תזונתו של האדם הקדמון התבססה על צמחים
באתר הארכאולוגי הקדום בגשר בנות יעקב נמצא אוסף הצמחים הגדול ביותר מתקופת האדם הקדמון. המגוון שהיה שונה מהמזון שעמד לרשותו באפריקה, אילצו אותו להסתגל לסביבה החדשה ואפשרו לציידים-לקטים ליישב אזורים חדשים מחוץ לאפריקה
תגלית נדירה: 20 אלף שרידי צמחים עתיקים נמצאו באתר הארכאולוגי הקדום בגשר בנות יעקב שעל גדות הירדן. הממצאים מעידים לראשונה כי תזונתו של האדם הקדמון התבססה על מגוון עשיר של צמחים, בניגוד לסברה שתזונתו נשענה בעיקר על מרכיבים מן החי.באתר שמתוארך לתקופה שלפני 780 אלף שנה, נמצאו שרידים של זרעים, פירות, אגוזים, עלים, שורשים ופקעות, לצד שרידים של בעלי חיים וכלי אבן שיצר האדם. אוסף הצמחים הינו הגדול והמגוון ביותר שנמצא במסדרון הלבנטיני הקושר בין אפריקה לאירו-אסיה.

האתר שבו נמצאה העדות הקדומה ביותר לשימוש באש. חפירות באתר.
צילום: האוניברסיטה העברית
פרופסור נעמה גורן-ענבר מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, שחפרה באתר, מפרסמת כעת ביחד עם עמיתיה את ממצאיה בכתב העת PNAS. לדבריה, הבעיה המרכזית בשחזור הדיאטה של האדם הקדמון, היא מיעוט שרידי הצמחים באתרים ארכיאולוגיים בכלל ובתקופת האבן בפרט, על כן האוסף שנמצא הוא נדיר ביותר.
לדברי ד"ר יואל מלמד מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר אילן, שזיהה את שרידי הצמחים, הממצאים נשתמרו לאורך מאות אלפי שנים בזכות התנאים הלחים בסביבת האתר. "כל האתר היה שקוע מתחת לירדן בתנאים לחים וחוסר חמצן. ככל הנראה הכיסוי המהיר בשכבות אדמה אפשר תנאים של חוסר חמצן בשכבות התחתונות, שאותן חפרנו ובדקנו", אמר.

הממצאים נשתמרו לאורך מאות אלפי שנים בזכות התנאים הלחים. חרצן זעיר.
צילום: יעקב לנגסם

ד''ר מלמד: ''מצאנו יותר מעשרה מינים שלא קיימים היום בארץ''. בוציץ סוככני קדום.
צילום: יעקב לנגסם, יואל מלמד
עוד הוסיף ד"ר מלמד כי גילוי הצומח באזור העלה תמונה מפתיעה. "מה שהפתיע אותנו היו מקורות של צמחי מזון שהגיעו מהאגם, מבית הגידול הלח. שם מצאנו יותר מעשרה מינים שלא קיימים היום בארץ. גילינו למשל שני מיני אגוזי מים שמוכרים בסין ובהודו ולא ידענו על קיומם פה בארץ". לדבריו, יש להניח שהצמחים הללו נכחדו בזמן של תקופות יובש.
זהו גם האתר שבו מצאה פרופסור גורן-ענבר את העדות הקדומה ביותר לשימוש באש באזור אירו-אסיה. "השימוש באש מאוד חשוב, משום שחלק גדול מהצמחים מכילים חומרים רעילים או בלתי אכילים. שימוש באש, כמו קלייה של אגוזים ושורשים לדוגמה, מאפשר ניצול של חלקי הצמח השונים ומגדיל את המגוון", הסבירה גורן-ענבר.
מיקומו של גשר בנות יעקב במסדרון הלבנטיני יחד עם הממצאים החדשים, הופכים אותו לאתר מרכזי להבנת אמצעי הקיום של האדם הקדמון במעבר מדיאטה המבוססת על מינים אפריקאיים לדיאטה המבוססת על מינים אירו-אסיאתיים.

נהג לאכול, בין היתר, תאנים, ענבים וזיתים. צמחים עתיקים מלפני 780 אלף שנים.
צילום: יעקב לנגסם
מגוון הצומח שהיה זמין לאדם הקדמון בעמק החולה הקדום היה שונה מהמזון שעמד לרשותו באפריקה ובמשך תקופה של כמאה אלף שנים למד האדם הקדמון להסתגל לסביבה החדשה ולשרוד עם תפריט שונה. תכונות אלו אפשרו לציידים-לקטים להתפשט וליישב אזורים חדשים מחוץ לאפריקה.
האדם הקדמון נהג לאכול, בין היתר, תאנים, שיזף מצוי, ענבים, זיתים, שיבולת שועל, בן חיטה, חרדל השדה, שומר פשוט ואספסת. התפריט הצמחי המגוון כלל ירקות שורש וכן אגוזים. כמו כן, האדם הקדמון נהג לאכול את אחד מצמחי המים הנכחדים – איריאל קוצני, שאת זרעיו ניתן לקלות ולאכול כפופקורן. בסין ובהודו - האיריאל משמש גם כיום כמזון חשוב.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
עדכון אחרון : 5/12/2016 16:05