מבזקים

הסיבה לקיומו של האגף היא התפיסה שהגדלת המכירות הביטחוניות בחו"ל מאפשרת לתעשיות הביטחוניות בישראל להגדיל את ההשקעה במחקר ובפיתוח (מו"פ), ובכך להוזיל מחירים של אמצעי לחימה, לטובת צה"ל.

"סיב"ט זה מודל ייחודי. אין מדינה בעולם שיש לה גוף כזה", אומר בן ברוך. "הדגם הכי קרוב נמצא בקנדה. הייחודיות של ישראל נובעת מהעובדה שלא פחות מ-75 אחוז מהייצור הביטחוני מיועד ליצוא. היצוא הזה תומך בפיתוח, מחדש ומרענן, ומביא את הטכנולוגיות שלנו לשיא הקדמה.

"האגף בנוי על בסיס אזורים גיאוגרפיים - אסיה פסיפיק, אפריקה, אמריקה הלטינית ואזור אירופה וצפון אמריקה. לכל אזור כזה יש ראשי חטיבות, שאחראים על מדינות. אנחנו מסתובבים הרבה בעולם, ופותחים דלתות לתעשיות. ההבדל בינינו לבין מודלים אחרים בעולם הוא שאנחנו עוסקים כמדינה, כמשרד הביטחון, בנושא היצוא הביטחוני. הרבה מדינות באות אלינו לראות 'מה זה הסיב"ט הזה'. ואיך אני מסביר את סיב"ט בעולם? כגוף שמטרתו לעשות שיתופי פעולה בינלאומיים".

אגף סיב"ט מפעיל עשרות נציגים ברחבי העולם. במדינות מרכזיות נציגי סיב"ט פועלים במקביל לנספחים הצבאיים של צה"ל. ברבות מהמדינות, הנספחים הצבאיים משרתים גם כנציגי האגף. במספר מצומצם של מדינות יש נציג של משרד הביטחון אך לא נספח צבאי קבוע.

עם או בלי קשר לפעילות אגף סיב"ט, ישראל נחשבת זה שנים לאחת מחמש יצואניות הנשק הגדולות בעולם (אחרי ארה"ב ורוסיה ובשורה אחת עם מדינות כמו בריטניה, גרמניה וצרפת). זאת, למרות שהיצוא הישראלי מתמקד במערכות טכנולוגיות מתקדמות ולא בפלטפורמות ענקיות ויקרות, ולמרות שחלק גדול משווקי העולם סגור בפני היצוא הישראלי מסיבות מדיניות ברורות.

העובדה שצה"ל משתמש במרבית הפיתוחים הישראליים ומביא אותם ליישום מבצעי די מהר, מסייעת מאוד לתעשיות הביטחוניות הישראליות במאמצי השיווק, אך המותג "בשימוש צה"ל" אינו ערובה למכירות: כמו כל היצואניות של אמצעי לחימה בעולם, גם ישראל מושפעת מאוד מתהליכים גלובליים.

ככלל, האם השינויים העולמיים של השנתיים האחרונות מגדילים או מקטינים את הביקוש למוצרי ביטחון?

תא"ל (מיל') מישל בן ברוך: "בשנה החולפת היו כמה אירועים מאז'וריים, שמשפיעים על השוק הביטחוני. היו עימותים ומתחים בגזרות שונות, משבר הנפט ומשבר הפליטים באירופה, וכל דבר כזה משפיע על היצוא הביטחוני, לא רק של ישראל, בכיוונים שונים.

"למשל, משבר הנפט גרם לנו לעצירת פרויקטים גדולים ביותר. אם יש לך פרויקט עם מדינה שכלכלתה מבוססת ב-95 אחוז על יצוא נפט, ברור שהוא לא ייצא לדרך לאחר נפילות מחירים. גם נפילות של שערי מטבע יכולים להשפיע על מכירות - לחיוב או לשלילה.

"יש גם תהליכים עולמיים משמעותיים: בשנת 2012 האמריקאים התחילו לצאת מאפגניסטן ומעיראק והציפו את השוק בפלטפורמות וטכנולוגיות 'יד שנייה'. אנחנו עוסקים בסיב"ט גם במכירת עודפי ציוד של צה"ל, והשוק היה מוצף.

"לאחר היציאה מעיראק ומאפגניסטן מדינות רבות הקטינו תקציבי ביטחון, אבל אנחנו מתמודדים עם המצב לא רע, כי אנחנו לא מוכרים פלטפורמות, למעט טנק המרכבה, אלא משביחים אמצעים ישנים. לשמחתנו, עולם ההשבחות של הרק"ם (רכב קרבי משוריין) ושל הפלטפורמות האוויריות והימיות נמצא בפריחה. בתחום הזה אין לתעשיות שלנו אח ורע בעולם".