סיומה של העונה החמה

עמיר רפפורט על סיומה הקרב של "העונה החמה", חודשי יולי -אוגוסט שלרוב מועדים להסלמה ביטחונית. גם על עמדות ליברמן בנוגע למו"מ החלפת גופות החללים אורון שאול והדר גולדין, סגירת תחנת גל"צ ופרשת אלאור אזריה 2 שעברה מתחת לראדאר

צילום: משרד הביטחון IsraelDefense

"העונה החמה" המועדת גם להסלמה ביטחונית: חודשי יולי-אוגוסט, עברה השנה בישראל בשקט ביטחוני יחסי. אבל השקט יכול להיות מטעה: המתיחות שהייתה בשבוע שעבר ברצועת עזה (ירי רקטה לעבר שדרות ותקיפה מסיבית של חיל האוויר בעקבות כך) עדיין לא חלפה. שני הצדדים, ישראל והחמאס, מנסים לקבוע "כללי משחק חדשים" לקראת סיבוב הלחימה הבא, שיגיע במוקדם או במאוחר, וכל אירוע שולי יחסית (ירי רקטות או תקיפה אווירית ישראלית נוספת) יכול להוביל להסלמה רבתי, שאף אחד מהצדדים אנו מעוניין בה. בינתיים, שרר השבוע שקט בדרום. מתוח, אבל שקט. זה השאיר לשר הביטחון, אביגדור ליברמן, זמן להתעסק גם בנושאים בוערים פחות -אחד מהם הוא החקירות והאישומים כנגד חיילים בגין מקרי הרג של פלשתינים בשטחים.

הפוזיציה של אביגדור ליברמן בנושא זה היא בעייתית מבחינת צה"ל, משום שבהיותו חבר אופוזיציה גייס ליברמן את התרומות שנועדו להגנה המשפטית ולקמפיין הציבורי למען החייל אלאור אזריה, ואף שלח את ח"כ לשעבר שרון גל לקרב הזה (שסייע לו לנגח את שר הביטחון הקודם משה יעלון).כשר ביטחון כבר גיבה ליברמן בכמה הצהרות רפות את המערכת המשפטית הצבאית, שסוערת סביב משפט אזריה, שהגיע השבוע לאחד משיאיו. כל הרקע הזה לא מנע מליברמן להטיל גם השבוע גפרור בוער לאוויר הדליק כאשר אמר שחיילים לא צריכים להסתובב עם עורכי דין צמודים.

זו עמדה ידועה של ליברמן (ושל עוד רבים אחרים), אבל ההקשר יוצא דופן: ליברמן אמר את הדברים במהלך סיור שעסק בנושא בנייה בלתי חוקית בפזורה הבדואית בנגב, ביחד עם השרים אורי אריאל וגילה גמליאל. ברקע, חקירה מצ"ח רגישה חדשה - הפעם נגד חייל הנח"ל החרדי (גדוד "נצח יהודה" מחטיבת כפיר) החשוד בהרג פלשתיני ביום שישי שעבר, בעמדת שדה ("פילבוקס") בסילוואד שליד עופרה.

בלי קשר לדברים של ליברמן, שיכולים להשתמע כגיבוי לחייל בשלבי החקירה הראשוניים, כבר בשלב הזה אין ספק כי אין מדובר בפרשת אזריה מספר 2: החייל היורה לא תועד במצלמות של "בצלם" (לפחות לא פורסם של תיעוד עד לכתיבת שורות אלה), ולמרות שנשמעה טענה כי הירי בוצע לעבר גבו של הפלשתיני, הוא לא היה מטווח קרוב, ובכל מקרה נסיבות הגעתו של ההרוג אל ה"פליבוקס", כשהוא אינו חמוש, היו יכולות לעורר חשד (במיוחד אם לא הגיב לקריאת החייל להזדהות). אישום בעבירה חמורה של הריגה, כמו במקרה של אלאור אזריה, אינו מסתמן פה.

גופות החללים

נושא שליברמן בהחלט לא עסק בו השבוע, למרות שעלה לכותרת הראשית (ב"הארץ") הוא החזרת גופות החללים מ"צוק איתן", הדר גולדין ואורון שאול ז"ל. הגופות מוחזקות בידי החמאס, ומי שאחראי על המו"מ להשבתם הוא מתאם השבויים והנעדרים מטעם ראש הממשלה, אל"מ (מיל') ליאור לוטן. המשימה של לוטן מעסיקה אותו שעות רבות בכל שבוע, אבל קשה לצפות לפריצת דרך, במיוחד כשהנושא לא היה חלק מהסדר הפיוס עם טורקיה באחרונה.

ועם כל זאת, אנשיו של ליברמן הכחישו השבוע בתוקף כי הוא עצמו עסק בנושא בתקופה האחרונה, וכי הביע עמדה קונקרטית נגד הסדר כלשהו עם החמאס מעבר להתנגדות הידועה שלו מזה שנים לחילופי גופות ושבויים למיניהן. "הפרסום הוא עירוב בין עמדתו הידועה ובין דברים שמעולם לא נאמרו", טענו. עם זאת, עצם הפרסום העביר מסר "קשוח" לחמאס, ויכול להיות שמדובר בטקטיקה של מו"מ. ימים יגידו

גל"צ לא תיסגר

ככלל, מרתק לעקוב אחר השתלבותו של אביגדור ליברמן בתפקיד חייו (עד כה) כשר ביטחון.

כאשר נכנס לתפקיד, התכוון ליברמן להקים כוורת של גנרלים במילואים שתייעץ לו באופן צמוד, אבל כאשר ראה כי צה"ל ומערכת הביטחון כולה "מתיישרים" לחלוטין אל מול ה"בוס" החדש (ואולי כאשר חש שייעוץ צמוד אינו באמת נדרש לו), ויתר על החבורה המייעצת, שמעולם לא התכנסה.

אחרי כמעט 4 חודשים בתפקיד, נראה כמי שמרגיש בבית בהתנהלותו בבניין של המטה הכללי ומשרד הביטחון בקריה בתל אביב (וגם באתרים ביטחוניים יותר רגישים).  בדיונים ביטחוניים הוא אינו נושא הרצאות ארוכות, ולעיתים מביע את דעתו רק באמצעות מבטי עיניים. יש גורמים המשמיעים בימים אלה באזני עיתונאים את הטענה שליברמן אינו מכנס את כל הפורומים הביטחוניים הנדרשים בגלל שהוא אינו מחשיב אותם (והטענה כמובן מוכחשת מכל וכל בסביבת ליברמן). בלי שום קשר, עוד קיסם שליברמן השליך למדורה מיד כאשר נכנס לתפקידו, היה עבודת המטה שהטיל על מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אודי אדם, לבדוק האם יש מקום לסגור את תחנת הרדיו הצבאית, גלי צה"ל. קשה לדעת מה תהיה החלטתו של ליברמן כאשר תוגש לו ההמלצה בסוגיה הזאת בקרוב, אבל כל הסימנים מצביעים על כך שגל"צ לא תיסגר. נראה.

תרגיל גורלי

האירועים הביטחוניים החשובים באמת של השבוע התרחשו בצפון סוריה, שם פלש צבא טורקיה בניסיון להחזיר את הגלגל לאחור ולמנוע את הקמתה של מדינה כורדית דה פאקטו סמוך לגבול הטורקי. המהלך הזה זוכה לתשומת לב מעטה של התקשורת הישראלית, למרות חשיבותו האזורית הגדולה. בתמונה רחבה, הפלישה היא חלק מסדר אזורי חדש שהולך ומתקבע ככל שמסתמנת תבוסה לכוחות דאעש, ודעיכה בעוצמת מלחמת האזרחים בסוריה.

לא רחוק מסוריה, מבחינת ישראל, גם אזור רמת הגולן היה שקט יחסית בקיץ הזה, והדבר נוצל על ידי צה"ל לערוך בגזרה תרגיל בעל חשיבות גדולה במיוחד, בשבוע שעבר.

מסיבות מובנות, לא ניתן לפרט מה היה בתרגיל, אבל לא מוגזם להגיד שצה"ל נערך לצורות לחימה חדשות בעתיד. מבחינה טכנולוגית, התרגיל הטמיע בצורה משמעותית שימוש בכלים בלתי מאוישים בקרב היבשתי, ושימוש ברשת תקשורת בשירות הכוחות המתרגלים הדומה לתשתית התקשורת המשמשת את משתמשי הסמארטפונים.

לאחר הצלחת התרגיל, בעתיד הלא רחוק יושלם בצה"ל פרויקט של סמארטפונים מוצפנים ללוחמים ולמפקדים (במקום הטלפון הנייד המוצפן "ורד הרים", שייצא לגמלאות). הפרויקט הגדול מובל על ידי מוטורולה, ואגף התקשוב מעוניין לשלב בו גם יכולות קשר סלולארי שפותחו במפעל אלתא של התעשייה האווירית.

גם עייש מועמד למל"ל

וגם זה: נמשכים החיפושים של ראש הממשלה אחר ראש חדש למטה לביטחון לאומי במקום תא"ל (במיל') יעקב נגל, המשמש כממלא מקום ראש המלל וביקש לפרוש אחרי החגים מסיבות אישיות (אמיתיות).

התפקיד אינו מאויש מאז תחילת 2016, אז מונה ראש המל"ל הקודם, יוסי כהן, לראש המוסד. בשבוע שעבר הוזכרו בטור זה כמועמדים לתפקיד - ראש חטיבת המחקר של אמ"ן ומפקד המכללות הצבאיות לשעבר, אלוף (מיל') יוסי בידצ, ומפקד חיל האוויר הנוכחי, אמיר אשל, שעומד לפרוש (וספק אם הוא מעוניין בתפקיד). עתה מתברר כי ראש הממשלה בחן גם את האפשרות לתת את המשרה לאלוף יעקב עייש, המסיים תפקיד כנספח צה"ל בוושינגטון ועומד לפרוש לאזרחות.

ראש הממשלה מעוניין להחזיר את התפקיד לדרג של אלופים בכירים במילואים. לא ברור מה הייתה תשובתו של עייש, אך ככל הידוע, ראש הממשלה טרם החליט מי יהיה ראש המל"ל הבא.