לא מחסנים את הילדים? תעשו את זה בשקט
מתנגדי החיסונים שמונעים מאידיאלוגיה אנטי ממסדית מצויים בקונפליקט כי הממסד נתפש כאויב הסולידריות החברתית וכשמדובר בחיסונים, הממסד הוא זה שקורא לסולידריות חברתית. השמצות, קללות, הפחדות - הכל כשר בעיניהם. על גב הילדים המחוסנים
זה יהיה טקסט שלעיתים יעשה הכללות כדי להבהיר את הנקודה. הוא אולי יהיה בוטה פה ושם ויכול להיות שיהיו אנשים שיחושו נפגעים על לא עוול בכפם ושהם באמת באים מכוונות טובות או מחוסר ידיעה. עמם הסליחה.אנשים המתנגדים לחסן את ילדיהם עושים זאת על גב הילדים המחוסנים. פשוט מאד. ילדים שלא מתחסנים לא חולים במחלות שנגדן מחסנים מכיוון שמחלות אלו רדומות. הן רדומות כי רובה המכריע של האוכלוסיה מתחסנת.
מתנגדי החיסונים יספרו לכם שעצם זה שילדיהם לא חולים מוכיחה את טענתם שאין צורך בחיסונים והכל פיברוק שמטרתו לשרת אג'נדה ממסדית ואת חברות התרופות. אז לא, הם לא חולים כי כולם חוץ מהם מתנהגים בסולידריות חברתית שהיא אחד המרכיבים החשובים בחברה מודרנית. בסדר גמור. שלא יחסנו. אבל ברגע שהם מתחילים להטיף לכולנו לא להתחסן ועושים זאת באמצעות הפחדות ופיברוקים, הם כבר נוהגים בחוסר אחריות חברתית ודווקא כאן הייתי עדין.
אם כן, נכון. בחיסונים שניתנים לילדינו אכן יש סיכון כלשהו, אבל בואו נראה כמה גדול הוא: תגובות אלרגיות - פחות מאחד למיליון, דלקת מוחית מחיסון MMR, גם כן, אחד למיליון בקירוב. התפשלות מעיים מחיסון רוטה - אחד למאה אלף. שיתוק בתגובה לפוליו מוחלש רק כאשר לא ניתן חיסון מומת - אחד ל- 2.4 מיליון בקירוב, ולא אמשיך למנות דוגמאות כי זו השכיחות בכולן, כלומר הנדירוּת, על פי כל המחקרים שנעשו עד כה והניסיון ארוך השנים בחיסונים.
לעומתם, הסיכון באי מתן חיסונים ממוסדים לילדים הוא גבוה בהרבה מאד מאד. לא מעט מחלות נעלמו בזכות אותם חיסונים, ודי להביט בטבלת התפרצויות מחלות במקומות שבהם כמות המתחסנים ירדה (שזמינה לכולנו) כדי להבין את הקשר הישיר בין חיסונים למניעת מגיפות.
חברה סולידרית חייבת לקחת סיכון מחושב כשיש באמתחתה אמצעי למניעת מגיפות שקטלו בעבר המוני אנשים, ולהקריב אחד למאות אלפים או מיליונים שיחוו תופעה כזו או אחרת שברוב המקרים תחלוף. כשאנחנו מחסנים את ילדינו אנחנו מקווים שלא נהיה האחד למיליון הזה. אבל מחסנים כי המחיר עלול להיות גבוה הרבה יותר, לחברה, ולנו כחלק ממנה.
אפקטיביות החיסונים מתבססת בראש וראשונה על קהילתיות. חסינות קהילתית. כלומר, שכמעט כולם מתחסנים. אחוז המתחסנים צריך לנוע בין 80-95 אחוזים מהאוכלוסייה (לכל חיסון אחוז מעט שונה) כדי לשמור שהמחלות נגדן מתחסנים יישארו רדומות. תמיד יהיה אחוז מסויים של אנשים שלא מחסנים את ילדיהם. יש שמחוסר מודעות, יש מפחד או מסיבות רפואיות כאלה ואחרות. אנחנו כחברה יכולים להכיל זאת ועדיין להימנע מהתפרצויות של מחלות. וזה בסדר.
אבל אז באים מתנגדי החיסונים הקולניים שמונעים מאידיאולוגיה אנטי ממסדית והם המסוכנים כאן. בשנים האחרונות הם מצליחים להגביר את קולם בזכות הרשתות החברתיות, שבהן החלו לפעול קבוצות שמתנגדות לחיסונים.
מתנגדי החיסונים האנטי ממסדיים מתבססים על כמה אנשים שמכנים עצמם מומחים, שלטענתם, באמתחתם מחקרים שמספרים לנו שבעצם לא על כל הסיכונים מדווחות לנו הרשויות. הממסד. למרות שכל המחקרים והטענות הללו, ובראשן הטענה לאוטיזם שנגרם בגלל חיסונים (שהחוקר שפרסם אותה הסתבר כשרלטן עד ממש שקרן) הופרכו עד היסוד על ידי מוסדות הבריאות ברחבי העולם - ממשיכים אותם מתנגדי חיסונים להחזיק בטענות ולא נותנים לעובדות לבלבל אותם כהוא זה.
הם חוזרים שוב ושוב על מנטרות ומחקרים שהם לא באמת מחקרים, מפחידים באמצעות דוגמאות מפוברקות, מפיצים שמועות לא מבוססות וסוחפים איתם לא מעט הורים לילדים, נפגעי המתנגדים לחיסונים, שקוראים את אותם פברוקים ושמועות ומתייחסים אליהם כאמת ופשוט מפחדים לחסן את ילדיהם.
כשמעיינים בדפי הפייסבוק של אותם מתנגדים ובדפי הפייסבוק של אלה שמנסים להפריך את טענות המתנגדים, ניתן לראות גם לא מעט אלימות מצד המתנגדים לחיסונים, החל בהאשמות על הרעלת הילדים ועד לסתם קללות שמנוסחות היטב. הקללות מנוסחות היטב כי רבים ממתנגדי החיסונים הם אנשים אינטליגנטים ומשכילים, ורבים מהם אפילו מחזיקים בדעות המכונות בימינו 'ליברליות'. כאלה שאנו אפילו עשויים למצוא במחאות חברתיות שדואגות לחלשים כמו מהגרים, פלסטינים, שוויון מגדרי וכיוצא באלה דברים חשובים. אני מכיר כמה כאלה.
אפשר להבין את הקונפליקט שבו נמצאים אנשים אלה, כי הממסד נתפש בדרך כלל כאויב של הסולידריות החברתית. הממסד הוא זה שצריך להילחם בו כדי לבטא סולידריות ולהניע שינויים. אבל כאן, כשמדובר בחיסונים, הממסד הוא זה שקורא לסולידריות חברתית. קצת משונה מצידו. אז כנראה שצריך להתנגד לו - כי סולידריות או לא - הוא הממסד והוא כנראה רוצה לפגוע בנו באמצעות החיסונים ואינטרסים שיש לו עם חברות תרופות ושחיתות ורמאות ומה לא. סיפורים על סולידריות שיספר למישהו אחר. אין כמונו המבינים בסולידריות חברתית, אז אנחנו נילחם בו. נפיץ שמועות, נהיה אלימים ברשתות החברתיות, נפחיד, ובמיוחד, לא נקשיב גם אם מוכיחים לנו די בקלות שאנחנו טועים.
הנתונים במאמר לקוחים ממתנדבים בעמותת "מדעת" שמפעילה את קבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים"
אקו"ם