האם היהודייה לא רוצה שהילד שלה ישרת בצה"ל
הרחק מאור הזרקורים מתפתח בצה"ל מחסור בכוח אדם, ותפקידי סרן רבים אינם מאוישים. מצב צבא הקבע הולך ומידרדר, בין היתר בגלל תדמית נמוכה ובשל תנאים קורצים באזרחות
זהו אחד הנושאים המטרידים ביותר את מערכת הביטחון, אבל איש אינו מדבר עליו באופן פומבי: צבא הקבע של צה"ל נמצא באחד המשברים הגדולים בתולדותיו. מסממני המשבר: צה"ל אינו מצליח לאייש תפקידים רבים לקצינים בדרגת סרן, ואיכות משרתי הקבע נמצאת בירידה מדאיגה. בהנחה שהמגמה תימשך, מאפייני השירות בקבע ייהפכו בעשור הבא להיות דומים לאלה שבשירות בתי הסוהר, בנציבות הכבאות הארצית ובמשטרת ישראל.
עוד כותרות:
- גבר, מפחד שתואשם בהטרדה מינית? יש פתרון
- חוברת הנשים המזרחיות - עלבון לוועדת ביטון
- אחרי הבחירות: מהלך נגד ישראל עדיין על השולחן
מכיוון שצה"ל נוהג לפמפם לתקשורת בעיקר מידע שמחמיא לו, הדיבורים על המשבר הגדול של צבא הקבע נשמעים כעת רק בחדרים סגורים. במערכת הביטחון מדברים בראש ובראשונה על "משבר סרנים", משום שהבריחה משירות קבע מתבטאת קודם כול בקרב הקצינים שמסיימים את חובת הקבע הבסיסית שלהם ונוהרים לאזרחות.
הרמטכ''ל איזנקוט עם בפגישה לוחמי דובדבן. ''לא נוכל להמשיך להחזיק את הנס של כוח אדם איכותי בצה''ל''.
צילום: דובר צה''ל
בעבר ידע צה"ל להשאיר אצלו חלק גדול מהקצינים הצעירים המצטיינים שלו, באמצעות תוכניות שכר, לימודים ותפקידים מאתגרים. זה לא המצב כיום. מובן שיש עדיין קצינים מצטיינים שנשארים בשירות קבע, אבל הם הולכים ומתמעטים. בשורה התחתונה חסרים מאות סרנים בתפקידי קבע ראשוניים, בעיקר במערכים הטכנולוגיים. המצב חמור עד כדי כך שאפילו בחוד החנית של הטכנולוגיה הביטחונית, המנהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות (מפא"ת), תפקידים רבים אינם מאוישים.
במערכים הלוחמים וביחידות הלוגיסטיות רוב התפקידים מאוישים, אבל בדרך כלל לא בבחירה הראשונה של המשרתים שצה"ל היה מעוניין בה. גם לא השנייה.
צה"ל חווה כבר בעבר לא מעט משברים במערך הקבע. הגדול ביותר היה אחרי מלחמת לבנון הראשונה, כאשר שכר ודימוי נמוכים הבריחו את המשרתים. לקח לצה"ל שנים רבות לתקן את הנזק שנגרם בשנים 83'־85'. בין היתר, קצינים שהתחילו לחזור לשירות עברו קידום מטאורי על חשבון מקצועיות. באותה תקופה, מפקדי גדודים היו מתמנים כבר בגיל 27.
ניצני המשבר הנוכחי החלו אחרי מלחמת לבנון השנייה, אבל בתקופה האחרונה אפשר לזהות סימנים של מפולת. חוץ מהמחסור החמור בסרנים בתפקידי מפתח, כל מי שעוקב אחרי צה"ל תקופה ארוכה יכול להתרשם כי איכות המשרתים בקבע נמצאת בירידה. גורמי מקצוע במערכת הביטחון מגלים כי הנתונים מרמים: הציונים הניתנים לאנשי קבע במשובים תקופתיים ובמבחני הערכה לפני קידום הם יחסיים, ולכן הממוצע יישאר תמיד דומה.
שלושת המג''דים. ''ניצני המשבר הנוכחי החלו אחרי מלחמת לבנון השנייה''.
צילום: אנצ'ו גוש/ ג'יני
ובכל זאת, נתון אחד חוזר על עצמו בשנים האחרונות והוא מדיר שינה מעיני צמרת צה"ל: בשאלונים של מחלקת מדעי ההתנהגות אומרים עשרות אחוזים מהמשרתים שהם מחפשים עבודה באזרחות במקביל לשירותם. מי שמוצא עבודה טובה, עוזב. קל יחסית לעזוב כיום בגיל 24־25: מכיוון שהפנסיה היא צוברת ולא תקציבית, הקצינים יכולים לקחת יחד איתם את כל הזכויות שצברו.
אחת הסיבות למשבר הסרנים, בעיקר במערכים הטכנולוגיים, היא הצעות השכר המפתות שמגיעות מהאזרחות, כולל רכב צמוד, כששוק ההייטק פורח.
אולם לדעת ד"ר איל אפרתי, זה איננו הגורם המרכזי. אפרתי, אל"מ במיל', היה בעברו ראש מחלקת מדעי ההתנהגות בצה"ל (ממד"ה), וכיום הוא עוסק במיוני כוח אדם לרוב הגופים הביטחוניים האזרחיים.
"המצב לא עומד להשתנות כל זמן שאנשי קבע בגיל 22־23 מתביישים להסתובב במדים באזרחות", הוא אומר. "הדימוי של צבא הקבע נמצא בשפל, לא רק בגלל ההתקפות הקשות של משרד האוצר והמערכונים ב'ארץ נהדרת'. הבעיה עמוקה הרבה יותר, והיא נובעת משינוי עמוק בחברה הישראלית. כיום האמא היהודייה ממש לא רוצה שהילד המוצלח שלה ישרת בצה"ל. החוזה בין החברה הישראלית למשרתים נשבר, והתוצאה תהיה שאיכות צבא הקבע אכן תלך ותפחת. התהליך נראה בלתי נמנע, והשלכותיו יהיו עצומות. חשוב להבין שצה"ל תמיד יאייש תפקידי אלופים, תתי־אלופים ואלופי־משנה באנשים מוכשרים. מדובר במספרים קטנים של אנשים, ותמיד יהיו קבוצות אוכלוסייה שעבורן השירות הוא הזדמנות אדירה למוביליות חברתית; אבל בשדרות הרחבות של הצבא השינוי הוא עצום, והתמונה מדאיגה מאוד. לא נוכל להמשיך להחזיק את הנס של כוח אדם איכותי בצה"ל".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם