למה אנחנו אוהבים את העניים שלנו מסכנים?
רובנו לא באמת מבינים את החיים בעוני. מדובר במצב אישי ונפשי קשה, לא פחות מאשר כלכלי. בואו לא נסיט את המבט, בואו ניתן סיכוי אמיתי לכשני מיליון עניים בישראל
"שוועת עניים אתה תשמע. צעקת הדל תקשיב ותושיע" אומר ספר תהילים. ומדייקים: אלוהים שומע. בני אדם הרבה פחות. כנראה שיש בנו משהו אנושי, מגנון הגנה אכזרי, המביא אותנו לסובב את הראש למול חולשה ועוני. אדייק: אנחנו אוהבים את העניים שלנו חלשים. נזקקים. אז אנחנו יכולים לפתוח את ליבנו. אנחנו רוצים פחות לראות אותם מתארגנים, דורשים שינוי במצבם. זה עלול אפילו לאיים עלינו.רגע וירטואלי: אחת התגובות לצעדה של ויקי קנפו ושותפיה, "בשביל הצדק", אמרה שויקי של 2003 היתה עדיפה. מיוזעת, עם מימייה בחגור וללא שותפים ושיח מתמיד עם התקשורת והציבור. התגובה הזו הדהדה תגובה אחרת, שנגעה לגיוס הכספים לצעדה. "לא נוח לי לתמוך בצעדה" אמרו התגובות. "לשם מה נחוץ לה כסף?". כאילו היא לוקחת לעצמה. כאילו צעדות ופרויקטים אחרים הם בעלי לגיטימציה לגיוס, אבל את ויקי קנפו אנחנו אוהבים ענייה, בודדה, הירואית, אבל לא מתוחכמת ולא מתארגנת.
קנפו צועדת ממצפה רמון לירושלים בשנת 2003. מעדיפים את קנפו של אז - מיוזעת, עם מימייה בחגור וללא שותפים.
צילום ארכיון: דודו גרינשפן
רגע בחיים: הצעדה מגיעה למאהל ארלוזרוב. 40 אוהלים של מחוסרי דיור. רובם סוגרים שם כבר את השנה החמישית. מכמה אוהלים מציצות עיניים. קריאות עידוד. כשביקשנו מהדיירים לצאת איתנו לצומת הסמוכה, הם נעלמו ונאלמו. הרבה בושה היה אפשר לראות בעיניים.
עדיף להיות בריא ועשיר, אומרת הקלישאה. רובנו לא באמת מבינים את החיים בעוני. מדובר במצב אישי ונפשי קשה, לא פחות מאשר כלכלי. בדידות ונידחות, למול החברה "הנורמטיבית", משל היה העני חולה במחלה קשה ומדבקת, לא יוצלח שהביא עצמו למצבו. הדבר המפתיע הוא שגם כאשר מדובר בבעלי מוגבלויות למשל, או בקשישים ואפילו בעניים עובדים, אנחנו בוחרים לסובב את מבטנו.
מאהל ארלוזרוב. עדיף להיות בריא ועשיר.
צילום: יוסי אלוני
איך אני יודע? האיש שבחרנו להוביל את הממשלה של כ-ו-ל-נ-ו, בנימין נתניהו, התפאר, בשיחות הרקע המפורסמת עם עיתונאי ארצנו, בעניין ויקי קנפו "אם היא יכולה לצעוד ממצפה רמון, היא יכולה גם לעבוד". מדובר בפתולוגיה של האשמת הקורבן. במקרה הזה גם בהוצאת דיבה קשה. ויקי קנפו עבדה כל חייה. גם ב- 2003, כשיצאה ממצפה רמון, כאשר נגזלה ממנה השלמת הכנסה, במסגרת פעולות הקיצוץ שהוביל שר האוצר, בנימין נתניהו. כעת היא יוצאת מקיסריה, על חשבון כל ימי החופש שצברה בשנים האחרונות.
תסתכלו עליו ותראו אותנו. ראש ממשלה כל יכול שמנסה לרמוס ולדרוס אישה עובדת ודלת אמצעים.
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
ראש ממשלה כל יכול שמנסה לרמוס ולדרוס אישה עובדת, דלת אמצעים, שמקדישה את מיטב מרצה לטובת שינוי ותיקון עומק בחברה הישראלית. נדמה לי שההסברים לכך נוגעים לתחום הנפש, ולא רק של ראש ממשלתנו, אלא הנפש של כולנו. מדובר באתגר אמיתי למעמד הבינוני, המבועת מהאפשרות שהעניים הם אנשים רגילים, ושמה שמפריד בינם ובינו הוא גורל, מזל, סיכויי חיים, ותו לא. באתגר שממזמין את כולנו לתמוך ולגבות בלי להשתלט ובלי לזלזל. לתת סיכוי אמיתי למאבק לטובת כשני מיליון עניים בישראל.
אני מדמיין שמי שליבו פתוח ונפשו חפצה, יבין עד כאן שזו הזדמנות אמיתית, לכולנו, כחברה, לשוב לערכים של ערבות הדדית ואחריות קהילתית. אני לא באמת בטוח שאנחנו מסוגלים לעמוד באתגר הכביר הזה. ויקי קנפו וצעדת "בשביל הצדק" מעניקים לנו את ההזדמנות.
הכותב הינו ממארגני צעדת "בשביל הצדק"
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם