העצמה נשית זה נהדר, אבל איפה הגברים?
אישה בבית הלבן עדיין אין לנו, אבל מהפכות פמיניסטיות אחרות דווקא מתרחשות. כדי שתהיה להן משמעות, כדאי לוודא שהגברים לא נדחקים בינתיים לשוליים
כל מה שחשבתי על עצמי נשבר השבוע, כשאמרתי "כן" להזמנה לוועידה השנתית של קבוצת "דתיות עסקיות מדברות". מעולם לא האמנתי שאמצא את עצמי יושבת באולם מפוצץ ב־700 נשים ואיהנה מהסיטואציה, אבל כאשר צעדתי בפתח האולם נפערו עיניי לרווחה. הכול היה מתוקתק להפליא, מהתגים שנחו בסדר מופתי על השולחן, עבור בדוכני החסויות וכלה במעגלי השיח - כולם אורגנו על ידי נשים למען נשים, ללא נוכחות של גבר אחד בסביבה.
יותר מהכול הרשים החומר האנושי שהגיע לשם, שהילך עליי קסם לאורך כל אותו הבוקר. חובשות מטפחת ונטולות כיסוי ראש, מבוגרות וצעירות, מתנחלות ועירוניות שהתמנגלו זו עם זו בחדר קבלת הפנים, מנסות למנף הזדמנויות, לחתור לשיתופי פעולה, למצוא דרכים לשדרג את העסק הקטן או הגדול שהקימו בעשר אצבעותיהן.
כאשר באחד המושבים העלתה המנחה נקודה כואבת במיוחד בעולם העסקי הנשי - העובדה שנשים נוטות לדרוש סכומים נמוכים יותר עבור שירותיהן - התחלתי להבין מדוע האירוע הזה הצליח לרגש אותי באופן הכי לא צפוי שיש.
אודה וכן אבוש: במהלך השנים פיתחתי סלידה מסוימת מאירועים המיועדים לקהל נשי בלבד, בעיקר כאלו שנערכים בחסות כותרות מפוצצות כמו "העצמה" ו"גירל פאואר". הם תמיד נראו לי מלאכותיים ובלתי רלוונטיים לעולמי. התודעה הזו החלה להיסדק קצת לאחרונה, הרבה בעקבות מערכת הבחירות המטורללת בארצות־הברית.
שינוי בלי הצהרת מלחמה.
צילום: SHUTTERSTOCK
מבלי להיכנס לעמדותיי האישיות, שנוטות דווקא לצד הרפובליקני, היה לי כל כך ברור שהשיח הפמיניסטי המוגבר של השנים האחרונות יסלול את דרכה של אישה ראשונה לבית הלבן, וכשזה לא קרה התחלתי להבין שאולי צודקות הנשים שעדיין ממשיכות להיאבק על מקומן השוויוני בחברה. או כפי שהיטיבה לתאר לינוי בר־גפן בציניות מהולה בעצב - "2016 עד כה אכזרית. אבל אולי השנה גם שנולדו הילד שיהיה בעתיד 'מנהיג העולם החופשי באמת' והילדה שתפסיד לו".
מצד שני, קשה לומר שאלו ימים רעים להיות בהם אישה. לאן שלא תלכו - השיח המקובל נוטה לטובת הנשים וזכויותיהן. פאנל נטול ייצוג נשי יזכה לתמונה לועגת ברשתות החברתיות וכל תחקיר בנושא הטרדות מיניות עולה מיידית לכותרות. גם ברמה המגזרית, שתי מהפכות גדולות מתרחשות בשנים האחרונות, ואת שתיהן מובילות נשים. האחת היא המספר העולה של אלו המבקשות להגיע לעצמאות כלכלית בתוך מערכת נישואין או מחוצה לה, והשנייה היא מהפכת המיניות, שזכתה לסיקור נרחב בסדרת הכתבות הנפלאה של רועי שרון בערוץ 10.
זה לא מפתיע ששתי המגמות הללו זוכות לתמיכה גם על ידי הפלגים החרד"ליים האדוקים יותר במגזר הדתי. יש מרכיב משותף שהופך אותן למחליקות בגרון ומעוררות הזדהות - העובדה שבניגוד ליוזמות אחרות, יש כאן ניסיון אמיתי לרתום את הצד הגברי בתור שותף פעיל לתהליך, ולמעט מתנגדים קיצוניים בשוליים, הוא לא חש מאוים אלא להפך, אפילו יוצא ממנו נשכר. לאט־לאט מחלחלת הבנה עמוקה ובריאה שזוגיות שיש בה יציבות כלכלית וסיפוק היא זוגיות עמידה יותר מבחינה מנטלית, וזו ממילא מחזקת ומשרתת את מוסד הנישואין והעקרונות הדתיים העומדים מאחוריו.
כל ההתרחשויות האלה אינן מובנות מאליהן, והן מתאפשרות בגלל דבר אחד: לא עומדת מאחוריהן הצהרת מלחמה. אפשר לראות עד כמה הדברים נראים אחרת כאשר השגת היתרון מתקיימת באופן חד צדדי, למשל התעקשותם של ארגוני נשים לשמר את המצב המפלה של חזקת הגיל הרך תוך התעלמות ממצוקת האבות הגרושים, ואיך היא גורמת להרס האמון בין גברים לנשים ולמלחמת מינים.
אולי עוד ארוכה הדרך לאישה בבית הלבן, אבל בזירות אחרות ומקומיות יותר מתחוללים שינויים לא פחות מהותיים וחשוב שנדע להעריך אותם בזמן אמת. אני מסתכלת על הצורה שבה מתנהל קן משפחתי מצוי בציונות הדתית, וברוב מוחלט של המקרים הנשים הן אלו שמובילות את רוח הבית. קבוצות הווטסאפ הנשיות הן הדומיננטיות במארג הקיום הקהילתי ועל פיהן יישק דבר - עד כדי כך שמשפטים כמו "דבר עם אשתי, היא הקובעת" הפכו למטבע לשון טריוויאלית.
טבעי שהשינויים מובלים על ידי מי שהיו במשך שנים בצד המדוכא, אבל אם רוצים לקבע ולהשריש אותם לטווח ארוך, כדאי וחשוב לוודא שגם הגברים יצטרפו למהלך ואף לעודד אותם לקחת בו חלק פעיל. או כפי שאמרה לי אחת הנשים בוועידת העסקים, "הייתי רוצה שבוועידה הבאה ישתתפו גם הבוסים או הלקוחות הפוטנציאליים שלנו. מה זה עוזר לי שהצלחתי למצב את עצמי כיועצת שיווק בכירה, אם בסוף אני מגיעה לישיבה באיזו ועדה ומולי יושב גבר צעיר שלא מבין למה הוא צריך להקשיב לי". העצמה נשית זה נהדר, אבל כשהיא באה ביחד עם העצמה גברית זה נהדר כפליים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם