מדד הח"כים הערכיים: מי בראש ומי בתחתית?

הצעות החוק שנתמכו על ידי המפלגות וחברי הכנסת במושב האחרון דורגו במדד שפרסם ארגון 'בצדק'. הבית היהודי והליכוד נמצאו הערכיות ביותר, בהלול וגילאון סגרו את הרשימה מהצד הלא נכון

גדעון דוקוב | 7/9/2016 11:40
תגיות: הצעות חוק,חברי כנסת
שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר מישראל ביתנו וח"כ אבי דיכטר מהליכוד עומדים בראש המדד הערכי שפרסם היום (ד') ארגון 'בצדק' - עמותה למדיניות יהודית - שמדרג את חברי הכנסת והמפלגות בהתאם להצעות החוק שבהן תמכו. במקומות האחרונים נמצאים חברי הכנסת זוהיר בהלול מהמחנה הציוני ואילן גילאון ממרצ. בראש החלוקה מפלגתית עומדים הבית היהודי והליכוד, ולעומתן, מר"צ סוגרת את הרשימה בתור המפלגה הכי פחות ערכית.

עוד כותרות ב-nrg:
- בשעה זו: ראשת העיר נתניה נחקרת באזהרה במשטרה
- היי-טקיסט שהרוויח 38 אלף ש'"ח קיטר שזה מעט
- דוברת 'בצלם' סירבה לקרוא לחמאס 'ארגון טרור'
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

המדד מדרג את הצעות החוק שנתמכו על ידי המפלגות וחברי הכנסת במושב האחרון. הוא משקלל מספר פרמטרים עיקריים בכל הצעת חוק, ובהם: המשמעות התקציבית או המשמעות הכלכלית העתידית שלה, מידת הפגיעה בחירות הפרט ובשוק החופשי, האחריות האישית, ערבות הדדית ותמיכה בחלשים ושיפור איכות השירות הציבורי.
צילום: מירי צחי
בראש המדד של חברי הכנסת הערכיים. השרה לנדבר צילום: מירי צחי

עשרת המחוקקים הערכיים ביותר על פי המדד הם סופה לנדבר, אבי דיכטר, בצלאל סמוטריץ', אלי אללוף, רוברט אילטוב, יואב גלנט, יואב קיש, אברהם נגוסה, משה גפני ועודד פורר.

נתון מפתיע במדד הוא הפער הגדול בין המפלגות החרדיות - ש"ס ויהדות התורה. בעוד חברי הכנסת של ש"ס הרבו לתמוך וליזום הצעות שהוגדרו בארגון 'בצדק' כ'לא ערכיות', יהדות התורה מצטיירת כמפלגה אחראית הרבה יותר כלפי הציבור הרחב.

לדברי הארגון, המדד מפורט מאד ועמדתו כלפי כל הצעת חוק מנומקת בפירוט. כך לדוגמה, הצעת חוק לפיקוח על מוצרי תחליפי החלב לתינוקות, מוגדרת במדד כבעלת חשיבות רבה מאד אך העמדה כלפיה היא התנגדות מלאה.

בהסבר העמדה מפורט נכתב כי "אם יש חסמי ייבוא יש להסירם, אם מדובר על מונופול יש להשאיר את הטיפול בנושא לגורם המקצועי הרלוונטי קרי הממונה על ההגבלים העסקיים. אין מגבלה אמתית על המסחר בשוק, ומיעוט השחקנים נובע מהעדפות הצרכנים. ישנם מוצרים אחרים בשוק, ובעבר אף היה מותג זול ב- 50% אך הציבור העדיף לרכוש מטרנה במחיר גבוה יותר. פיקוח והתערבות של המחוקק אינן הפתרון".
 
צילום ארכיון: יוסי אלוני
מקום אחרון. ח''כ אילן גילאון ממרצ צילום ארכיון: יוסי אלוני

דוגמה נוספת היא הצעת חוק הביטוח הלאומי שקובע תוספת לקצבת הזקנה, ומוגדר גם הוא כבעל חשיבות רבה מאד אך זוכה להתנגדות מלאה. "זוהי קצבה אוניברסאלית, אנו בעד תמיכה לנזקקים באופן פרטני ואין מקום להענקת קצבה באופן שרירותי לכל אחד", נכתב בדברי ההסבר.

הצעות החוק מנותחות על ידי אנליסטים מתנדבים ונבדקות, מקצועית וערכית, על ידי וועדה בראשות הכלכלן אמציה סמקאי. הוועדה כוללת את הרב ד"ר יצחק ליפשיץ - מרצה בכיר לפילוסופיה במרכז שלם, מר מיכאל תבור - מנכ"ל חברת הייעוץ תבור כלכלה ופיננסים, הרב עדו רכניץ - דיין לענייני ממונות ובעל תואר שני במדעי המדינה, ד"ר יובל שילוני - מרצה לכלכלה באוניברסיטת בר אילן, ד"ר יוסי לונדין  - ד"ר למדעי המדינה ומרצה לאזרחות במכללה להכשרת מורים והרב שלמה אישון - ראש מכון כת"ר, משפטן ורב מזרח העיר רעננה.
 
צילום: יניב בן יהודה
''מה שחשוב זה האחריות, המחשבה והתכנון הראוי כדי לחוקק באופן נכון''. אמציה סמקאי צילום: יניב בן יהודה

"המדד נוצר כדי להוות מצפן ונקודת הכוונה לציבור ולנבחרים, כדי לדעת להשקיע את הזמן והמשאבים בנושאים הנכונים", אמר הכלכלן אמציה סמקאי, העומד בראש 'בצדק'. "בשנים האחרונות אנו עדים לאינפלציה של הצעות חוק, כאשר חלקן הגדול נוצר בלא מחקר ובלא מחשבה אלא רק כדי לייצור כותרת בעיתון.

"התוצאה היא שבמקום שהכנסת תמלא את יעודה כמפקחת על הרשות המבצעת, הממשלה היא זו הופכת לאחראית לריסון שיטפון החקיקה. באנו לשים את האצבע על כך שחבר כנסת המרבה להציע חוקים אינו עושה תפקידו נאמנה, אלא מה שחשוב זה האחריות, המחשבה והתכנון הראוי כדי לחוקק באופן נכון".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

המומלצים

פייסבוק