ראשי » חדשות » בארץ

דוח רשמי: פגיות בארץ לא עומדות בסטנדרט מערבי

שיעור זיהומים גבוה פי שניים עד ארבעה בהשוואה למערב, סכנה לשיתוק מוחין ואף למוות – דו"ח מצב הפגים ל-2016 משקף תמונה עגומה. "צפיפות ומחסור קריטי בכוח אדם תורמים לשכיחות יתר של זיהומים ודימומים מוחיים בהשוואה למדינות מפותחות"

לרגל יום הפג הבינלאומי המצוין היום (ג'), פורסם דו"ח מצב הפגים לשנת 2016 על ידי "הפורום למען הפגים". הדו"ח העלה ממצאים עגומים מאוד, בהם שבדמם של פגים במשקל לידה מתחת לקילוגרם וחצי, נמצאו זיהומים בשכיחות גבוהה פי שניים עד ארבעה בהשוואה למדינות המערב, ובאופן שמסכן את חיי הפגים. הדו"ח העלה עוד כי המצב עלול להחמיר עקב קיצוץ המענקים לרופאים בפריפריה.
 
לפי הדו"ח, בכל עמדת ילוד יש צורך להקפיד על מניעת זיהומים באמצעות מתן "עצמאות טיפולית מלאה", שתתבטא בהפרדה בין התינוקות ובין אזור 'נקי' לאזור 'מזוהם'. על אף זאת, הפגיות מוסיפות לעשות שימוש בעמדות ציוד מרוכזות. עוד עלה מהדו"ח כי יש להקפיד על תכנון קפדני ומושכל של הטיפול בפג בימים הראשונים לחייו, דבר המחייב זמינות מיידית של אחות והצמדה של אחות לכל פג, כמקובל בפגיות במערב. זאת במטרה להפחית את השכיחות של דימומים תוך מוחיים, שעלולים לגרום לפיגור התפתחותי קשה (שיתוק מוחין) ואף למוות. כיוון שבישראל מספר הפגים כפול בהשוואה לעולם המערבי, מדובר בכשל המחייב טיפול.

עוד עלה מהדו"ח כי יש צורך לפעול לעידוד מתן חלב-אם לפגים באמצעות מתן התנאים הדרושים: זמינות לשאיבת חלב, מרחב ופרטיות להנקה, מטבח חלב-אם וכוח אדם ייעודי, הדרכה מקצועית על ידי יועצות הנקה והקמת בנק חלב אם, כדי לאפשר שימוש נכון תחת פיקוח בתרומות חלב אם.
 
הדו"ח העלה כבעיה נוספת את העובדה שהפגים בישראל לא מוכרים כיילודים עם צרכים מיוחדים. מרבית ההורים נמצאים במעקב רפואי התפתחותי בקהילה מאז לידת הפג, אך נאלצים להמתין בין חודש לשלושה חודשים כדי לקבוע תור למעקב רפואי בפג בקהילה, וחלקם אף נאלצים לפנות לרפואה פרטית.

בכוונת עמותת לה"ב לפנות לביטוח הלאומי בדרישה למתן קצבה ייעודית לטיפול בתינוק שנולד פג, מתוך הכרה בצרכיו הייחודים. רומי שחורי, יו"ר עמותת לה"ב אמרה כי "העמותה פועלת לשיפור זכויות ההורים לפגים, ביניהן הארכה נוספת בחופשת הלידה להורים לפגים שמאושפזים מעל עשרים שבועות ודמי שמירת הריון מהיום הראשון, במקרה של לידת פגים".

בניגוד לעולם המערבי, בישראל ההורים לא משולבים מספיק בטיפול בפג. המחקרים מוכיחים כי נוכחות רציפה ופעילה בטיפול בפג ומגע עור בעור (מכונה שיטת "הקנגורו") הינה חיונית להתפתחותו ארוכת הטווח, מפחיתה זיהומים, מעודדת הנקה ומקצרת את משך האשפוז. המצב הנהוג כיום, של הפרדת ההורים "הוא לא ראוי ואינו רצוי". לשם כך, יש לעצב פגיות באופן שיתאים לנוכחות ההורית, וכן לגבש תכנית הכשרה של הצוות עבור ההורים כדי שיהיו שותפים בטיפול בתינוקם.

פרויקט לאומי מטעם הפגיות בהובלת איגוד הניאונטולוגים (רפואת פגים) פועל בשנתיים האחרונות להורדת שכיחות זיהומים בפגיות. הפרויקט נושא פירות והביא לירידה של 23.5 אחוזים בשיעור הזיהומים בדם בפגים במשקל לידה נמוך מאד. אומנם מדובר בשיפור מבורך, אך עדיין רחוקה הדרך להשוואת שיעור הזיהומים לשיעור הנמוך של מדינות המערב.

למרות מגמת השיפור במספר המתמחים בניאונטולוגיה, מאז החלטת משרד האוצר על קיצוץ המענקים והתמיכה לרופאים בפריפריה ולמקצועות במצוקה, מסתמנת סכנה ממשית להמשך קיומו של מקצוע הנאונטולוגיה בכלל ובפריפריה בפרט.

"הפורום למען הפגים" מציין, כי כבר בשנת 2013 הכיר משרד הבריאות בצורך הקריטי של תגבור אחיות הפגייה כשקבע בחוזר מנכ"ל, ששליש ממיטות הפגייה יסווגו כמיטות טיפול נמרץ, על מנת שיוכלו לקבל תקנון מתאים של אחיות. בהתאם לכך, 251 מיטות פגייה הוגדרו כבר ברישיונות בתי החולים כמיטות טיפול נמרץ בפג וביילוד. למרות זאת, משרד האוצר טרם תקצב לבתי החולים את תוספת התקנים הנדרשת לשם שדרוג חלק ממיטות הפגייה למיטות טיפול נמרץ, על אף משא ומתן ארוך שמתנהל בין משרד האוצר, משרד הבריאות והסתדרות האחיות. 
 

 
ד"ר שמואל צנגן, יו"ר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה אמר:  "נחוץ תגבור דחוף של המערך הסיעודי בפגיות. בעוד מדינות המערב עברו בעשורים האחרונים שינויים מהפכניים לבניית פגיות בטוחות ותומכות, הפגיות בישראל נותרו הרחק מאחור. הצפיפות והמחסור הקריטי בכוח אדם תורמים לשכיחות יתר של זיהומים נרכשים ודימומים תוך מוחיים עד פי שניים ויותר, בהשוואה למדינות מפותחות. אם לא נפעל במהירות ובנחישות לשינוי המצב, הפגיות שלנו יהיו 'פגות תוקף' ".

ח"כ אורלי לוי- אבקסיס, יו"ר הפורום למען הפגים בישראל: "ממצאי הדו"ח, המעידים על מחסור חמור ברופאים ואחיות אינם מפתיעים, לאור סגירת פגיות עקב זיהומים ועומסים. משרד הבריאות והאוצר מודעים לצורך הדחוף באיוש התקנים לאחיות ורופאים - אך לצערנו גם העניין הזה אינו בא לידי ביטוי בתקציב הקרוב.

"מודל התמריצים שפיתחתי יחד עם ארגון הניאונטולוגים ועם רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות דאז, המתמרץ את בתי החולים להשקיע בפגיות, הוכח כאפקטיבי והצליח לקדם באופן משמעותי פגיות בפריפריה, שהפכו מובילות. הדבר מלמד, כי על מנת לשפר את מצב הפגים יש ליצור תמריצים נכונים לרופאים ולאחיות להתמחות ולעסוק ברפואת פגים".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg