. כידוע, ישראל התנגדה בכל כוחה להסכם המעצמות עם איראן בנושא הגרעין. ההערכה היא כי זו רק שאלה של זמן עד שהרפובליקה השיעית תשוב לחתור לפצצת גרעין, כמו שעשתה קוריאה הצפונית לפניה, למרות ההסכם. לעמדתו של טראמפ בסוגיה תהיה השפעה מכרעת על הנושא החשוב ביותר לביטחון ישראל. טראמפ התנגד בתוקף להסכם עם איראן. אפשר לצפות שהאיראנים יחששו להונות את המעצמות ולהמשיך בתוכנית הגרעין, ושאם יתגלה כי הם ממשיכים לחתור לפצצה - הממשל החדש ינקוט צעד צבאי או דיפלומטי נוקשה יותר.
הנשיא הסורי ניצל עד תום את הוואקום שהותיר אחריו ממשל אובמה במזרח התיכון. פוטין ישב השנה שעות ארוכות בערב שנערך במוסקבה לציון 25 שנה לחידוש היחסים בין רוסיה לישראל, וגורמים ישראליים שבילו איתו בהזדמנות זו ובאחרות משוכנעים כי גם לפוטין יש רגשות חמים כלפי מדינת ישראל.
אבל רגשות לחוד ואינטרסים לחוד. האינטרסים של רוסיה מתחילים בהפעלת לחץ על המערב להסיר את הסנקציות הכלכליות שהוטלו עליה בעקבות הפלישה לקרים, ונגמרים בתמרונים משותפים רחוקים עם סין, שמכוונים כמסר נגד ארה״ב.
במזרח התיכון היה לרוסים אינטרס עליון להקים בסיס אווירי בסוריה, נוסף לבסיס הימי שיש להם בלטקיה, והם עשו זאת ב־2016. זהו הרקע לתמיכה הבלתי־מסויגת של פוטין באסד, המביאה כפי הנראה להכרעה במלחמת האזרחים הסורית.
התמונות הקשות מהעיר המובסת חאלב הביאו לתשומת הלב העולמית את זוועות מלחמת האזרחים. המלחמה בסוריה היא אחת האכזריות בתולדות המלחמות העולמיות, עם מאות אלפי הרוגים ופצועים ומיליוני פליטים. ביחס לחורבן ולפשעי המלחמה, האדישות העולמית היא מהממת. המלחמה בסוריה מעניינת את האירופים בעיקר בהקשר של הפליטים השוטפים את היבשת. ארה״ב הפסיקה להתעניין כמעט לגמרי, והשאירה את הזירה לפוטין.
כעת המלחמה עומדת להסתיים כשרוסיה מחזיקה בסוריה בסיסים ימיים ואוויריים קבועים, ובהם מערכות הגנה אוויריות מתקדמות ש״מכסות״ את שטח ישראל ומאתגרות את חופש הפעולה שממנו נהנה חיל האוויר במשך עשרות שנים. חיזבאללה ספר בסוריה אלפי הרוגים ופצועים, אבל צבר ניסיון קרבי עשיר. רמת הגולן נשארת שטח שבו נלחמים אנשי אל־קאעידה ודאעש, עם נוכחות זעומה של המשטר המרכזי בחרמון הסורי.
השלכות המלחמה בסוריה הן דרמטיות במיוחד בטורקיה, שנחושה למנוע הקמה של מדינה כורדית דה־פקטו לאורך הגבול בינה ובין מה שהיה פעם המדינה הסורית הגדולה. גם ירדן תמשיך ללקק את פצעי המלחמה בסוריה עוד זמן רב, עם יותר ממיליון פליטים בשטחה. כך שגם אחרי ההכרעה בחאלב, המצב רחוק מלהתייצב.
על רקע חוסר היציבות בגבול בין ישראל לסוריה, מטריד לדמיין מצב שבו צה״ל היה נאלץ להקצות כוחות רבים להגנת הגבולות הארוכים ביותר עם ירדן ועם מצרים. העובדה שבשתי המדינות שלהן הסכמי שלום עם ישראל שולטים כיום משטרים יציבים למדי, היא בעלת תרומה מכרעת לביטחון הלאומי של ישראל.
ירדן וגם מצרים מקיימות יחסים ביטחוניים עם ישראל, והאינטרסים הם משותפים. המלך עבדאללה הירדני הצליח גם השנה לשמור על יציבות שלטונו, למרות שטף הפליטים מסוריה, איומי דאעש ותסיסה פנימית שמתפרצת מדי פעם. בשורה התחתונה, הממלכה ההאשמית מהווה מבחינת ישראל חיץ חשוב, שמרחיק מגבולותינו את הכאוס השורר בעיראק ובדרום מזרח סוריה.
במצרים נאבק הנשיא א־סיסי גם באחים המוסלמים וגם בכוחות דאעש ואל־קאעידה בסיני. חרף אבדות כבדות של כוחות הביטחון המצריים, השנה שהסתיימה חיזקה את אחיזת המשטר בגבול עם ישראל בסיני. השלטון המצרי מנהל מלחמת חורמה גם בחמאס בעזה, בן הברית של תנועת האחים המוסלמים במצרים. לאחר שנים רבות הצליח השלטון המצרי להרוס את רוב המנהרות המחברות בין החלק המצרי של העיר רפיח ובין זה שבשליטת חמאס ברצועת עזה. בכך מקשה מצרים מאוד על התעצמות חמאס.
במעגלים הרחבים יותר, 2016 הייתה שנה מצוינת ליחסים הביטחוניים של ישראל עם מדינות החוששות כמוה מפצצת הגרעין האיראנית: מאזרבייג׳ן שבקווקז ועד למדינות המפרץ הפרסי, מתחזקות הבריתות. אפילו עם טורקיה, הנשלטת בידי מפלגת האחים המוסלמים, חל ב־2016 פיוס בעל השלכות אזוריות חיוביות.
עם כל חשיבותן של המדינות הקרובות והרחוקות, הביטחון הישראלי מתחיל ביחסים עם השכנים הפלסטינים. מבחינה זו, גל טרור הסכינים דעך ב־2016. בראייה ארוכת־טווח, ועידת פת"ח שנערכה בסוף נובמבר הייתה חשובה מאוד משום שסימנה את תחילת המאבק הפנים־פלסטיני העז שיתלקח סביב ירושת אבו־מאזן בבוא העת.
המנהיג בן ה־81 נבחר לחמש שנים נוספות, אבל הסיכוי שיישאר בכיסאו במשך כל התקופה נחשב נמוך. מלחמת הירושה, שגיבוריה הם מוחמד דחלאן השנוא על אבו־מאזן ועל חמאס גם יחד, ומרואן ברגותי היושב בכלא הישראלי, תהיה רבת־השפעה על הביטחון הישראלי.
עד שיפנה את הבמה מוכיח אבו־מאזן שהוא ממשיך להיות מנהיג אפקטיבי, שפיו ולבו שווים: הוא אינו מאמין בטרור כדרך להשגת המטרות הלאומיות הפלסטיניות, אך עושה כל שביכולתו כדי לסבך את ישראל בזירה המדינית הבינלאומית ומצליח בגדול, כמו ההישג ההיסטורי מבחינתו של החלטת מועצת הביטחון בעניין ההתנחלויות. אגב, גם חמאס עומד בפני בחירה של יורש לראש הזרוע המדינית חאלד משעל היושב בקטאר.
אנשי המו״פ והייצוא הביטחוני: מתחת לפני הקרקע
מטבע הדברים, לא כל ההישגים הצבאיים והטכנולוגיים של ישראל בשנת 2016 מותרים לפרסום, אך ההישגים בזירות אלה ממשיכים להרים תרומה מכרעת לביטחון ישראל וגם למעמדה הבינלאומי. דוגמה לכך היא שורה של מדינות שלא ניתן לפרט על מלוא היחסים ההדוקים עמן, שמתחילים פעמים רבות בשיתוף פעולה טכנולוגי.
אקו"ם