המרוץ

השחורים או החוואים - מי ינהרו לקלפיות?

כמה באמת שווים 15 אחוזים אחוזי הצלחה, ומדוע צרכן העיתונים האמריקני מסתער על גיליונות שעוסקים במאדים? הבחירות בארה"ב ייערכו עוד עשרה ימים, וזה ממש לא הזמן לסכם

מקור ראשון
אריאל שנבל, קולורדו | 28/10/2016 12:42
תגיות: המרוץ לבית הלבן
פתיחת עונת האן-בי-אי בארה"ב השבוע העניקה הזדמנות מצוינת להבין משהו חשוב על סקרי הבחירות לנשיאות ארה"ב, שיתקיימו בעוד שבוע וחצי. גורו הסקרים האמריקני נייט סילבר, שטומן את ידו גם בתחזיות ספורט, העריך את סיכוייה של קבוצת הכדורסל סן-אנטוניו ספרס לנצח את סגנית האלופה גולדן סטייט ווריורס ב-14 אחוזים בלבד, וזאת לעומת 86 אחוזים שהעניק למארחים מקליפורניה. תוצאת האמת הייתה ניצחון גדול לסן-אנטוניו בתוצאה 129-100. אותו סילבר מעריך כיום את סיכוייו של דונלד טראמפ לנצח את הילרי קלינטוןב-14.5 אחוזים.

סילבר, ראוי לציין, התייחס בעצמו לתחזית הכדורסל שכשלה בטור שפרסם באתרו, ועובדה זו מוכיחה שוב את מה שכדאי לזכור למרות כל הפרשנויות: גם בארה"ב וגם בישראל הן מועברות לרוב על ידי פרשנים מוטים רעיונית ונפשית לטובת קלינטון, ובעיקר נגד טראמפ. המרוץ הזה לא סגור, ולא רק שהוא לא סגור, אלא שבשבוע האחרון חלה התכווצות בפער שפתחה קלינטון בסקרים על טראמפ עם התפוצצות פרשיות המין השונות. בשני סקרים חשובים, זה של 'סי-אן-אן' וזה של 'פוקס', עומד ההפרש על 3 אחוזים בלבד במישור הארצי.
 
צילום: Getty Images
טראמפ והילרי במהלך העימות. ''חוסר שביעות הרצון והאהדה של הבוחרים לשני המועמדים''. צילום: Getty Images

מצד שני, זה לא שבמחנה טראמפ יש מקום לחגיגות - רחוק מכך. במדינות המפתח שיקבעו לפי שיטת האלקטורים מי יזכה בנשיאות יש עדיין יתרון מוצק לקלינטון. בפנסילבניה, שנחשבת למדינה מתנדנדת שגם לא הצביעה למועמד רפובליקני מאז ג'ורג' בוש האב ב-1988, טראמפ לא מצליח לשכנע מספיק מגרעין תומכיו – בעיקר גברים לבנים הגרים בפריפריה של המדינה – להכריז כי הם מצביעים לו בהמוניהם, וכך לנטרל את מאסת מצביעי קלינטון בפילדלפיה רבתי. בלי פנסילבניה יהיה לטראמפ קשה לזכות בבחירות, אף שזה עדיין יהיה אפשרי.

סקרי השבוע האחרון במדינות חשובות נוספות כמו אוהיו ונוואדה, צפון-קרוליינה וכמובן פלורידה – שבה לראשונה מזה זמן רב הצביעו כמה סקרים על יתרון לטראמפ – גורמים לתומכי המיליארדר הניו-יורקי להתחיל להאמין מחדש שאפשר "לעשות את זה".

אחד המשתנים המרכזיים במערכת הבחירות הזו הוא חוסר שביעות הרצון והאהדה של הבוחרים לשני המועמדים. מצב זה בא לידי ביטוי בראש ובראשונה בתשובות לשאלות ישירות, אך גם העובדה שקלינטון, שמובילה כרגע במרוץ, לא מצליחה להתרומם ברובם המוחלט של הסקרים מעבר ל-48 אחוזים מראה שיש עוד הרבה בוחרים על הגדר. מסיבה זו הולך ומסתמן כי במדינות המפתח המתנדנדות תהיה לאחוז ההצבעה השפעה שעשויה להיות מכרעת. אם ביום הבחירות ינהרו המוני חוואים לקלפיות מהאזורים הכפריים של פנסילבניה, אוהיו ושאר מדינות "חגורת החלודה", אנחנו עשויים לראות בהן מאבקים שיימשכו עד לפנות בוקר, ואולי אפילו לאחר מכן.
  
צילום: AFP
משפחת טראמפ לאחר העימות. ''השפעת הנשים המתלוננות הולכת ומתפוגגת''. צילום: AFP

לשני המועמדים יש עבודה קשה בתוך המחנות שלהם לפני שהם מנסים להעביר בוחרים מצד לצד. קלינטון לא מצליחה להפיח בקרב שחורים – ובעיקר בקרב הצעירים שבהם - את ההתלהבות שהכניס בהם הנשיא ברק אובמה בשתי מערכות הבחירות האחרונות לנשיאות. בלעדיהם יהיה לה קשה לזכות בנשיאות.

טראמפ נתקל בהתנגדות הן מצד הממסד המפלגתי שמתעב אותו מקדמת דנא, אך בשבועות האחרונים הוא סובל גם מאי נחת שנשמעת מגורמים נוצריים שמרניים, ובעיקר מצד נשים. חוסר שביעות הרצון הזה קשור כמובן לסדרת ההאשמות בהטרדות מיניות ובקלטת שבה נשמע טראמפ מדבר בלשון שגרמה לכל אדם סביר להזדעזע. אבל מתברר שהעניין קשה כנראה עוד יותר לאוונגליסטים אדוקים, וכאמור בעיקר לנשותיהם.

יחד עם זאת, ראוי לציין כי השפעתה של הקלטת, ובאופן די מדהים גם זו של שורת הנשים שכמעט בכל יום בשבועיים האחרונים צעדו בשורה לאולפנים וחשפו את חוויותיהן הלא נעימות מהמועמד הרפובליקני לנשיאות, הולכת ומתפוגגת. מה זה אומר עלינו כחברה, על אותן נשים וכמובן על טראמפ? כנראה רק ההיסטוריה תוכל לשפוט.
ובינתיים במאדים

המרוץ נכנס לישורת האחרונה בהחלט, וגם אם קשה לומר שהוא פתוח לחלוטין, הרי שאין ספק שהשבוע הוא נפתח עוד יותר ממה שהיה לפני שבועיים. מערכת הבחירות הזו כבר הוכיחה ששינויי מגמה יכולים להיות קיצוניים ומהירים מאוד, ולכן כנראה יהיה מדובר בעשרה ימים מותחים שלא יסתיימו בפער גדול לטובת אחד משני הצדדים. מצד שני, אולי גם זו תחזית שכדאי להיזהר ממנה במערכת בחירות משוגעת כזו.

עוד משהו על התחושה ברחוב האמריקני, אם בכלל יש דבר כזה במדינה כה גדולה ומגוונת: בשדה התעופה בדנבר שבקולורדו, שאליו הגעתי אתמול כדי לסקר את הבחירות לנשיאות בשבוע הקרוב, שאלתי את הקופאי בחנות העיתונים אם הציבור קונה בזמן האחרונים יותר מגזינים ועיתונים כדי להיות מעודכן בנעשה בקמפיין.

הבחור, שעל דש בגדו הייתה פיסת מתכת ועליה השם ג'רי, חייך ואמר: "יש עלייה במכירות, אבל המגזינים הכי נמכרים עכשיו הם אלה שעוסקים במאדים. שלושה יצאו ממש עכשיו, במקרה או לא במקרה, והקדישו כולם את גיליונם הנוכחי לכוכב הלכת  – 'נשיונל ג'יאוגרפיק', 'פופולר סיינס' ומהדורה מיוחדת של ה'טיים' עם מאמר של באז אולדרין. אנשים ממש חוטפים את זה. לגבי הבחירות", המשיך ג'רי, "אני לא באמת חושב שמישהו קונה יותר. אולי אפילו להפך".

מעבר להיותה משוגעת ומשונה, מערכת הבחירות הזו הידרדרה לשפל שלא היה כמותו מבחינת רשעות, דם רע ודיבור מלוכלך מכל הצדדים. אמריקנים רבים שגדלו על ברכי הפוליטקלי-קורקט לא מסוגלים להבין כיצד הערך הכמעט מקודש הזה נרמס ברגל גסה ומשנה את אמריקה. בצר להם, כנראה, הם פונים לסיוע מהחלל ומתמקדים במה שמתרחש על פני מאדים.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

אריאל שנבל

עיתונאי בכיר ב'מקור ראשון'

לכל הטורים של אריאל שנבל

המומלצים

פייסבוק