טרור פמיניסטי? סוף סוף נשמע קולן של הנשים
ביטול האירוע בכיכר רבין הוא בשורה חשובה. בעולם שבו לגיטימי להשתיק נשים, באופן נדיר קולן הצליח להישמע. אולי, אחרי הכול, הימים האלה לא נוראים עד כדי כך
"האינקוויזיציה הליברלית ניצחה", "הטרור הפמיניסטי אמר את דברו", הזדעקו אתמול המאוכזבים מביטולו של המופע "מרימים לכיפור" שהיה אמור לעלות בכיכר רבין בתל-אביב בימים הנוראים, בהשתתפות לא פחות משבעה זמרים גברים ואף לא זמרת אישה אחת. הימים האלה באמת נוראים. לא במובן החגיגי והקדוש של המילה, אלא מכיוון שבימים האלה, או אולי מוטב לדייק ולומר שמדובר כבר בשנים, אין דבר שעובר בשקט יותר ברחוב הציבורי מאשר קיומו של אירוע ללא נוכחות נשים.עוד כותרות:
- איקאה, תמכרי לנו שידות, לא פתרונות לאנושות
- על מזבח השנאה השמאל מקריב את כל היקר לו
מארגני "מרימים לכיפור" (נתעלם, ברשותכם, מבחירת השם התמוהה וחסרת הטעם, כי זה באמת לא העניין) פשוט מתחו את הגבול קצת יותר מדי. אם לא היה מדובר בשבעה זמרים, אלא נניח בשניים או שלושה, הציבור עוד היה בולע את התירוץ הנפוץ שלפיו הזמרים שנבחרו היו פשוט אלה ש"הכי התאימו". לא צריך להיות מבין גדול באמרגנות כדי להבין ש"התאימו" פירושו בין היתר "לא רצינו להסתבך עם העניין הזה של שירת נשים", אבל כשמדובר במספר מצומצם של זמרים, רובינו איכשהו משתכנעים.

מודעת האירוע שבוטל 'מרימים לכיפור': ''מתחו את הגבול''.
הם מתחו את הגבול גם מבחינת המיקום, כי לו היו בוחרים לוקיישן קצת פחות תל-אביבי למופע, כנראה שגם התירוץ השחוק של "צריך לכבד את האכסנייה שמתארחים בה" היה מתקבל. למרות שגם באכסנייה המסורתית ביותר שאפשר להעלות על הדעת, שיעור אוכלוסית הנשים עדיין עומד על קצת יותר מ-50%. ולמרות הנטייה המרגיזה, שכבר הפכה למובנת מאליה, להניח תמיד שצריך למשוך לכיוון המקפיד יותר, המפריד יותר, על חשבונם של כל היתר. בעיקר אם "כל היתר" פירושו נשים.
"דווקא הייתה אישה באירוע", ממהרים המאוכזבים להתווכח, "היא הייתה אמורה להנחות את המופע". ובכן, הרשו לי לגחך. כי למה הדבר דומה? לגני הילדים בחינוך הממלכתי-דתי, שבהם הזאטוטים בני השלוש משובצים לתפקיד החזן מדי בוקר, וכפיצוי מאפשרים לזאטוטות שאיתרע מזלן להשתייך למין הנשי להשתבץ כתורניות חלוקת סידורים וציציות לבנים.
שיבוץ של מַנחָה שתפקידה לומר כמה מילים באירוע שכולו שירה, הוא עלה תאנה שלא מכסה אפילו קמצוץ מעצימת העיניים של המזדעקים על "האינקוויזיציה הליברלית". כמה קל לדבר בשבחי זכותו של כל אדם לקיים איזה אירוע שמתשחק לו, על טהרת הגברים ככל שירצה, כשמשתייכים למחנה שממילא יוכל להשתתף באירועים מהסוג הזה. ואתם יודעים מה מרגיז יותר? אותם אנשים יוכלו להשתתף בשמחה ובנחת גם באירועים האחרים, אלה שמאורגנים על ידי אותה אינקוויזיציה שמישהו חשב שהכינוי "ליברלית" הוא עבורה כינוי גנאי, למרות שמדובר בכלל באות כבוד.
ומילה אחרונה, כי הרי לדבר עדיין מותר לנו, הנשים, נכון? (בכל זאת, באירוע הייתה אמורה להיות מנחה וכולי). בוויכוח הזה, מאוכזבי הביטול ותומכי ההפרדה ממהרים להשתמש בקלות רבה מדי בביטויים כמו "טרור", והגדילו לעשות אלו שכינו את ביטול האירוע כנצחון הפאשיזם בכבודו ובעצמו.
לאט לכם. אתם, שממהרים לכתוש כל השוואה ולו מרומזת למאורעות השואה, הניחו רגע ליהודים שנהרגו על קידוש השם בימי הביניים ובעת החדשה. בניגוד לאופן שבו אתם מבקשים לצייר את השתלשלות העניינים, אף אחד לא ביטל את האירוע בכוח הזרוע, וגם לא בכוחו של בג"ץ. האירוע בוטל בגלל סיבה פשוטה הרבה יותר: בעולם שבו לגיטימי להשתיק את קולן של הנשים, באופן נדיר קולן הצליח סוף סוף להישמע. אולי, אחרי הכול, הימים האלה לא נוראים עד כדי כך.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg