תגלית במצודת דוד: מטבע עם דיוקנו של אנטיוכוס

מטבע נדיר מתקופת השלטון היווני, שעליו הוטבע דיוקנו של אנטיוכוס הרביעי אפיפנס ("הרשע"), נמצא לגמרי במקרה בעת עבודות שימור שנערכו במצודת מגדל דוד בעיר העתיקה בירושלים

דליה מזורי | 25/12/2016 18:00
תגיות: אנטיוכוס, ארכיאולוגיה,מגדל דוד
מטבע עתיק בתקופת היוונים ועליו דיוקן אנטיוכוס הרביעי אפיפנס (הרשע) נמצא בעת עבודות שימור שנערכו במצודת מגדל דוד בעיר העתיקה שבירושלים.
 
צילום: באדיבות רשות העתיקות
אלו המטבעות היחידים מהעת העתיקה באזור הזה, שהשוליים שלהם משוננים. הנה אני מוצאת משהו לקראת חנוכה, ששייך לאותה תקופה. מטבע מתקופת החשמונאים צילום: באדיבות רשות העתיקות

את המטבע מצאה הארכיאולוגית ומשמרת האתר, ארנה כהן, שסיפרה: "עבדתי עם פועלים בראש החומה החשמונאית שבמרכז החצר של מגדל דוד. הכנו אותה לחורף שלא יחדרו מים פנימה. בראש החומה, בין האבנים, יש מילוי אדמה. לפתע הבחנתי שמתוך האדמה מבצבץ משהו ירקרק. משהו קטן בגודל של ציפורן של אצבע.

"הרמתי אותו, ראיתי את הדמות החקוקה עליו, ומיד ידעתי שמדובר במטבע עתיק עם דמותו של אנטיוכוס. אלו המטבעות היחידים מהעת העתיקה באזור הזה, שהשוליים שלהם משוננים. שמחתי מאד, כי הנה אני מוצאת משהו לקראת חנוכה, ששייך לאותה תקופה. זה ממש התאים", סיפרה.
  
צילום: שי עמירן
הארכיאולוגית ארנה כהן והמטבעות צילום: שי עמירן

אתר מגדל דוד העביר את הממצא הנדיר למומחי נומיסמטיקה (מומחים למטבעות עתיקים) במוזיאון ישראל, שזיהו בבירור כי הדיוקן שייך לאנטיוכוס הרביעי אפיפנס, וכי הוטבע בין 172 ל-168 לפני הספירה, במטבעת עכו. "לכל שליט היו מפעלים להטבעת מטבעות וזה של אנטיוכוס, היה בעכו", סיפרה כהן. המטבע היה בשימוש לאורך רוב התקופה החשמונאית ועד לאמצע המאה הראשונה לפני הספירה.

אבל מזה 30-40 שנה לא מתבצעות יותר חפירות במגדל דוד ואין ממצאים חדשים. "פתאום יוצא ממצא כזה – כולנו התרגשנו. בעבר מצאנו דברים כאלה מסביב לחומה. אבל לא בתוך המתחם. אדם שלא מכיר את המטבעות האלו וודאי היה דורך על המטבע הזה וחושב שזה סתם איזה לכלוך. אבל אני מתעסקת בין השאר בשימור מטבעות ומתכות כך שאני מתורגלת בדברים כאלה מאזורים שונים של מגדל דוד", סיפרה ארנה כהן.
 
צילום: באדיבות רשות העתיקות
המטבע שנמצא צילום: באדיבות רשות העתיקות

במצודת מגדל דוד נמצאו בעבר אבני הקטפולטות (אבני בליסטראות), אותן אבנים עגולות ששימשו כפגזים בקרבות החשמונאים ביוונים, חיצים ואבני קלע מעופרת. אולם החפירות הופסקו לאחר שהחוקרים הגיעו לשכבת הסלע התחתונה ביותר, ורוב שטח המצודה מכוסה במבנים מאוחרים.

"הרי לא נפרק את המצודה העותמאנית כדי לגלות דברים אחרים, כך שבין לבין, בשכבות, אנחנו מקבלים רמז על מה שהיה. את התמונה הכללית יש לנו. למשל, ברור שדוד לא היה במצודת דוד – הוא חי אלף שנה לפני שהיא הוקמה, והישוב 'ירושלים' בתקופתו התרכז בעיר דוד ובהר הבית. האזור הזה של המצודה הנקראת על שמו היה בזמנו ישוב מחוץ לחומות של עיר דוד".
  
צילום: תומר אפלבוים
בעבר נמצאו פה אבני הקטפולטות, אותן אבנים עגולות ששימשו כפגזים בקרבות החשמונאים ביוונים, חיצים ואבני קלע מעופרת. מצודת מגדל דוד צילום: תומר אפלבוים

אנטיוכוס הרביעי אפיפנס מלך על הממלכה היוונית-סלאוקית בין 175-164 לפני הספירה והיה זה הוא שהנהיג בשנת 167 לפני הספירה גזירות קשות על היהודים בארץ ישראל. בין היתר אסר עליהם קיום ברית מילה, מצוות קידוש חודש ושמירת שבת וביטל את עבודת הקודש בבית המקדש. הגזירות היו בין הסיבות לפרוץ מרד החשמונאים. בשלב מסוים התנפל אנטיוכוס על העיר, שרף אותה, הרס את בתיה ואת החומות שסביב לה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך