בישראל יש שתי מערכות חינוך, לעשירים ולעניים
בתי הספר הממלכתיים שלנו משקיעים באופן שונה בילדים של כולנו. מי נהנה מהפערים האלו בחינוך? העשירונים העליונים, ומי המפסיד? המדינה כולה. הגיע הזמן לצמצם את הפערים בחינוך
ביום חמישי ישובו כשני מיליון תלמידים לחבוש את ספסל הלימודים. מדובר ביום שלרבים, הורים וילדים, הוא יום מרגש של התחלות והמשכים, של חזרה לשגרה, מבורכת יותר או פחות. אנחנו רגילים לחשוב על בתי הספר הממלכתיים, של ובאחריות המדינה, כמערכת אחת, שתפקידה להזין את ילדינו בידע ואולי, פה ושם, גם בערכים.האמת שונה לחלוטין. לא מדובר במערכת אחת. ישנן לפחות שתי מערכות בחינוך הממלכתי הישראלי. בואו נאמר את האמת בפשטות: מערכת החינוך, בפועל, היא כלי לאבחנה והפרדה בין עשירים ובין חסרי אמצעים, ובין קבוצות פריבילגיות וקבוצות רמוסות. בואו נאמר את האמת בגסות: מערכת החינוך בישראל היא כלי סלקציה מצוין בין בני עשירים ובני עניים.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- תניחו לביילין: מותר לתקוף גם אדם שנפטר
- הכירו את לקסיקון השמאל לשנאת נתניהו
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בישראל ישנן שתי מערכות לפחות: מערכת מושקעת ומערכת כושלת. "הילדים של כולנו" יכנסו בצידה האחד של המערכת עם פרפרים בבטן, סקרנות מסוימת, פתיחות וכשרון לקלוט, להפנים ולייצר עם מה שיקבלו. בצידה השני של המערכת הם יצאו כבר מסודרים אחרת לגמרי.
צילום: אריק סולטן
דוגמאות? רק 12% מתלמידי הרשויות המדורגות בחמישון התחתון, יסיימו את לימודיהם עם תעודת בגרות. בחמישון העליון, יסיימו למעלה מ-83 אחוזים מהתלמידים את לימודיהם עם זכאות לבגרות. ציוני המיצ"ב המשוקללים משרטטים פערים דומים. הרשויות המצטיינות, עם ציונים בין 80 ל-100, נמצאות בגוש דן ובשרון. כל שמצפינים, ובעיקר מדרימים, הציונים צונחים עד לרמות של 0 עד 20. שם נמצאת גם מסה מזרחית, ערבית, חרדית, דוברת רוסית, המדורדרת כולה למערכת הכושלת.
חלק מהפערים נובעים, כמובן, מהחולשה הכללית שמייצרת הכלכלה בפריפריות, עם אחוזי תעסוקה נמוכים משמעותית ושכר ממוצע נמוך בכ-50 אחוז מהשכר במרכז. אלו, בתורם, מקרינים על ההשקעה בחוגים, פניות והתארגנות הורית, שיעורים פרטיים ועוד. אבל, וזה אבל גדול, עיקר הפערים (בהנחה שלא מדובר בגנטיקה המייצרת פערים בין מרכז ופריפריות) יכולים להיות מוסברים רק בפערים העצומים בהשקעה בין התלמידים בתוך בתי הספר הממלכתיים במערכת הכושלת, לעומת תלמידי המערכת המושקעת.
אני חוזר על זה: בתי הספר הממלכתיים שלנו, של המדינה, משקיעים באופן שונה בילדים של כולנו. ילד במועצה אזורית תמר, למשל, מתוקצב בקרוב ל-30 אלף שקלים מהרשות שלו (שעושרה בא מהארנונה של מפעלי ים המלח). ילד בלוד, אופקים, אלעד ורהט מתוקצב בכאלף שקלים ומטה.
תיאוריות קונספירציה אינן מהחביבות עלי, אבל אין ספק שרבים מאיתנו נהנים מהסדר הנ"ל. העשירונים העליונים נהנים מבתי ספר מושקעים, אבל גם מהמערכת הכושלת, של בתי ספר במאות רשויות מוחלשות, ששולחות לשוק הכלכלי-חברתי בוגרות ובוגרים עם נחיתות מובהקת. בוגרים עם הסללה מובנית ל"חוטב עצים ושואב מים", שיהיה מושא לדיונים מלומדים שלנו על עוני, עובדי קבלן ולצקצוקי "כמה נורא" מול תמונות התורים למזון.
כל בוגר ממערכת החינוך הכושלת, שמצליח להגיע לקו הגמר, עם הצלחה כלכלית וחברתית, הוא יוצא מן הכלל שמעיד על הכלל, והיה צריך לעבור הרבה יותר חסמים ממי שצמח ברשות חזקה.
ומי מפסיד מכפל המערכות הזה? לא רק הבוגרים ובני משפחותיהם. מפסידה החברה הישראלית. אחת התחנות שלנו ב"צעדת השוויון", שקראה להתחלה שווה בחינוך לילדי הפריפריות, הייתה בקרית מלאכי. פגשנו שם מאות בני נוער. יוצאי אתיופיה, דוברי רוסית, דתיים, דור שלישי בקריה. הייתה שם עוצמה מדהימה. תקרות הזכוכית עליהן אנחנו מטיחים את בני הנוער המוכשרים הללו, ימנעו מרובם להגיע לפקידות ממשלתית בכירה, לכנסת, לשלטון המקומי, לחזית המדע, להובלת המגזר העסקי. העובדה הזו תגרום למוכשרים שבהם לעזוב את המקום, ולהחליש אותו עוד יותר. העובדה הזו תגרום לנו לאבד כל כך הרבה מנהיגים יצירתיים, חכמים ומוכשרים. הפסד ענקי לישראל.
הפוליטיקה הישראלית העכשווית היא ברית של נציגי סקטורים ושבטים, המיישמים את הציוויים "חטוף כפי יכולתך" ו"אל תיגע בחזקים". לא עליהם תקוותנו. רק תנועה חזקה מהשטח, שתגייס את מי שרוצים באמת ובתמים לתקן באחריות ובנחישות, תביא לשינוי.
שנת לימודים מוצלחת לילדי הפריפריות, לטובת החברה הישראלית כולה!
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם