
די להשתבלל: הקיטוב החברתי מתחיל בביה"ס
השסעים בחברה הישראלית מעמיקים והופכים להיות סכנה ממשית על קיומה של המדינה. אבל דווקא ילדים ותינוקות של בית רבן לא נושאים צלקות ועלבונות עבר ועדיין משוחררים מדעות קדומות, וזו הסיבה שיש לפעול ללא הרף דווקא בזירה החינוכית
הדברים שאמר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו הסעירו את המערכת: "האיום החיצוני על מדינת ישראל חמור פחות מהשסעים בתוכה. יש מי שרוצים לפלג במקום למצוא את המחבר. תיתכן מלחמת אחים".נתונים וממצאי סקרים שנערכים מפעם לפעם מאשרים כי הציבור הישראלי אכן מודאג. בכל פעם שאנחנו בעמותת "צו פיוס" עורכים סקר, נדחק הנושא הביטחוני ועולים וצפים השסעים בחברה פנימה: מזרח ומערב, עשירים ועניים, שמאל וימין ודתיים וחילונים.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- נאום שקד: סוף סוף יש ימין כלכלי בישראל
- התרגיל המסריח שעשתה התקשורת למפכ"ל
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ראש המוסד לשעבר לא הפריז. הוא בהחלט צודק. המציאות הולכת ומתקטבת, גם הגידול המספרי וריבוי האפשרויות האידיאולוגיות מעניקים לכל קבוצה צורך הולך וקטן בזיקה אל המרכז. היתרונות: יותר ביטחון עצמי וגאוות יחידה, החסרונות: לכידות חברתית שברירית ומתפוררת.

''מתכנסים לקבוצות זהות אחידות, דומות והומוגניות''.
צילום: הדס פרוש
ככל שחולפות השנים, עם עלייתן ודעיכתן של אליטות כאלה ואחרות, הולכים ומתגבשים השבטים איש לביתו. מתכנסים לקבוצות זהות אחידות, דומות והומוגניות. ומפעם לפעם הלהבות מתלקחות: פעם זה איש שמאל שבז למנהגי המזרחים ופעם איש ימין שמאשים את השמאל בבגידה. לעיתים אלה הדתיים שמדירים את החילונים מהבעלות על אוצרות התרבות היהודית ולעיתים החילונים מתקשים לקבל את הצורך להתחשב ברגישויות של המיעוט החרדי.
וזו הסיבה שיש לפעול ללא הרף דווקא בזירה החינוכית: ילדים ותינוקות של בית רבן, עדיין משוחררים מדעות קדומות. הם לא נושאים צלקות ועלבונות עבר. אין להם צורך להתנשא על האחר ולא לא לחוש מאיימים מפניו.
מערכת החינוך שחוגגת היום את פתיחתה של שנת לימודים חדשה, נושאת בחלק ניכר מהאחריות, לטוב ולרע. היא מסלילה את הילדים לבתי ספר וגני ילדים נפרדים ולא מאפשרת את היווצרותם של קשרי חברות ורעות בין תלמידים שבאים ממשפחות שונות אלה מאלה בהשקפות העולם ואורחות החיים; לא מאפשרת התפתחות של השקפת עולם מורכבת המסוגלת להכיל את מגוון הזהויות והחלקים בחברה הישראלית; לא מאפשרת ליהנות מן העושר הטמון בכל אחת מהקבוצות שביחד מרכיבות את הפסיפס הקרוי "החברה הישראלית".
שונים ומיוחדים בתוך הנוף הכללי הם בתי הספר המשלבים, המשותפים לתלמידים ממגוון רחב של משפחות ואשר פזורים בכל רחבי הארץ. בני הנוער והילדים שלומדים במסגרות החינוך המשלבות מקבלים הזדמנות ללמוד יחד ולקיים שגרת חיים משותפת, לומדים להכיל את הזולת השונה מהם ולמצוא את נקודות החיבור ביניהם למרות השונות.
אני מאמינה שההתנסות הזו מצמיחה דמות בוגר של המערכת החינוכית בישראל שיש לו השקפת עולם רחבה, שלא רואה את עצמו כמייצג אמת שאין בלתה ושמסוגל לכבד את האמת של חברו.
הילדים מתחילים את המהלך בבית הספר ובעקבותיהם מגיעים ההורים: הם מתנסים בקבלת שבת משותפת, מקשיבים לשירה עברית מודרנית וחילונית, לומדים את התנ"ך על פי מגוון הפרשנויות ומסגלים תמונת מציאות רבת רבדים, פלורליסטית שאיננה זקוקה לעוינות כלפי הצד השני כדי להצדיק את עצמה.
זו ישראל שחזו המייסדים והמקימים שלה. זו ישראל שאנחנו רוצים לפגוש בשנת 2048 ולשם כך פועלים במלוא המרץ כבר היום.
הכותבת הינה מנכ"לית עמותת "צו פיוס"
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg