ראשי » חדשות » בארץ

ישראל משקיעה מיליונים בחינוך אך נשארת מאחור

למרות ההשקעה העצומה של מדינת ישראל בחינוך, נותרו הישגי תלמידי ישראל במבחני פיזה נמוכים לעומת מדינות ה-OECD. בנוסף, חרף הצהרת משרד החינוך על הנהגת תקצוב דיפרנציאלי, בפועל הכסף אינו הולך לשכבות הצריכות אותו והפערים במדינה מעמיקים

מה עושים עם הכסף? מבקר המדינה יוסף שפירא מקדיש בדו"ח שהתפרסם היום (יום ג') פרק מיוחד לתקציב משרד החינוך שהוא מהגדולים שבסעיפי תקציב המדינה. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2015 הסתכמה ההוצאה הלאומית לחינוך ב-93.4 מיליארד ש"ח, שהם 8.0% מהתוצר המקומי הגולמי, כאשר התקציב הרגיל של המשרד בשנת 2015 היה כ-48.9 מיליארד שקלים.

על פי נתוני ארגון ה-OECD, בשנים 2012-2005 גדלה ההשקעה הכספית בתלמיד בישראל ב-38%, בעוד במדינות ה-OECD היא גדלה ב-21% בלבד. כמו כן, תלמידי ישראל לומדים שעות רבות יותר מעמיתיהם שבמדינות ה-OECD. אולם למרות ההשקעה התקציבית הגדולה הישגיהם של תלמידי ישראל ממוקמים מתחת לממוצע במדינות אלה.  

מבקר המדינה מתייחס בדו"ח למבחן פיזה הנערך מדי שלוש שנים במדינות ה-OECD ובודק את התפוקות של מערכת החינוך והישגי התלמידים. המבקר קובע כי למרות שמשרד החינוך שם לו ליעד להעלות את דירוגה של ישראל במבחנים בשנת 2012 מהמקום ה-40 למקום ה-35 בדירוג המדינות המשתתפות, לא הושגה המטרה ודירוג ישראל לא השתנה. בנוסף לא הושג גם היעד של צמצום פערים: באוריינות במתמטיקה הפערים הגדולים בין המגזר היהודי למגזר המיעוטים לא צומצמו, ובמידה מסוימת אף גדלו. הדבר מעיד על כך שהזכות לחינוך שוויוני המשיכה להיפגע.

כבר בדו"ח הביקורת הקודם הצביע מבקר המדינה על כך שבמבחני פיזה שנערכו בשנת 2012 במקצוע המתמטיקה , הישגי התלמידים בישראל היו נמוכים לעומת הישגי התלמידים במדינות ה-OECD: הציון הממוצע של ישראל היה 466, ואילו הציון הממוצע של מדינות ה-OECD היה 494. ישראל דורגה במקום ה-40 מבין 64 המדינות המשתתפות - מתחת לכמעט שני שלישים מהמדינות.
 
בנוסף, מדד הפיזור (המבטא את הפערים בין התלמידים, שא"כ) בישראל עמד על 347 נקודות והיה גדול במידה רבה ממדד הפיזור הממוצע של מדינות ה-OECD(301). בנוסף שיעור התלמידים בישראל שרמת הישגיהם היא הנמוכה ביותר, מתחת לרמת בקיאות 1, כפול משיעורם בקרב מדינות ה-OECD.

מבקר המדינה ממשיך וסוקר את הישגיהם הנמוכים של תלמידי ישראל במבחני פיזה ולבסוף משווה אותם להוצאה הלאומית לחינוך בישראל שהולכת וגדלה משנה לשנה וטוען כי למרות ההשקעה הגדולה בחינוך הישגי התלמידים לא משביעי רצון. "מהנתונים עולה כי אף שמספר התלמידים בשנים האחרונות עלה באופן עקבי אך מתון, התקציב הרגיל הכולל עלה באופן חד.

אף על פי כן, בחינת נתוני מדד פיזה מלמדים כי מדינת ישראל השתפרה אך עדיין לא הצליחה להתברג בין המדינות המובילות בהישגי תלמידיה. עוד עולה כי ההישגים הממוצעים של התלמידים במתמטיקה ובמדעים נמוכים מאלה שמשיגים התלמידים בשני שלישים מהמדינות שהשתתפו במבחנים. גם יעדי המשרד לשיפור מעמדה היחסי של ישראל באוריינות המתמטיקה לא הושגו.

בחלק אחר בדו"ח מתייחס המבקר לפערים בהשקעה בתלמיד בין הפריפריה למרכז. על פי הדו"ח בשנים האחרונות חזר המשרד והצהיר, בתכניות עבודה, במסמכי מטה ובהמלצות של ועדות שדנו בעקרונות החינוך הציבורי, שאחד מיעדיו העיקריים הוא צמצום פערים הנוצרים בין תלמידים על רקע חברתי-כלכלי או מגזרי והכיר בצורך להקצות משאבים לבתי הספר באופן דיפרנציאלי - בהתאם למצבם החברתי-כלכלי של התלמידים.

המבקר מצא כי עקרון התקצוב הדיפרנציאלי מיושם בחינוך היסודי ובחט"ב בעיקר באמצעות תוספת תקציב בעבור שעות לימוד לבתי ספר שהרכב תלמידיהם חלש מבחינה חברתית-כלכלית. אולם מהביקורת עלה שהתקצוב הדיפרנציאלי בחינוך היסודי משפיע רק במקצת על מספר שעות ההוראה. כך, רק 6% משעות ההוראה בחינוך היסודי בשנת הלימודים התשע"ד (2013¬-2014) הוקצו בהתאם למדד הטיפוח וממילא השפעתו לבסוף על התלמיד מזערית.
 

במחקר שנערך בעניין התקצוב הדיפרנציאלי התברר ששעות הלימוד שמתקצבים משרד החינוך והרשויות המקומיות גם יחד נחלקות בין בתי הספר ממדדי טיפוח שונים חלוקה כמעט שווה. משמעות הדבר היא שבתי הספר הזקוקים לתגבור רב יותר אינם זוכים להעדפה בפועל באמצעות השעות הנוספות שקיבלו.

מהמחקר עולה שתוספות אלו מבטלות את מעט הדיפרנציאליות שהושגה באמצעות נוסחת התקצוב, ומרחיבות את הפערים בהקצאת משאבי החינוך בין אוכלוסיות תלמידים חזקות מבחינה חברתית כלכלית ובין אוכלוסיות תלמידים חלשות.

במחקר נכתב כי "מניתוח תקציב בתי הספר היסודיים לשנת הלימודים התשע"ב [2012-2011] ניכר ששיטת התקצוב אינה פרוגרסיבית דיה... בתי הספר החלשים ביותר לא בהכרח מקבלים את המשאבים הגבוהים ביותר".

באשר לחטיבת הביניים מצוין בדו"ח ששיטת התקצוב אינה פרוגרסיבית די הצורך - וגם ביישומה בתי הספר החלשים ביותר אינם מקבלים את המשאבים הרבים ביותר. לכן קובע הדוח כי יש צורך לבצע שינוי ניכר בשיטת התקצוב ולחזק את הדיפרנציאליות בהקצאתו כאמצעי חשוב לצמצום הפערים החברתיים-כלכליים במערכת החינוך.

המבקר כתב בדו"ח כי מטרות משרד החינוך בנושא התקצוב הדיפרנציאלי ראויות וחשובות במטרה להביא לצמצום הפערים במערכת החינוך באמצעות הפניית משאבים רבים יותר לתלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש. אולם נוכח המצב הקיים היום - היעדר מידע על כלל המשאבים המגיעים לבתי הספר, אי אפשר להעריך אם פעולות משרד החינוך ותוספת התקציב מועילות דיין כדי לגשר על הפערים במערכת החינוך. מתוך כך, שב משרד מבקר המדינה ומעיר שיש לגבש את התקציב על בסיס ניתוח של מלוא מקורות התקציב.
 

בנוסף, מדגיש המבקר כי מצא שדווקא תלמידים מרשויות חזקות זוכים ליהנות מהתכניות הנוספות, ואילו תכניות שאולי היה אפשר לנצל לצמצום פערים, אינן משמשות לשם כך, ובפועל מרחיבות את הפערים הקיימים. דברים אלו עולים בקנה אחד עם קביעתו של דוח ועדת דברת, שלפיו ברשויות המקומיות העשירות, ההשקעה בחינוך לתלמיד גבוהה פי שניים ויותר מאשר ברשויות חלשות ושבשל כך גדל מאוד הפער בין התלמידים ונפגע השוויון.

המבקר כתב כי "אף שמשרד החינוך מכיר בחשיבות של הקצאת משאבים דיפרנציאלית לקידום תלמידים משכבות חלשות ולצמצום פערים במערכת החינוך, הוא לא יישם תקצוב דיפרנציאלי בחטיבה העליונה. כך שהתלמידים הנמנים עם השכבות החלשות זוכים בפועל לתקצוב נמוך באופן ניכר מזה שבני השכבות המבוססות זוכים לו".

עוד כתב שפירא כי "העמקת הפערים בלימודים בין תלמידי ישראל מחייבת את משרד החינוך ביתר שאת לשלב בתכנון התקציב שיקולים דיפרנציאליים בכל שכבות הגיל. הדבר יעשה את התהליך למושכל יותר, ויביא להגברת היעילות והשוויון בהקצאת המשאבים, למען צמצום הפערים בחברה".
 
חבר ועדת החינוך, ח"כ איציק שמולי, הגיב לנושא ואמר כי "אחרי כל ההכרזות הגדולות והמילים הבומבסטיות, משרד החינוך פשוט נכשל כישלון חרוץ בתפקידו המרכזי: מתן הזדמנות שווה להצלחה עבור כל ילד. במקום שמערכת החינוך תסייע בסגירת הפערים - הנתונים מראים שבשיטה הקיימת היא רק מרחיבה אותם".

ממשרד החינוך נמסר: "התקצוב הדיפרנציאלי נקבע אפוא על פי תמונת מצב חלקית בלבד. נמסר כי המדינה היא הגורם המתקצב העיקרי בכלל, ובפרט בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים. הרשויות המקומיות מתקצבות מתקציבן בתקציב תוספתי בעיקר את  החטיבה העליונה. היקף התקצוב שלהן בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים הוא קטן יחסית והמדינה היא המממן העיקרי של החינוך היסודי ובחטיבות הביניים. יחד עם זאת, המודל הינו פרוגרסיבי ברמת ההקצאה של כלל שעות ההוראה במערכת החינוך, כך שהוא גורם להקצאה דיפרנציאלית של כלל השעות במערכת".

בנוסף נטען מטעם משרד החינוך כי "באשר לטענה על כך שהמשרד לא יישם תקצוב דיפרנציאלי בחטיבה העליונה, צוות בינמשרדי בוחן מודל לתקצוב דיפרנציאלי בחטיבה העליונה. הנושא נמצא בסדרי העדיפות של המשרד וקיבל ביטוי ותוקף בהחלטת הממשלה מיום 11.8.16. הצוות ימסור את המלצותיו לשר החינוך עד לתחילת מרץ 2017".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg