ליצמן התפכח סוף סוף: חוק המואזין חייב לעבור
הציבור החרדי לא קנה את הערר שהגיש ליצמן נגד חוק המואזין. החוק עוסק במפגעי רעש אך גם מהווה אמירה ערכית המתנגדת לניסיונות השתלטות מצד גורמים איסלאמים קיצוניים על המרחב הציבורי. האם הוא יירד מהעץ הגבוה שעליו טיפס?
פרשנות ההלכה, כידוע, יכולה להיות יצירתית להפליא. אך נראה שאפילו מועצת גדולי התורה לא תצליח להמציא אמתלה שתכשיר את הערר שהגיש השר יעקב ליצמן נגד "חוק המואזין". ואם תמצא אחת כזו, הציבור האחרון שיקבל אותה הוא הציבור החרדי.כפי שדווח בהרחבה בימים האחרונים, ליצמן התנגד ל"חוק המואזין" מחשש לתקדים שעלול להוביל לביטול הצפירות המכריזות על כניסת השבת בשכונות החרדיות. אך בעוד התואנה עשויה להישמע הגיונית באוזני הציבור החילוני, היא ממש לא התקבלה ככזו בקרב זה החרדי.
חוק המואזין אושר: "סובלים מרעש"
סקירה של שערי העיתונות החרדית המודפסת מימי שיא הפרשה בשבוע החולף משקפת התייחסות לקונית ויבשה לסוגיה. סביר להניח כי אם החשש לפגיעה בציפור הנפש של היהדות החרדית היה מבוסס, היינו רואים כותרות ענק בסגנון "היהדות החרדית במערכה אדירה נגד סכנת חילול שבת המוני בארץ הקודש ח"ו" (כותרת משנה: "גורמים ביהדות התורה מאיימים במשבר קואליציוני"). אך אפילו בעיתון "המודיע" (הנחשב ל"עיתון הבית" של ליצמן) לא נרשמה התייחסות לעניין בעמוד הראשי. חוק ההסדרה, בעיות התחבורה להילולה בקבר רחל ואפילו הארוחה החשאית והמאובטחת של דונלד טראמפ במסעדה בניו-יורק עניינו את עורכי העיתונים החרדים הרבה יותר.
באתרי החדשות החרדים (הנחשבים פחות שמרנים מהעיתונות המודפסת) היו כבר פחות מאופקים. אם יש ציבור שיודע להריח גזירות על רקע דתי מקילומטרים הרי זה הציבור החרדי. והרי ברור לכל כי החוק רלוונטי למפגעי רעש בשעות הלילה בלבד. באתרים כבר היה ניכר שהם לא קנו את הטיעון של ליצמן על חשש לפגיעה בשבת.
להלן מספר כותרות מייצגות:
אתר 'כיכר השבת':
"ליצמן, אתה דואג למצביעי ג' [סימנה של סיעת יהדות התורה] או למוסלמים?" "לחוק המואזין אין קשר לדת אלא לסיוט של מאות אלפי חרדים שסובלים מדי לילה מהצווחות המוסלמיות בדציבלים אדירים".
אתר 'לדעת':
"לא מעט תושבים חרדים המתגוררים בסמיכות לשכונות ערביות, קיוו כי 'חוק המואזין' יעשה סוף למטרד שמפריע את מנוחתם בשעות הקטנות של הלילה, אולם הערב הוברר להם כי... החוק לא יעלה מחר להצבעה במליאת הכנסת, זאת בשל ערר שהחליט להגיש לא אחר מאשר השר ליצמן... תושבים חרדים המתגוררים בסמיכות לשכונת ערביות, כבר הביעו זעמם על השר ליצמן, שכן לטענתם נוח לו לגור בעזרת תורה ולא לשמוע את קול המואזין שמעיר את הילדים בשעה 4 לפנות בוקר, ומאותו רגע אינם מצליחים להירדם, ושעות הלימוד שלהם בחיידר נפגעות".
אתר רדיו 'קול ברמה':
"חבר הכנסת מוטי יוגב מהבית היהודי תקף בחריפות בתכנית 'חדש על הבוקר' את השרים דרעי וליצמן שלדבריו גורמים לפגיעה באיכות החיים של יהודים וערבים כאחד ואינם מונעים 'גזל שינה'."
ואלה עוד היו עדינים. מי שרוצה לדעת מה באמת חושב רוב הציבור החרדי על הערר של ליצמן שיקרא טוקבקים באתרים אלה ואחרים. כתקציר, ניתן לסווג את התגובות ברשת ל'ארבעת המינים' הבאים:
- רמיזות לדיל פוליטי בין ליצמן ודרעי (שתמך בערר) למפלגות הערביות כדי לקבל קולות מהמגזר הערבי בבחירות הבאות.
- זעם על מה שנתפס כדאגה של הפוליטיקאים החרדים ל"ישמעאלים" במקום לציבור שלהם (ובכלל, זעם על חבירה לרשימה המשותפת- "סדין אדום" בקרב הציבור החרדי).
- התקוממות כלפי ההשוואה בין צפירת השבת (שנמשכת בערך דקה בשעות היום פעם בשבוע) לקריאות המואזין (מפגע יום-יומי שנמשך דקות ארוכות לפנות בוקר).
- דחיית הטיעון שצפירת השבת חיונית עד כדי הצדקת "גזל שינה", ביטול תורה ופגיעה באיכות החיים של רבבות אזרחים ("השבת תיכנס גם בלי הצפירה, לפני 20 שנה לא הייתה צפירה").
מעבר לגלים שהתעוררו במגזר החרדי, לצעד של ליצמן השלכות ברמה החברתית-לאומית. ליצמן, שר רציני שהרוויח ביושר את ההערכה הציבורית הרחבה לאישיותו ופועלו, מגלם את מגמות ההשתלבות של המגזר החרדי בחברה הישראלית. וכך, רגע לפני שהדלי מתמלא בחלב והופך לשמנת מובחרת, ליצמן עלול לגרום לו להחמיץ, לבעוט בדלי ולשפוך את תכולתו על ראשו של הציבור שאותו הוא אמור לייצג. טרפוד "חוק המואזין" בעקבות הערר (או אי קבלת סעיף החרגת "צפירות השבת") עלול לדרדר את קידום המגזר החרדי כמה צעדים אחורה. במקרה זה, מה ישיב אדם חרדי לתומך "יש עתיד" שזה יאשימו בסיוע ל"זועביז"?
מקובל לחשוב שההנהגה הפוליטית החרדית כפופה להנחיות הרבנים. מתברר שהאדמו"ר המקוון הוא בעל השפעה לא פחותה בקרב הפוליטיקאים החרדים. ביהדות ידוע הציווי "אחרי רבים להטות". כאשר "הרבים" הם רבים וזועמים כדאי שההטיה תתרחש מהר. והנה, פחות מיממה לאחר הגשת הערר (והסערה במרחב הוירטואלי "הכּשר" בעקבותיו) החלו מתגברים הדיווחים כי ליצמן יהיה מוכן לדון בתיקון הצעת החוק, במה שנראה כניסיון לרדת מהעץ הגבוה שטיפס עליו. אך השיקול שאמור להנחות את הסיעה במקרה הנדון לא צריך להיות רק זה הסקטוריאלי.
"חוק המואזין" במתכונתו הנוכחית עוסק במפגעי רעש אך גם מהווה אמירה ערכית. תמיכה בחוק פירושה קונצנזוס נגד ניסיונות השתלטות מצד גורמים איסלאמיים קיצוניים על המרחב הציבורי, קונצנזוס לו שותפים חילונים, דתיים, חרדים ואפילו, כך דווח, לא מעט ערבים מתונים, נוצרים ומוסלמים. הציבור החרדי החליט בבירור באיזה צד של המתרס הוא נמצא. טוב תעשה הנהגתו הפוליטית אם תפגין אחריות אלקטורטית ולאומית כאחת ותצטרף אליו, גם במתכונתו המקורית של החוק.
אקו"ם