נתניהו, תקשיב ללפיד, אפשר למשול

למרות שנאומו של לפיד היה זרוע בטעויות רבות, הוא שם את האצבע על הנקודה הבוערת ביותר במשחקי הכס שמתנהלים בין הממשלה לבתי המשפט: השימוש הציני שעושה הממשלה במערכת המשפט כדי להימנע מנטילת אחריות וקבלת החלטות קשות

יהודה יפרח | 26/10/2016 12:31
תגיות: יאיר לפיד, נתניהו, משילות
כדאי להקדיש תשומת לב לנאומו של יו"ר סיעת 'יש עתיד' יאיר לפיד בכנס של פורום קהלת הבוקר (ד') במשכנות שאננים. הטוען לכתר ראשות הממשלה חשף פה לראשונה את האסטרטגיה החדשה שלו במשחקי הכס שמתנהלים בין הממשלה לבתי המשפט.

מערכת המשפט, איך שלא נסובב את זה, היא שחקן דומיננטי בזירה הפוליטית. את קווי המתאר הבסיסיים של הקונפליקט בינה לבין הרשות המבצעת ניסח מזמן פרופ' מני מאונטר במאמרו המפורסם: "ההגמונים לשעבר הגיבו על כשלונם בפוליטיקה של בחירות בהעתקת חלק מהמאבקים הפוליטיים שלהם לבית המשפט העליון, והם עשו זאת בדרך של הגשת עתירות לבית המשפט, עתירות שנועדו לשבש את מהלכיו של השלטון הנבחר. בית המשפט חבר לקבוצה היהודית-חילונית ליברלית ושיתף עימה פעולה באופן הדוק ועקבי לשם גנת הערכים המשותפים לקבוצה ולא". בתרגום לעברית פשוטה: בג"ץ משתף פעולה עם השמאל כדי לטרפד את מדיניות ממשלת הימין הנבחרת.
 
צילום: מירי צחי
יאיר לפיד בישיבת סיעה. ''נאום מלא בטעויות אבל המסר הבסיסי נכון: ממשלה חייבת למשול''. צילום: מירי צחי

בהקשר הזה לפיד תפס היום בבירור צד: "אני מתנגד לאקטביזם השיפוטי מבית מדרשו של אהרן ברק", הצהיר יו"ר 'יש עתיד' והוסיף, "לא נכון בעיני שהכל שפיט, שבית המשפט יתפוס צד על פי מבחני 'האדם הסביר' שהם מופשטים ולא ברורים, ושהוא יפר את הפרדת הרשויות".

אלא שלפיד טוען שזה בכלל לא הסיפור היום שכן לדעתו "האקטביזם השיפוטי מת". הדוגמאות שהוא הביא היו אנרכוניסטיות: דעת המיעוט של הנשיא לשעבר אשר גרוניס שהתנגד לפסילת חוק טל, פסק ישן של הנשיאה הנוכחית נאור שפסלה את עצמה מלדון בעניינם של מפגינים נגד פינוי ימית בגלל שבעלה היה המזכיר של מנחם בגין ועוד. האמת היא שהאקטביזם חי ובועט בכל המישורים: בפסיקה כמו גם במערכת היחסים שבין היועץ המשפטי לממשלה לממשלה ועוד, והדברים ידועים וכתבנו עליהם בלי סוף.
 
צילום: AP
ראש הממשלה בנימין נתניהו. ''מעדיף לגלגל את תפוח האדמה הלוהט אל היועמ''ש''. צילום: AP

אבל זה החלק הפחות חשוב בנאום. מה שחשוב הייתה האצבע שהניח לפיד על בעיה בוערת לא פחות: השימוש הציני שעושה הממשלה במערכת המשפט כדי להימנע מנטילת אחריות וקבלת החלטות קשות. לפיד הביא דוגמה מהנסיון שלו להעביר הצעת חוק שתאפשר גירוש משפחות מחבלים. היועץ המשפטי לממשלה הסביר לקבינט שהחוק הקיים לא מאפשר גירוש כזה, ושאם רוצים לשנות את המצב חייבים להוביל שינוי חקיקה. במרץ שעבר חבר לפיד לח"כים אחרים וביקש לשנות את החוק למרות הקשיים שהמהלך יעורר מול אמנת ז'נבה הרביעית. "אני מאמין שזה כלי יעיל במאבק בטרור", הסביר אז. 

שבועיים לאחר הגשת ההצעה, מספר לפיד, באחד משיאי גל פיגועי הדקירה "ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו כותב מכתב ליועץ המשפטי לממשלה, ובו שאל את היועץ האם מותר לממשלה לגרש משפחות מחבלים".
 
"זה כבר תמוה", המשיך לפיד, "מדוע הוא צריך לכתוב מכתב אם הם מדברים חמש פעמים ביום? אבל התוכן היה תמוה בהרבה: 'אבקש את חוות דעתך המשפטית לאפשרות הליך הרחקת בני משפחה המסייעים לטרור לרצועת עזה'. ואני שואל, היית איתי בקבינט כשהיועץ המשפטי הסביר שזה בלתי אפשרי ובג"ץ לא יוכל לאשר את זה.
אתה גם יודע שיש הצעת חוק שהנחנו בדיוק שבועיים קודם. לא היית בחו"ל, נאמת באותו יום בכנסת. למה לשלוח מכתב כזה? למה לשאול שאלה שאתה יודע עליה את התשובה? כי זה בדיוק הטריק הפוליטי המושלם".
 
ההפגנה על עמונה. ''נתניהו יכול היה מזמן לעצור את דימום ה'התנתקות המשפטית'''.

ראש הממשלה, מסביר לפיד, לא מעוניין לגרש משפחות מחבלים כי הוא חושש מהחיכוך שהדבר יעורר בזירה הבינלאומית. אז מה הוא עושה? במקום לגלות אחריות ומנהיגות ולקדם חוק לא קל הוא מעדיף לגלגל את תפוח האדמה הלוהט אל היועמ"ש, לקבל ממנו 'לא' כדי שיוכל להאשים את המשפטנים.

לפיד מזכיר את פרשת עמונה, ושם גם אם הוא לא צודק בפרטים הוא צודק בעיקרון: ראש הממשלה בנימין נתניהו יכול היה מזמן לעצור את דימום ה'התנתקות המשפטית' שנוצרת כתוצאה מעתירות של ארגוני שמאל לבג"ץ. כן, זה דורש נטילת אחריות של ממשלת ישראל על הנעשה ביהודה ושומרון, זה דורש חקיקה, זה דורש מנהיגות. אי אפשר להישאר לאורך ימים ושנים בפרדיגמה של 'תפיסה לוחמתית זמנית' ולהתפלא פעם אחר פעם מדוע התוצאות בבג"ץ אומללות כל כך.

לפיד לא חזק בפרטים והנאום שלו היה זרוע בטעויות מקצועיות בסיסיות (כמו למשל משפט שעליו חזר כמה פעמים 'הממשלה מגישה עתירות לבג"ץ בידיעה שהם יפסלו'. זה כמובן הפוך, הוא רצה לומר שהממשלה מקבלת לפעמים החלטות לא ישימות והשמאל תוקף אותן בבג"ץ, שמתפקד מצידו כמבוגר האחראי), אבל המסר הבסיסי שלו היה נכון: אני בעד משילות. אני בעד ממשלה שמסוגלת להתוות דרך ולממש אותה. אבל הממשלה חייבת לעמוד מאחורי הדברים שלה, ליטול אחריות ולגלות מנהיגות גם כשזה קשה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

יהודה יפרח

.

ראש הדסק המשפטי של nrg ומקור ראשון

לכל הטורים של יהודה יפרח

המומלצים

פייסבוק