ראשי » חדשות » דעות

אבו מאזן מכחיש לא רק את השואה

במצרים, בליגה הערבית ובטורקיה לוחצים על אבו מאזן למנות יורש עוד בחייו, אך הוא מתעקש להתעמת עם המועמד הטבעי שלהן - מוחמד דחלאן. בעידן פוסט טראמפ ממשיך יו"ר הרשות הפלסטינית להתכחש למצבו, ונתלה בענף היחיד שנותר לו - היוזמה הצרפתית

אבו מאזן, שהכחיש בעבר את השואה, מתכחש בימים אלו למצבו הפוליטי: הילרי קלינטון לא נבחרה, בטורקיה מעדיפים את חמאס, מצרים התייאשה ממנו ואפילו הליגה הערבית רוצה שיפנה את כסאו. יושב ראש הרשות הפלסטינית נמצא במבוי סתום.

ההימור הלא נכון: בחירתו של דונאלד טראמפ לנשיאות ארה"ב, הייתה מבחינת אבו מאזן לא פחות מאסון. בניגוד להרגלו, יושב ראש הרשות לא ישב על הגדר במערכת הבחירות לנשיאות, והביע את תמיכתו המוחלטת בהילרי קלינטון. הוא האמין שהיא תמשיך את מדיניות החוץ האמריקאית, ותקדם את יוזמת שתי המדינות. ההלם שתפס את המוקטעה בבוקר שאחרי, גרר איומים של בכירים ברשות "לממר את החיים של ארה"ב" במוסדות הבינלאומיים, איום שלבטח לא ישפר את היחסים בין רמאללה לוושינגטון של טראמפ.

אין תמיכה ערבית: לריחוק הפלסטיני מהאמריקאים מצטרפת גם היעדר תמיכה ערבית באבו מאזן ובקו שהוא מוביל ברשות. וועידת הפתח' שתתקיים ב-29 לחודש אמורה הייתה להוביל להצערה ושינוי, בארגון שמרכיב את שדרת ההנהגה הפלסטינית. במקום זה אבו מאזן משתמש בוועידה כדי לחבל באויביו מבית - אנשיו של מוחמד דחלאן, ולקדם את יקיריו - שני בניו יאסר וטארק עבאס.

במצרים לא אהבו את העניין, במיוחד לאור העובדה שמשטר א-סיסי ניסה במשך תקופה ארוכה לפייס בין אבו מאזן לבין דחלאן, שנחשב מבחינתם דור ההמשך של ההנהגה הפלסטינית, אולי זה שצריך לעמוד בראש המערכת. אבו מאזן דחה את כל הניסיונות. הוא פעל בשטח כדי לצמצם את פעילותו של דחלאן, וכוחות הביטחון שלו התעמתו עם אנשיו במחנות הפליטים.
מצרים גם מקדמים פיוס פלסטיני בין היתר באמצעות פגישות שהיא מקיימת עם הג'יהאד האסלאמי ובקרוב אפילו עם חמאס. והכל מעל ראשו של אבו מאזן , שהופך מבחינתם לפחות רלוונטי.

גם הליגה הערבית היושבת בקהיר, הצטרפה ללחצים על אבו מאזן. בביקור ברמאללה של אחמד אבו-אלריט, שר החוץ המצרי לשעבר שמכהן היום כמזכ"ל הליגה הערבית, עלה בשיחות עניין המחליף ושוב – ללא כל התייסות או נכונות של אבו מאזן להכריז על יורש.

"ישראל דיברה עם אבו מאזן ופתח' הרבה זמן ללא שום תוצאה, הגיע הזמן שתדברו עם חמאס", אמר נשיא טורקיה רג'יפ טאיפ ארדואן, בראיון לאילנה דיין ב"עובדה". בכך, הצטרף ארדואן למנהיגים הרבים המבינים שעידן אבו מאזן, תם למעשה. בין השורות, ארדואן הבהיר כי הוא מעדיף את חמאס על פניו של אבו מאזן.

נאחז באו"ם: כשהוא נטול תמיכה אמריקאית וערבית, מנסה אבו מאזן ללכת בכל הכוח למקום שבו קיבל תמיכה בעבר - האו"ם ואירופה. מבחינת אבו מאזן, הצטרפות לכמה שיותר מוסדות ו-וועדות באו"ם מוכיחה עצמאות. פעילות נמרצת במועצת הביטחון של האו"ם היא נשק דיפלומטי לכל דבר. גם הנציג הפלסטיני באו"ם, ריאד מנסור, מודע לכך כשאיים על טראמפ בנשק הזה אם יעז להעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים.

ויו לה פראנס: בצר לו, תולה אבו מאזן תקוות גדולות ביוזמה הצרפתית לשלום, ובוועידה שאמורה להתקיים בסוף דצמבר. המטרה היא להכריח את ישראל להיכנס למשא ומתן עם אפס סיכויי הצלחה, כך שאחרי ה'כישלון', יכריחו מדינות העולם את ישראל לסיים את 'הכיבוש'. בגלל התקוות הגדולות שברשות הפלסטינית תולים ביוזמה הצרפתית, הידיעות על כוונות של צרפת לדחות או לבטל את הוועידה הביאו לפאניקה פלסטינית, וההכחשה הצרפתית החזירה את הצבע ללחיי אבו מאזן.
דווקא ההיתלות ביוזמה הצרפתית, ממחישה עד כמה עגום מצבו של אבו מאזן. גם באירופה נשמעות – בשקט בינתיים - מדינות נוספות שמדברות על תום עידן אבו מאזן, ועל מחשבות לעתיד.

העם צריך מנהיג חלש: דווקא לישראל המצב הנוכחי נוח למדי. לממשלה בירושלים נוח שיש מנהיג חלש ברשות הפלסטינית, שהיכולת שלו להזיק לישראל בזירה הבינלאומית היא מוגבלת, בשל האנטגוניזם כלפיו בעולם הערבי ובחלקים גדולים של העולם המערבי.

למעשה, בין השורות ישראל מנסה לעזור לאבו מאזן מבלי שהדבר יורגש יותר מדי "מבחוץ", ויש שגורסים שללא העזרה הישראלית אבו מאזן היה מזמן מאבד את כסאו. העזרה הישראלית מתבטאת בתאום ביטחוני ברמה גבוהה מאוד (אבו מאזן משתמש בתאום גם כתירוץ להילחם ב"טרוריסטים" - אנשיו של דחלאן), הקלות לאוכלוסייה הפלסטינית במחסומים ואפילו הצהרות על היתרי בנייה בשטח C. אבל בסופו של יום, גם בירושלים מבינים שמדובר בסופו של עידן, ונערכים למנהיגות הפלסטינית הבאה. אבו מאזן לא יישאר צעיר לנצח, וגם לא יוכל להתכחש למציאות לנצח.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

אסף גבור

כתב הערבים של NRG ומקור ראשון. בעל תואר שני ביחסים בינלאומיים ומזרח תיכון

לכל הטורים של אסף גבור