
מי יפצה את התושבים שאיבדו את בתיהם בגל השריפות?
עדיין לא ידוע מה בדיוק גרם לשריפות ביומיים האחרונים, אך האזרחים שניזוקו כבר צריכים לדאוג לפיצויים שיכולים להיתקל בחברות ביטוח עיקשות ובסחבת בירוקרטית מצד המדינה
גל השריפות של היומיים האחרונים הביא לנזקים חמורים לא רק לטבע וליערות אלא גם לרכוש. בשריפה אמש בזיכרון יעקב, שם נרשמה הפגיעה החמורה ביותר ברכוש, נשרפו למעלה מ-30 בתים. על פי הערכות המשטרה, הגורם למרבית השריפות הוא רשלנות של גורם אנושי, ובחלק מהמקרים גם נבדקת אפשרות להצתה מכוונת. אולם כאן עומדת השאלה - מי בעצם אחראי לפצות את אותם אזרחים שמצאו את בתיהם שרופים?"בנזקי שריפה, כמו בגל השריפות של היומיים האחרונים, הנזקים הנגרמים יכולים להגיע לסכומים של כמה מיליונים", מעריך אלדד דודקביץ', מאלדד סוכנות וביטוח, מומחה ותיק לנזקי רכוש. "אזרח שעשה ביטוח רכוש", מסביר דודקביץ', "בדרך כלל יקבל פיצוי מהביטוח לפי גובה הנזק. הפיצוי מחברות הביטוח מגיע לרוב תוך זמן קצר על מנת לאפשר למבוטח לחזור למצבו הקודם ולשגרת חיים כמה שיותר מהר. הבעיה מתחילה כאשר אין ביטוח רכוש. במקרה כזה, אזרח ייאלץ לשאת באופן עצמאי בעלות, על כל המשתמע מכך. כאשר אנחנו מדברים על נזקים לבית, ובטח בנזקים חמורים כמו בגל השריפות, אזרחים עלולים למצוא עצמם בבעיה של ממש".

''הבעיה מתחילה כשאין ביטוח רכוש''. בית שנשרף בזכרון יעקב
צילום: יאיר קראוס
גם עורך הדין דורון קמיר, מומחה לנזיקין וביטוח, מוסיף כי "לעיתים קורים מקרים שחברות ביטוח מנסות לטעון ש'כוח עליון' גרם לשריפה, למשל סופה מאוד מיוחדת, ואם הן מצליחות להוכיח, אז הן פתורות מלפצות. אלא שמאוד קשה להוכיח את זה ובטח כאשר ביטוח רכוש כולל בתוכו גם נזקי טבע". עוד מסביר עורך הדין קמיר כי הרבה מאוד אנשים בעלי משכנתא חושבים שהם מבוטחים, אולם בשעת אסון הם עלולים למצוא את עצמם ללא פיצויים. "ביטוח משכנתא כנראה שלא יעזור לאותם בעלי בתים שנפגעו", אומר קמיר. "הרבה חושבים שמאחר והם עשו ביטוח כזה אז הם יקבלו פיצוי, אך האמת היא שהם יקבלו רק החזר לסכום שעוד נותר להם לשלם. אם בעל בית היה לקראת סיום התשלום או אפילו במחציתו, הביטוח לא ישיב לו את הסכום המלא של שווי הבית, לכן חשוב לעשות ביטוח רכוש".

''גם אם המדינה תגלה מי הצית לא בטוח שיהיה אפשר לתבוע אותו''. בית שנפגע בשריפה בזכרון יעקב
צילום: יאיר קראוס
בנוגע לשאלה מה קורה כאשר קיימת הערכה כי השריפות נגרמו בשל הצתה מכוונת על רקע לאומני, אומר סוכן הביטוח דודקביץ' כי "במקרה כזה המצב באמת שונה. ראשית צריך לדעת קודם כל שקשה להוכיח ששריפה נגרמה במזיד ועוד על רקע לאומני", אומר דודקביץ'. "במידה ואכן הוכח שהייתה הצתה על רקע לאומני, על הרשויות להכריז על השרפה כ'אירוע על רקע לאומני'. לאחר ההכרזה המדינה אכן חייבת לפצות את האזרח, אלא שמדובר בתהליך מסורבל ומייגע שעלול לקחת זמן רב".
"צריך להבין שאפילו אם המשטרה תחקור ותגלה מי הצית", מסביר עורך הדין קמיר, "לא בטוח שהתושבים יוכלו לתבוע אותו תביעת נזיקין ולחייב אותו בפיצויים. בשריפות גדולות בכלל יהיה קשה להוציא פיצויים מהאדם שהצית, מאחר שהנזק הוא כה גדול כך שלא תהיה יכולת לפצות. גם על המדינה לא כדאי לסמוך. כמעט ואין מקרים בהם היא פיצתה את הניזוקים. גם הנפגעים מאסון וורסאי טרם קיבלו את מלוא הפיצויים למרות שהכנסת חוקקה חוק מיוחד לשם כך".
חשוב לציין כי רק חמש שנים לאחר אסון השריפה הכבד ביותר בתולדות מדינת ישראל - אסון הכרמל - המדינה פיצתה רשויות מקומיות ובעלי עסקים שניזוקו בעקבות האירוע בסכום כולל של 58 מיליון שקלים. ההחלטה אושרה אז בבית המשפט המחוזי בחיפה, במסגרת הסדר פשרה בתביעת הפיצויים האזרחית נגד המדינה שהגישו תושבי עין הוד, עסקים מדליית אל-כרמל ועוספיה, מלון יערות הכרמל, קיבוץ בית אורן וחברות הביטוח שביטחו את נפגעי השריפה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg