פרשת הצוללות מוכיחה: מי שנמצא בקשר עם נתניהו בבעיה
המחשבה שנתניהו יורה על רכש צוללות בשווי של יותר ממיליארד אירו עבור עו"ד שמרון היא ילדותית. לאור היכרות העבר עם הממסד הביטחוני בישראל, אפשר בהחלט להניח שגם המהומה סביב הצוללות מקורה במאבק פנימי ותו לא
פרופ' עוזי ארד הוא הדמות הדומיננטית בתולדות המועצה לביטחון לאומי. כך הוא מעיד בספרו ההכרחי 'המל"ל', על תא"ל אבריאל בר-יוסף: "לתפקיד המשנה לראש המל"ל בחרתי את תת-אלוף (במיל') אבריאל בר יוסף, מנהל ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אשר התנסותו בעבודה עם נבחרי הציבור הייתה אמורה להיות שימושית למלאכת עבודת המטה עבור ועדת השרים, ובראשן הקבינט. בר-יוסף נרתם לתכנית הפיתוח של הארגון, ונשאר כמשנה גם ליעקב עמידרור וליוסי כהן".
בר-יוסף לא מצא חן בעיני בכירי הממשל. עוזי ארד
צילום: אריק סולטן
כלומר, האיש שמנסים להפיל עליו עכשיו תיק פלילי בהקשרים של נושא הגז והאסטרטגיה הימית של ישראל, זכה לאמונם של שלושת ראשי המטה לביטחון בעשור האחרון. עד שיתבררו תוצאות החקירה הייתי משער שהוא נקלע לאש צולבת בין האגפים השונים בממסד הביטחוני הישראלי. עוד הייתי מוסיף כי לחיל האוויר, לאגף המשולב בממסד הביטחוני האמריקאי וללובי של שניהם בתקשורת יש יתרון ברור.
לפי עוזי ארד בספרו, בר-יוסף היה גם מעורב בהכנות למשט הטורקי בשנת 2010, אבל מעורבותו כנראה לא מצאה חן בעיני הקברניטים העיקריים של המבצע הצבאי, שר הביטחון ברק והרמטכ"ל אשכנזי. נראה שדרישתו של בר-יוסף לערב יועץ משפטי מראש בהכנות המבצעיות, לא מצאה חן גם בעיני ראש הממשלה.
בפרשת הצוללות, צריך להיות מודע לכך שעסקאות נשק גדולות שקשורות לאמריקאים נהנות מהגנה סביבתית מקיפה. עסקת הצוללות איננה נכללת במערכת הקשרים הבטחוניים-עסקיים-אישיים עם הממסד והתעשייה הביטחונית האמריקאים. כמו כן, צריך לשאול מה מידת משקלם של נתניהו וסביבתו בנושא כלשהו.
איש שמנסים להפיל עליו עכשיו תיק פלילי. אבריאל בר יוסף
צילום: לע''מ
לאור היכרות העבר עם הממסד הביטחוני בישראל, אפשר בהחלט להניח שגם המהומה סביב הצוללות מקורה במאבק פנימי. אולי בשלב כלשהו, מישהו שמתנגד לעסקת הצוללות בהיבט מסוים שלה החליט שהדרך הכי טובה לפגוע בה היא להגיד "ביבי נתניהו" או "דוד שמרון". כידוע, זה כפתור שתמיד עובד והעניינים עוברים משפטיזציה.
ההחשדה של תא"ל אבריאל בר-יוסף מקורה בהתכנסות הגורמים השונים שהם כמו חוק טבע בפוליטיקה ובמערכת הביטחונית הישראלית. האם שמענו על חשש שחיתות ושוחד בעסקאות ה-F35 שרבים מציבים עליהן סימן שאלה? כנ"ל לגבי ביטול פרויקט 'הלביא' לפני קרוב לשלושים שנה.
באיזה צד אתה
כבר פורסם היום שהמתנגד הראשי לעסקת הצוללות הוא שר הביטחון הקודם בוגי יעלון. היריב הפוליטי הגדול של יעלון מתקופת רמטכ"לותו היה חבר הכנסת דאז והשר דהיום יובל שטייניץ. שטייניץ היה דמות ייחודית במערך הביטחוני של ישראל מאז נכנס לכנסת ב-1999, ועד שסיים את תפקידו כיו"ר ועדת החוץ והביטחון באמצע העשור הקודם. הוא היה אופוזיציונר ביקורתי של צה"ל, חיל האוויר, המודיעין ותורות הלחימה. הוא תפס את ראשי הממסד הצבאי-ביטחוני על חם בכל נושא. כל הכשלים שהתגלו במלחמת לבנון השנייה היו התממשות הבעיות הספציפיות שהוא חשף בתפקידיו כיו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון וכיו"ר ועדת החוץ והביטחון.
האמריקאים סירבו לתת לישראל צוללות. הצוללת אח''י רהב (מדגם דולפין)
צילום: קוקו
ישיבות רבות של ועדת חוץ וביטחון הובילו לעימותים מתוקשרים בין הרמטכ"ל יעלון ליו"ר הוועדה. במקביל ניהל שטייניץ חקירה פרלמנטרית על מחדלי המודיעין, שלא ידע על פרויקט הגרעין הלובי בזמנו. בהמשך, כאשר נבחר אובמה, ועוד לפני שנכנס לבית הלבן ב-2008, חזה שטייניץ במדויק את העתיד להתרחש – השתלטות צבאית איראנית בעיראק ובסוריה. בנוסף ללבנון.
כל אותה תקופה, אחד האנשים שעזרו לו בוועדת חוץ וביטחון היה מנכ"ל הוועדה אבריאל בר-יוסף. שטייניץ, בוודאי גם בהשפעת בר-יוסף, זיהה את התורפות של חיל האוויר. אין מה להיכנס לפרטים. הוא ראה את הצורך בהרחבת תפקידי חיל הים. עוד ב-2002 הוא פירט את תפיסתו בגיליון 'מערכות' (מאי 2002) תחת הכותרת 'הים כעומק האסטרטגי של ישראל'.
בר-יוסף עבר מוועדת חוץ וביטחון למועצה לביטחון לאומי, כמשנה לראש המל"ל. כך שלדעתי, בשורש מה שמוצג כ"פרשה" מונחים חילוקי דעות קשים בנוגע לתפיסה האסטרטגית של ישראל ולתפקידו של חיל הים. זה הרבה יותר מפיתוח יכולות תגמול הרתעתיות מול איראן, זו תפיסה שהזרוע הימית היא עומק אסטרטגי נוסף לישראל. מאז פיתוח מקורות הגז (שטייניץ הוא אבי מתווה הגז הראשוני), יש לממד הימי גם היבט אסטרטגי מדיני. ישראל רוצה ליטול על עצמה אחריות ביטחונית בים התיכון, שתגדיל את השפעתה המדינית. זו תפיסה שאנשי הבט"ש בצה"ל לא פתוחים אליה.
היסטורית, האמריקאים עם כל הסיוע הביטחוני שלהם סירבו לתת לישראל צוללות. זה שיקוף של חוסר האמון ההיסטורי של הממסד האמריקאי כלפי ישראל. תמיד היו ממדים מסוימים של סיוע מערבי לישראל שהאמריקאים העדיפו להעביר למיקור חוץ. מערב-גרמניה, ואחריה גרמניה, מילאה את התפקיד הזה החל מהסכם השילומים בראשית שנות החמישים.
המחשבה שישראל תבצע רכש צוללות בשווי של יותר ממיליארד אירו בגרמניה בגלל עו''ד שמרון היא ילדותית. דוד שמרון
צילום: אבישג שאר ישוב
כאמור נחכה לתוצאות החקירה, אך אני לא מאמין שאבריאל בר-יוסף הסתבך בעבירות שחיתות ושוחד. סביר יותר שהוא הימר על סיכון מקצועי: הוא היה קרוב מדי לאנשים שהיו מזוהים עם ראש הממשלה נתניהו, שטייניץ ועוזי ארד, וכן הוא לא היה מוברג לאליטה הביטחונית שנמצאת בכיס הממסד הביטחוני האמריקאי. הוא גם לא יקיר חיל האוויר. הוויכוח הלגיטימי על הצוללות הצטלב עם המתקפה הפוליטית על ראש הממשלה ועם האופוזיציה למתווה הגז.
הניסיון של הלובי הביטחוני המתנגד לתפיסותיו של ראש הממשלה נתניהו להילחם באמצעות סימון הקשר של עו"ד דוד שמרון, הוא שקוף. המחשבה שישראל תבצע רכש צוללות בשווי של יותר ממיליארד אירו בגרמניה בגלל דוד שמרון היא ילדותית. כדאי להקשיב ליו"ר המל"ל לשעבר יעקב עמידרור, שהסיר היום בראיון לגל"צ כל ספק ביחס למניעים שמאחורי הרכישה. אבל כל מי שנמצא בקשר עם נתניהו הוא ממוקש.
-הכתבה פורסמה באתר mida
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם