"לאסור יבוא בשר ממשחטות שמענות בעלי חיים"
עמותות למען רווחת בעלי חיים עתרו לבג"ץ בדרישה לצמצם את סבלן של הבהמות בבתי המטבחיים: בתיאורים קשים מביעות העמותות את זעזוען מהנעשה בזמן השחיטה, ואף מוסיפות כי השיטות הקיימות אסורות לפי חוק. "על החברה לגלות מידה מזערית של חמלה", נכתב
עמותות תנו לחיות לחיות ואנונימוס לזכויות בעלי חיים הגישו הבוקר עתירה לבג"ץ, הדורשת ממשרד החקלאות להציב תנאי לקבלת את רישיונות היבוא מבתי מטבחיים בחו"ל, והוא סטנדרטים מינימליים לצמצום סבלם של בעלי החיים – בהובלה, בהחזקה בבית המטבחיים ובשחיטה.
תיעודים מזעזעים. עובד בית מטבחיים רוכב על כבשים המיועדים לשחיטה
צילום: אנונימוס
העתירה מבקשת להתנות את היבוא בעמידה בחוק הישראלי ובסטנדרטים של ה-OIE (הארגון העולמי לבריאות בעלי חיים), ודורשת לאסור "תלייה בהכרה" – שיטה בה כובלים את רגליו של הבהמה, ותולים אותה במהופך מיד לאחר השחיטה ובטרם איבדה את הכרתה.
העתירה הוגשה בעקבות תחקיר שביצעו העמותות העותרות בסיוע עמותות נוספות בדרום אמריקה, אשר משם מיובא רוב הבשר שנמכר בישראל. מרבית הצילומים תועדו בבית המטבחיים פריגוצ'אקו בפרגוואי, המשווק בשר ליבואן "נטו". צילומים נוספים מתעדים את המתרחש בבתי מטבחיים בארגנטינה, אורוגוואי וברזיל, המייצאים בשר לישראל.
תיאורי הסבל וההתעללות שעוברות החיות בבתי המטבחיים, אשר אותם מציינות העמותות בעתירה, קשים ביותר. "הפועלים מפילים את העגלים או מטיחים אותם לרצפה, ומקבעים את ראשם באמצעות קרס המוחדר לאפם ובאמצעות אביזר דמוי קלשון", כותבות העמותות. "מיד אחרי חיתוך גרונם של העגלים מניפים אותם למסוע עילי, ממנו הם תלויים ברגל אחת בלבד. העגלים נשארים בהכרה זמן ממושך כשהם תלויים כך, ובזמן זה חותכים בהם ומנתקים את חוט השדרה באמצעות דוקרן (מה שלא גורם לאבדן הכרה). את הפעולות לעיבוד הגופה מתחילים בלי לוודא שהעגל איבד את הכרתו ומת".
בנוסף, בעתירה מצוטטת חוות דעתה של ד"ר טמפל גרנדין, מומחית לרווחת בעלי-חיים, המפרטת שורת אינדיקציות לכך שבעלי החיים נמצאים בהכרה רגעים ארוכים לאחר השחיטה.
השיטות שתועדו בתחקיר אסורות בישראל, ואינן עומדות בסטנדרט הבינלאומי . פרות ברפת
צילום: אלכס רוזקובסקי
עוד נאמר כי השיטות שתועדו בתחקיר אסורות בישראל, ואינן עומדות בסטנדרט הבינלאומי שנקבע בנהלי ה-OIE. לפי הכתוב, משרד החקלאות מפקח על בתי המטבחיים הללו ומעניק להם היתרי יבוא, שבהם הוא מוסמך לקבוע כללים ולשנותם מעת לעת. לפיכך ביקשו העמותות העותרות לכלול בתנאי היבוא גם שיקולים של צער בעלי-חיים: "רגע ההמתה של בעל-חיים לשם מכירת בשרו למאכל הוא רגע שקשה לדבר בו על זכויות", אמרו.
"זהו הרגע בו הופך האדם, יצור חי שנשמה באפו, לחפץ – פשוטו כמשמעו. זהו גם הרגע בו האדם מחפצן את בעל-החיים במובן הקיומי: הופך אותו מיצור חי הקיים כשלעצמו, לאמצעי גרידא בידיהם של בני אדם. אולם גם ברגע זה – שמא דווקא ברגע זה – שומה על החברה לגלות מידה מזערית של חמלה, ולמזער את הסבל הכרוך בהכרח במעשה ההרג".
ב-2015 ייבאה ישראל כ-66 אלף טון בשר בקר (קרוב ל-60% מהבשר ששווק בארץ), בעיקר מדרום אמריקה. בפברואר 2015 שלח ד"ר מוחמד עבד אל-חאלק, ששימש כרופא ראשי לבתי מטבחיים בישראל, מכתב ליו"ר השירותים הווטרינריים, ובו התריע מפני השימוש בשיטה האסורה, אולם דבר לא השתנה.
כמו כן, תחקירים קודמים במשחטות כשרות בדרום אמריקה עוררו ביקורת חריפה על שיטת התלייה בהכרה (המכונה גם Shackle and hoist) הן בישראל והן בקהילה היהודית בארה"ב. ב-2008 וב-2010 הצהירה הרבנות שתורה ליבואנים להפסיק את השימוש בשיטה, והרב הראשי לשעבר יונה מצגר, אף איים לשלול את תעודת הכשרות ממשחטות שלא יעשו זאת.
אתמול הוגשה בקשה לתובענה ייצוגית נגד יבואנית הבשר "נטו" על סך 238 מיליון שקל, ע"י עורכי הדין חיה ארז, חגי קלעי ואוהד רוזן.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם