
מסתמן: פתרון המדינה לעמונה לא יכלול את כל המשפחות
תושבי היישוב ייאלצו להחליט אם לקבל את המתווה של בנט ונתניהו, שלפיו מחצית מהמשפחות ירדו מההר, והחצי השני יתמקם בחלקות סמוכות. אבל בינתיים נראה שהחלקות החדשות לא יאכלסו את כולם. כעת נשאלת השאלה: מי יישאר על ההר, ומי יעבור ליישוב עפרה?
תושבי עמונה יצטרכו בשעות הקרובות (ג') להכריע אם לקבל את הצעת המדינה כפי שגובשה על ידי השר נפתלי בנט וראש הממשלה בנימין נתניהו. אבל כעת נראה כי לפי הצעה זו, רק חלק ממשפחות היישוב יוכלו להישאר על חלקות סמוכות בהר. תושבי עמונה נוטים לקבל את ההצעה וכעת הם ייאלצו להכריע בשאלה גורלית: אלו משפחות יישארו על ההר, ואלו ייאלצו לוותר ולרדת ממנו.
''פינוי עמונה הוא אירוע מצער ועצוב''. כינוס החירום בעמונה בחודש שעבר.
צילום: מירי צחי
בנוסף, על פי המתווה שגובש, היישוב יפונה ממיקומו הנוכחי, כפי שקבע בג"ץ, ורק כמחצית מהיישוב יוכל לעבור לחלקות חלופיות. יתר המשפחות יצטרכו להסתפק בפתרונות מגורים שאינם סמוכים להר, כמו ביישוב עופרה.
מההצעה גם עולה שבתקופה הקרובה ינסו במנהל האזרחי לבצע לחלקות סמוכות נוספות הליך "פירוק-שיתוף". יחד עם זאת, מדובר בהליך מורכב ובעל קשיים משפטיים שעלול להימשך שנים רבות. אם יצלח ההליך, יוכלו יתר המשפחות לעלות חזרה להר ואולי אף להגדיל ולהרחיב את היישוב.
מה שאִפשר את השגת ההסכם היה האישור שהעניק היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט למתווה, ולמהלך של פירוק שיתוף - כלומר חלקה הרשומה על שם פלסטיני שאינו בנמצא, אך יורש חוקי אחד או יותר טוענים לבעלות על החלקה, תעניק לו המדינה את חלקו היחסי בחלקה ותעשה שימוש ביתר השטח. חלקה זאת תיחשב כנכסי נפקדים.
ההצעה שמובאת לתושבי עמונה כוללת ארבע חלקות חלופיות, שאליהן התושבים צפויים לעבור. ואולם, למרות ההכרזות כי מדובר בפתרון יעיל שיתאים לזמן ממושך, בפועל נראה כי בחלקות הנוספות לא יהיה מספיק מקום עבור המשפחות. כמו כן נראה כי ההליך המתוכנן, "פירוק-שיתוף", עשוי להיתקל בקשיים ולהגיע לבג"ץ. יש לזכור כי לא בטוח שהשופטים אכן יתמכו בעמדת המדינה, מה שעלול להוביל את המערכת לסחרור נוסף בכל הנוגע לאכלוס החלקות.

ההצעה בדרך לאישור. נתניהו ובנט
צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90
על פי ההסכם, תושבי עמונה יצטרכו להסכים לעוד שני תנאים שהם חלק בלתי נפרד מההבנות שהושגו בין בנט לנתניהו. התנאי הראשון הוא שהפינוי יהיה בהסכמת התושבים, והתנאי השני הוא שביישוב לא ייקראו לציבור להגיע לעמונה ביום הפינוי.
אם התושבים יקבלו את ההצעה, המדינה תגיש לבג"ץ עוד היום בקשה לדחיית הפינוי בשלושים יום. אל הבקשה יצורף תצהיר שעליו חתומים תושבי עמונה, ובו הם מאשרים כי הם נותנים את הסכמתם למהלך ומתחייבים לכך שהפינוי יהיה בהסכמה. אם התושבים יסכימו להצעה - יתבצע פינוי שקט.
מנגד, אם התושבים יחליטו לדחות את ההצעה, המדינה תיערך לפינוי כפוי ולא בהסכמה, ותאלץ לאתר לתושבים פתרונות דיור חלופיים, כולל אפשרות לאירוח זמני בבתי מלון. כמו כן, המדינה תאלץ להחליט בעצמה היכן למקם אותם. ככל הנראה זה יהיה באזור עפרה.
המתווה שסוכם בין בנט ונתניהו, הוצג למטה המאבק של עמונה ולמזכירות היישוב, בפגישה שהתקיימה אצל ח"כ בצלאל סמוטריץ'. בהסכם שהושג בין בנט לנתניהו הוחלט כי עמונה תועתק לחלקות שמוגדרות נכסי נפקדים (נכסים בבעלות שאין להן דורש), ובעתיד יתבצע הליך משפטי של פירוק שותפות על חלקות נוספות, ובכך יתאפשר להרחיב את היישוב.

פינוי שקט, או פינוי בכוח? היישוב עמונה
צילום: מרים צחי
גורם בכיר בהתיישבות סיפר אתמול (ב') ל-360 כי "פינוי עמונה הוא אירוע מצער ועצוב, אך המאבק הוליד שורה של הישגים חסרי תקדים והיסטוריים מבחינת ההתיישבות. יש על שולחן חבילת הסדרה שכוללת את חוק ההסדרה שממשיך בתהליך החקיקה. יש את 'תקנת השוק' שהיועץ המשפטי לממשלה אישר בשבוע שעבר, והכל זה חלק מחבילת ההסדרה".
בדרג המדיני מקווים שההצהרה של התושבים לגבי הסכמה למתווה, בתוספת לוח זמנים מדויק לפינוי, יגרמו לשופטי בג"ץ לאשר את בקשת הדחיה, שכן פינוי בהסכמה עדיף על פינוי באלימות. במידה וידחו השופטים את בקשת הדחייה תצטרך המדינה להוציא לפועל את הפינוי בלוח זמנים קצר, כשהתאריך לפינוי עמונה עומד כיום על התאריך 25 בדצמבר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg