החקלאים עדיין ממתינים לפיצויים מצוק איתן
שנתיים וחצי אחרי המבצע בעזה, שפגע קשות ברווחי החקלאים באזור, חקלאים טוענים כי המדינה מטרטרת אותם ועדיין לא שילמה פיצויים המגיעים להם. חלקם קיבלו מקדמה – אך נדרשו להחזיר אותה. רשות המסים: "חלק מהתובעים ניפחו את הערכת נזקיהם"
מטרטרים את החקלאים: חקלאים בעוטף עזה ממתינים כבר כשנתיים וחצי לפיצויים מהמדינה על הנזקים שנגרמו להם ממבצע "צוק איתן". זאת ועוד: רשות המסים דורשת להחזיר מקדמות שניתנו לחקלאים שנפגעו, עם ריבית והצמדה. שמאים לא מגיעים לשטח, וועדות ערר לא מתכנסות. כך התברר היום (ב') בדיון שערכה הוועדה לביקורת המדינה על פיצויים לחקלאים שנפגעו מהמבצע.יושבת ראש הוועדה, ח"כ קארין אלהרר ממפלגת יש עתיד, אמרה כי "אנחנו מדינה מתקדמת וממוחשבת, ואין סיבה שהתהליך יימשך זמן כה רב ובוודאי שלא יילקחו מקדמות על פיצויים שכבר ניתנו, כולל ריבית והצמדה".

''המבצע הותיר את החקלאים ללא אדמה, בית או תזרים מזומנים''. שדה תחת אש בצוק איתן
צילום: EPA
"עסקי החקלאים הם חלק מהכלכלה הישראלית וחוסנה של החברה הישראלית. חלק מהחקלאים לא מקבלים תשובות, וחלקם מקבלים תשובות ואז הן משתנות. כסף ניתן ואז נלקח - שמענו על איומים כלפי החקלאים וחוסר נוהל עבודה מסודר", הוסיפה ח"כ אלהרר.
דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים והחקלאים, שיזם את הדיון, טען כי למרות הזמן הרב שחלף - הרי שבחלק מהתביעות טרם הגיע אפילו שמאי להעריך את הנזק, ובאחרות עוד לא הוזמנו חקלאים שתביעתם נדחתה לוועדות ערר.
לדברי אמיתי, הוכרחו חקלאים להגיע לפשרה ולוותר על חלק ניכר מתביעתם. "עד היום, באופן אבסורדי, חלק מהחקלאים עדיין לא קיבלו את הפיצוי המגיע להם וחלקם אף קיבלו מקדמה ונדרשו להחזיר אותה בתוספת ריבית, הצמדה ועיקולי רכוש. ישנה תחושה קשה בקרב החקלאים בעוטף עזה שהממשלה פשוט הפקירה אותם, התעללה ומתעללת בהם במהלך ואחרי המלחמה", אמר.

פגע קשות בחקלאים. שיגור רקטות לעבר ישראל במבצע צוק איתן
צילום: AFP
ח"כ חיים ילין מיש עתיד, לשעבר ראש המועצה האזורית אשכול, אמר כי "לאחר המבצע שהותיר את החקלאים ללא אדמה, בית או תזרים מזומנים, הם נאלצים לעבור דרך חתחתים מול פקידי מס רכוש, בשביל לקבל את הפיצויים שמגיעים להם כחוק". לדבריו, במס רכוש יודעים להעריך פגיעה ישירה אך מתקשים מאד בהערכת נזק עקיף - כמו אי יכולתו של חקלאי לעמוד בהסכם שיווק או חוסר המוכנות לפצות על עוגמת נפש.
ח"כ ילין הוסיף כי "המשא ומתן מול מס רכוש מתנהל כמו בשוק. חקלאים שעברו מפח נפש פונים ל'מסלול הירוק' ונאלצים להתחנן על מה שמגיע להם. שמאים לא מגיעים לבדוק את הגידולים שנפגעים, את המשק שנהרס ואת העסק שנסגר. אני קורא לחקלאים, חבריי, להסתייע בעורכי דין ולפנות ישירות לבית המשפט לפתרון הנושא, היות ומס רכוש ממאן לסייע להם".
ארז גונן, חקלאי ממושב ישע, סיפר על בקשת פיצויים שהגיש. לדבריו שמאי בדק ואישר את תביעתו – אך כמעט במשך שנה שלמה לא קיבל מענה. לאחר מספר חודשים נוספים קיבל סכום מזערי, ולאחר כשבוע הודיעו לו כי עליו להשיב את אותו הסכום.
שי הר משי מנחל עוז סיפר כי רשות המסים דרשה ממנו להוכיח את עובדת מגוריו בקיבוץ, דבר שכלל בדיקת ספרי חשבונותיו במשך שנים – ולבסוף פסלו את כל תביעתו. אמיתי נחשון מכפר מימון האשים את רשות המסים בעבודה לא מקצועית, אי תיעוד תמונות מבדיקת השמאי, איחור ניכר של השמאי, וחוסר התייחסות לנזקים מפורשים. יוחנן אילן מעין הבשור התלונן על סירוב הרשות להתייחס לנזקים של עסקים חדשים, שהוקמו רק חודשים ספורים לפני המבצע בעזה.

נציגי החקלאים בפגישה עם יו''ר הכנסת
צילום: מ.א גלבוע
לדברי משה אשר, מנהל רשות המסים, כ-25 אלף תביעות על נזק עקיף הוגשו לאחר המבצע. הוא טען כי כיום נותרו לטיפול רק 70 מקרים כאשר עד כה שולמו כ-1.6 מיליארד שקל.
"תביעה מוגשת, נבדקת ומשולמת, אך בתקנות הוחלט על תשלום מקדמה של 50 עד 90 אחוזים מסכום התביעה, במקרה שהטיפול בה מתמהמה. התרענו שעלול להיות מצב בו התשלום שיאושר יהיה קטן בהרבה מהמקדמה – ויהיה קשה לקבלה בחזרה, ולכן סוכם שכל קבלת מקדמה מותנית באישור. ביקשנו בחזרה כ-200 מיליון שקל בגין המקדמות, כי התברר שחלק מהתובעים ניפחו את הערכת נזקיהם".
אשר ציין כי הסיבה לאי-הגעת שמאים לחלק מהחקלאים, נובעת מחוסר צורך בהגעת שמאי לצורך קביעת הנזק. "בהערכת נזק עקיף, אין צורך בהגעת שמאי מיד בתקופה הראשונה, אלא רק בסוף התהליך", אמר.
רמי יצקן, סגן מנהל קרן הפיצויים ברשות, הוסיף כי חלק מהתביעות הוגדרו כ"אי קטיף יבול" - והתברר שהחקלאי בכל זאת הצליח לקטוף את יבולו ולשווקו. "לאחר קבלת כל המסמכים מהחקלאי התובע אנו נפגשים עמו, ובמקרים אחדים גם בודקים את המצב בשטח", אמר, "דיונים בוועדות הערר מתקיימים כל העת, פעמיים בשבוע".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg