ראשי » חדשות » בארץ

בג"ץ יכריע האם מסתננים יועברו לאפריקה

בית המשפט ידון בעתירת עמותות הסיוע לפליטים נגד הסכמי העברה של מסתננים מישראל. דו"ח של 'אם תרצו' מראה כי קיים מתאם בין ההחלטות המשפטיות בסוגיה ובין מספר המסתננים שנכנסים לארץ

בבג"ץ ייערך מחרתיים (א') דיון בעתירה של עמותות הסיוע לפליטים נגד הסכמי העברה של מסתננים מישראל למדינות שלישיות. ברקע הדברים התפרסם דו"ח חדש של 'אם תרצו', שמראה מִתאם מעניין בין הליכי החקיקה ופסילת החוקים בבג"ץ לבין כניסת המסתננים לארץ, וגם להיענות של אותם מסתננים לאפשרויות עזיבה.

עוד כותרות:
זוכה פרס נובל ברפואה: אתמוך במדענים צעירים
המאבק בין חרדים לחילונים בערד מחריף

על פי הדו"ח, העברת החוק נגד הסתננות בינואר 2013 הובילה לעלייה דרמטית במספר המסתננים שעזבו מרצון את ישראל - מספר שירד בהמשך השנה בעקבות פסילת החוק על ידי בג"ץ. באופן דומה, העברתו של החוק המתוקן בכנסת (תיקון מספר 4) בסוף 2013 גרמה לכך שברבע הראשון של 2014 עזבו את ישראל קרוב ל-4,000 מסתננים, יותר מבכל שנת 2015. דיון שנערך בבג"ץ בעתירה נגד החוק באפריל 2014 סימן את שינוי המגמה, כשעד סוף 2014 עזבו רק עוד כאלפיים מסתננים במקום כעשרת אלפים שהיו צפויים לעזוב.

פסילת בג"ץ את תיקון מספר 4 לחוק המסתננים הובילה אף לעלייה במספר המסתננים שנכנסו לישראל, וזאת למרות הגדר שנבנתה בדרום. בשנת 2015 חדרו לישראל למעלה ממאתיים מסתננים, לעומת כארבעים בלבד ב-2014. גם מספר העוזבים מרצון המשיך להיות נמוך ב-2015, עם ממוצע חודשי של כ-280 עוזבים בלבד.

בניסיון להגדיל משמעותית את מספר העוזבים חתמה ישראל על הסכם עם מדינות באפריקה שאליהן יועברו מסתננים שיסכימו לעזוב את הארץ. בנוסף נקבע נוהל שלפיו מי שלא ישתף פעולה עם רשויות ההגירה יועבר למשמורת במתקן 'סהרונים', בלי הגבלת זמן. הסדר זה צפוי היה להגביר את זרם העוזבים לסביבות 15 אלף איש בשנה, אולם עתירה של ארגוני הסיוע לפליטים הובילה להקפאת ההליך עד להכרעת בג"ץ.

ביום ראשון הקרוב יתקיים בבית המשפט העליון הדיון השני בעתירה, וזמן מה אחריו צפויים השופטים למסור את הכרעתם. ההערכה הרווחת היא שאם יפסול בג"ץ את הסכם העברת המסתננים למדינה שלישית, תהיה ירידה במוכנות מסתננים לעזוב את הארץ, ובמקביל אולי תירשם עלייה קלה במספר הנכנסים. נכון לעכשיו מספר המסתננים שעוזבים מרצון ממשיך להיות נמוך, כשבמקביל מתפתחת תופעה חדשה, מאות נשים אפריקניות שמגיעות במטוסים כתיירות, אך נשארות בארץ באופן בלתי חוקי ומתחתנות עם מסתננים.

"מדובר בהחלטה המשפטית החשובה ביותר בסוגיית ההסתננות לישראל מאז שזו החלה", מסביר יונתן יעקובוביץ' מ'המרכז למדיניות הגירה ישראלית'. "אם בית המשפט העליון לא יתערב ויאפשר למדינה להוציא לפועל את ההסכמים עם המדינות השלישיות שבהם השקיעה משאבים רבים, אנו נראה יציאה של אלפי ואף עשרות אלפי מסתננים תוך זמן קצר. אם לא, אנו עלולים למצוא את עצמנו בלי כלים מספקים למניעת השתקעותם בישראל, על כל המשמעויות מרחיקות הלכת הנלוות לכך".

ב'אם תרצו' הדגישו כי בארגונים שאחראים להגשת העתירה הנוכחית ועתירות נוספות לאורך השנים תומכים כלכלית מדינות זרות, וכי 'הפורום לזכויות פליטים', שבו חברים 'הקליניקה לזכויות פליטים', 'האגודה לזכויות האזרח', 'המוקד לפליטים ולמהגרים', 'רופאים לזכויות אדם', 'אמנסטי אינטרנשיונל', 'אס"ף', 'המרכז לפיתוח פליטים אפריקנים' ו'קו לעובד' - הוקם בסיוע 'הקרן החדשה לישראל'.

מנכ"ל תנועת 'אם תרצו' מתן פלג התייחס לממצאי הדו"ח, ואמר כי "תושבי דרום תל-אביב הופקרו במשך שנים לידיהם של המסתננים והארגונים הפועלים להחדרתם לארץ ולאזרוחם. לא מדובר בארגוני זכויות נקיי כפיים, אלא בארגונים פוליטיים, הפועלים במימון ממשלות זרות ו'הקרן החדשה לישראל' כדי למחוק את הזהות היהודית של מדינת ישראל.

בג"ץ לא יכול להתעלם מן המציאות ולהיתמם. מדינת ישראל כולה, על שלל סוגיותיה, נמצאת תחת מתקפה משפטית מבפנים של ארגונים ישראליים העותרים נגד המדינה במימון ממשלתי זר ופועלים כשתולים לכל דבר ועניין. אין הבדל מהותי בין עתירות של ארגוני המסתננים במקרה דנן, לבין עתירות למען איחוד משפחות או נגד ההתיישבות היהודית בנגב וביהודה ושומרון או נגד הריסת בתי מחבלים, שכן המממן והכוונה זהים בכלל המקרים".

לדברי פלג, "יש להגן על האוכלוסיות החלשות בישראל, הסובלות מתופעות מעין אלה. תושבי דרום תל-אביב סובלים בראש ובראשונה ממאבק פוליטי נגד מדינת ישראל וצביונה. תנועת 'אם תרצו', כתנועה הציונית הגדולה בישראל, תמשיך להיאבק בתופעה הפסולה למען הבטחת עתידה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg