ראשי » חדשות » צבא וביטחון

"אין כיום חטיבה שלא תרצה מעליה כטב"ם בלחימה"

הם סורקים תאי שטח נרחבים ומזהים איומים על כוחות הקרקע. גמישות משימתית ושהייה ממושכת באוויר מייחדים אותם מכלים אחרים. כלי הטייס הבלתי מאוישים - חלק בלתי נפרד משדה הקרב

קשה לתאר פעילות של כוחות צבא על הקרקע שאינה מלווה בסיוע מן האוויר. בפעילות בשטחים או בעזה ובמבצעים מעבר לקווי האויב, עוברת תמונת המצב בזמן אמת לחדרי הפיקוד ואל מפקדי המבצעים. "אנו סורקים תאי שטח נרחבים ומזהים איומים על כוחות הקרקע חמושים, מניחי מטענים, תצפיתנים ומארבים לכוחותינו", סיפר לאתר חיל האוויר רס"ן עמית, סגן מפקד טייסת של כלי טייס בלתי מאוישים. "כל המידע והמודיעין שאנו מייצרים עובר לכוחות בשטח", הוסיף.
 
כבר ארבעה עשורים נעשה בצה"ל שימוש בכלי הטייס הבלתי מאוישים, ובשנים האחרונות הם הופכים להיות יותר ויותר דומיננטיים ומעורבים בפעילות חיל האוויר והצבא כולו. בשנה האחרונה קבע מפקד חיל האוויר, אלוף אמיר אשל, לשנות את שם מערך המטוסים הללו ומעתה הם נקראים כטמ"ם - כלי טיס מאויש מרחוק, במקום כטב"ם - כלי טיס בלתי מאויש.

"כאשר אתה מבצע את המשימה הזו, אתה מציל חיים. אתה רואה כל אחד שעלול לסכן את הכוחות, מתריע על כך ויודע שבזכותך החיילים לא ייפגעו", הוסיף רס"ן לירן, סגן מפקד טייסת גם כן. "עבודה טובה של כלי טייס לא מאויש המלווה כוח קרקעי תביא לכך שהוא לא יתחכך באויב והלוחמים לא יצטרכו לירות כדור אחד".

מטרת הפעלת כלי הטייס הללו היא לוודא כי השטח נקי עבור פעילות הכוחות וכי אין בו פעילות של מחבלים, וכן ל"זכות" מטרות לפני תקיפה ולוודא כי אין בהם גורמים בלתי מעורבים שעלולים להיפגע.

"הרעיון הוא שיש לך צייד בשמיים שטס מעל ושוהה שם שעות רבות, תוך שהמפעילים מספיקים לפתח התמחות בגזרה ובמשימה, זאת בניגוד למערכים טסים אחרים שמבצעים את המשימה למשך זמן קצוב וללא שהייה ממושכת מעל הכוח", תיאר רס"ן יאיר, סגן מפקד טייסת כלים בלתי מאוישים בעבר, וכיום מקדם פעולות של כלים דומים באוגדת עזה.
   
בעבר דווח כי לאור השימוש הגובר בכלי הטייס הללו יוכשרו יותר מפעילי כטמ"ם מאשר טייסים. בחיל האוויר הבחינו בהתפתחות השימוש בכלי הטייס הבלתי מאוישים במשימות מבצעיות, איסוף מודיעין וסיוע לכוחות קרקע במספרים גבוהים מאשר בעבר, ועל כן מטבע הדברים נדרשו להגדיל את המערך. נתון אחד שמלמד על השינוי הוא היקף ההכשרות, שגדל בבית הספר למפעילי כטמ"ם בשלושים אחוזים לפחות.

"אחד הדברים המיוחדים לעולמנו בשונה מכלי טייס אחרים היא הגמישות המשימתית", אומר רס"ן לירן. "אנחנו יכולים להתחיל משימה בגזרה מסוימת ולאחר שעה למצוא את עצמנו במשימה שונה, בגזרה אחרת ולא עם אותה חטיבה. לכן, ישנה חשיבות רבה להקניית ידע רב לאנשינו, שיכירו ויהיו בקיאים בכלל הגזרות שבהן ייתכן שנפעל. אנחנו יודעים לאיזו משימה נכנסים, אך לא יכולים לדעת מה יידרש מאתנו בהמשך הגיחה". 

במבצע צוק איתן למשל, ישבו מפעילי הכלים במשך 12 שעות בממוצע מול המסך, וליוו את הכוחות בשטח. בחיל האוויר מספרים כי מאז המבצע, לפני כשנתיים וחצי, גבר הביקוש לשיתוף פעולה בין כוחות היבשה וכלי טייס שמופעלים מרחוק. לדבריהם "אין כיום חטיבה שלא תרצה מעליה כטמ"ם בלחימה". כאמור, מדובר בכלי שהולך וצובר תאוצה ואהדה בצבא כולו, ובעימות הבא של ישראל ודאי יהיה חלקו גדול יותר.
 

"איפה שאנחנו נמצאים עכשיו זה נראה כמו חלום", אמר בשיחה עם nrg בדצמבר 2015 סא"ל א', מפקד טייסת 210 ("הנשר הלבן") שאנשיה מפעילים את מטוס ה"איתן" - אחד מכלי הטייס הבלתי מאוישים המתקדמים בעולם. "עולם הכלים הבלתי מאוישים רק ילך ויצמח, ואם אני מסתכל קדימה אנחנו נמצאים עוד בפתחו של עידן".

מטוס ה"איתן" למשל הוא בעל מוטת כנפיים של 26 מטר ואורכו כ-15 מטרים. יש לו יכולות לשהות באוויר עד גובה של 40 אלף רגל, גם מעל מטוסי קרב, עד 24 שעות ברציפות.

מדובר בכלי טיס צעיר יחסית, וטיסת הבכורה שלו נרשמה רק לפני עשור. בחודש פברואר 2010 נקלט המטוס הראשון בחיל האוויר, שמונה חודשים אחריו הוקמה הטייסת ובשנת 2012 היא הוגדרה כמבצעית.

"הגידול במספר המטוסים הוא לא מאוד גדול", הוסיף א'. "ב-2010 היה מטוס אחד. היום יש לנו כבר יותר, וגדלנו בעשרות אחוזים. אם אני מסתכל קדימה עוד חמש שנים, ועל בסיס מה שיש ברשותנו כיום, אני מניח שנגדל פי שניים או שלושה, וזה כבר יהיה מערך שלם ולא רק טייסת אחת או שתיים".  

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg