אובמה זרק את ישראל מתחת לגלגלי האוטובוס
ודאי שלא נעים לספוג נגטיביות של מועצת הביטחון, אבל לפני שמתרגשים כדאי להבין שההחלטה הצהרתית ולא מעשית. מה תהיינה ההשלכות? הכל תלוי בעוצמת הכוח הנגדי שתפעיל ישראל. מה שבטוח, מה-20 בינואר נהיה במקום אחר לגמרי
1. יותר משהחלטת מועצת הביטחון תשפיע על ישראל, היא מקבעת באופן סופי את מקומו בהיסטוריה של ברק אובמה. אחרי שמונה שנים שבהן הוא ואנשיו ניסו להציג את עצמם כתומכי ישראל, באה ההימנעות שלו אמש (שבת) ומאשררת את מה שטענו תומכי ישראל כל השנים: "אובמה זרק את ישראל מתחת לגלגלי האוטובוס".כל הדיבורים של אובמה על "ברית בלתי ניתנת להפרה", כל ההתפארות שלו ב"סכום הסיוע הגדול ביותר שנתנה ארה"ב אי פעם", כל ההגנות הקטנות והגדולות שהשגרירות שלו באו"ם העניקה לישראל בשנים האלה - הכל הכל מתנדף כעת בעשן ההפקרה באו"ם. אובמה קיבע במצחו שלו אות קין כשונא ישראל. לא פחות מכך. הפניית הגב לישראל תמסמר בספרי ההיסטוריה את הדימוי שממילא דבק באובמה בזירה הבינלאומית: בוגד.
ככה זה: מעשיה של ישראל מעבר לקו הירוק אכן שנויים במחלוקת. ראש הממשלה, הערב
צילום: גדעון מרקוביץ
2. לא נעים לומר אבל בהחלטת המועצה אין כמעט חדש. מדובר בעוד מאותו דבר, ואגב גם בפעם הקודמת, בתקופת ממשל קרטר, האמריקנים לא הטילו וטו. ככה זה: מעשיה של ישראל מעבר לקו הירוק אכן שנויים במחלוקת. בסופו של דבר, השאלה היסודית הייתה ונותרה האם מיישרים קו עם עמדת הקהילה הבינלאומית לפיה העיר העתיקה, מרבית שכונות ירושלים וכמובן יהודה ושומרון הם שטח ערבי כבוש, או דבקים בקונצנזוס הישראלי לפיו כל האזורים האלה הם מולדת העם היהודי ועד שיוכרע גורלם הפוליטי, לישראל יש לגיטימציה לפעול בהם. זה הדיון וזו השאלה, ומי שחושב שאין לנו זכויות בכותל, בגילה, או בפסגת זאב או באריאל - שיקום.
ברק אובמה ובנימין נתניהו
צילום: איי.אף.פי
3. ודאי שלא נעים לספוג נגטיביות של מועצת הביטחון, אבל לפני שמתרגשים כדאי להכיר כמה פרטים. ההחלטה הצהרתית ואינה מעשית. היא התקבלה תחת "פרק 6" של החלטות המועבי"ט, שהוא פרק הצהרתי בלבד. כמובן שהיא נותנת רוח גבית לפלסטינים וליריבי ישראל אך תוצאה מעשית אין לה. חשוב יותר, הקהילה הבינלאומית מכירה אינספור החלטות מועיב"ט שנותרו על הנייר בלבד - למשל זו שבתום מלחמת לבנון קבעה שהאו"ם ימנע הברחת נשק איראני לחיזבאללה - הפרתן לא העלתה ולא הורידה דבר. או, אם נדייק, הכל תלוי בעוצמת הכוח הנגדי שהפעילה המדינה שעל ראשה התקבלה ההחלטה. כלומר, ככל שנגלה אנחנו התנגדות קשיחה יותר להחלטה - ותגובתו המילולית והדיפלומטית של ראש הממשלה בהחלט הולכת בכיוון הזה - כך תפחת חשיבותה.
השגרירה פאוור: ההחלטה משקפת את העובדות בשטח (רויטרס)
4. על ציר הזמן והמגמה יש שיטענו שתמיכת כה רבות מידידותיה של ישראל בהחלטה מאששת את הטענה שאנחנו בבידוד מדיני. ובכן, אכן מדובר במכה קלה בכנף, אבל אם לא יתחוללו התפתחויות בלתי צפויות, החלטת המועבי"ט תהיה דווקא שירת הברבור של העוינות לישראל. כפי שאומר ראש הממשלה לאחרונה וכפי שמלמדות כל האינדיקציות מכל היבשות. ישראל הולכת ומתחזקת, גם בגללה, אבל גם ובעיקר בגלל מגמות בינלאומיות שמגדילות את ערכה בעולם. אובמה מבחינה זו ניסה לנקום בישראל כמו שמשון הגיבור, כלומר למוטט את הגג על ראשנו, בד בבד עם ירידתו שלו מהבמה. לשמשון זה הצליח. לאובמה קצת פחות כי...
5. המגמות הן כאלה שהחל מה-20 בינואר ישראל תהיה במקום אחר לגמרי. ראשית, ברור שהנשיא החדש לא יפקיר אותה ולא יבגוד בה כמו אובמה. שנית וחשוב יותר, בחודשים האחרונים הקשרים שנרקמו עם מדינות ערב צפויים להגיע להבשלה כזו שתעמיד באור מגוחך את נקמתו האחרונה של ברק אובמה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם