הגברת האכיפה במזרח י-ם: חסרים מאות שוטרים
בעקבות גל האלימות בבירה ואחרי שנים של התעלמות, משטרת ישראל ועיריית ירושלים נכנסות לשכונות מזרח העיר כדי להשליט סדר ולהעניק שירות. שתי בעיות מחכות עדיין לפתרון: מצוקת כוח אדם חריפה במשטרת ירושלים, ושטח ההפקר הביטחוני במחנה שועפאט
מי שעבר בפאתי השכונות סילואןוראס אל-עמוד בירושלים לפני כחודש, עלול היה לחשוב שמלחמה בפתח. כ-700 שוטרים ולוחמי מג"ב נכנסו אל השכונות הללו בליל 27 ביולי, עצרו 52 מבוקשים וביצעו פעולות אכיפה שונות. אלא שבניגוד למבצעים רגילים, הפעם התלוו לשוטרים גם גורמי הביטוח הלאומי, מס הכנסה, אגף התברואה בעיריית ירושלים ואגף שיפור פני העיר. זהו המבצע השלישי מסוגו שנערך השנה בירושלים, ובכוונת המשטרה לערוך עד סוף השנה מבצעים דומים נוספים.
עוד כותרות ב-nrg:
- איטליה: מניין ההרוגים ברעידה עלה ל-247
- מתקפה נגד "בריסל איירליינס": "אנטישמיות"
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מטרת המבצע, כפי שהוגדרה בידי מפקד המחוז ניצב יורם הלוי, היא מצד אחד לטפל באופן נחוש בכל מי שמעורב בעברות פליליות, בהפרת הסדר הציבורי ובפעילות טרור, ומצד שני לשפר את איכות חייהם של התושבים שומרי החוק מבחינת ניקיון, תברואה, מחיקת כתובות גרפיטי, צביעת מדרכות ועוד. מה שמכונה "מבצע 700" מבטא גישה חדשה של מדינת ישראל ושל הרשויות בבירה: כניסה מערכתית אל שכונות מזרח ירושלים, המשלבת אכיפה נוקשה לצד סיוע לתושבים.
בניגוד למפקדי המחוז הקודמים שהוציאו את כוחות המשטרה משכונות מזרח העיר ונכנסו אליהן רק לצורכי אכיפה במסגרת מבצעים מיוחדים, ניצב הלוי מביא לעיר הבירה תפיסה מערכתית חדשה. הגישה השלטת עד כה הייתה לצמצם ככל האפשר את פוטנציאל החיכוך והמתיחות, ובמסגרת זו הופחתה נוכחות השוטרים בשכונות מזרח העיר. התפיסה הנוכחית, לעומת זאת, מבקשת לבנות את השוטר כדמות שהיא לא רק שלילית ואוכפת חוק אלא גם מגישה סיוע סוציולוגי וצובעת מדרכות. תחנת המשטרה תשמש כ'טיפת חלב' וכמקום מעצר חשודים כאחד. במשטרה מקווים כי השינוי הזה יביא להכרה כי גם פעילות האכיפה נועדה לרווחת התושבים.
על פי התוכנית, שפרסם בתחילת החודש השר לביטחון הפנים גלעד ארדן, ייפתחו בשכונות מזרח העיר עשרות תחנות שישלבו כוחות משטרה עם גורמי עירייה. ביום תגיש התחנה סיוע לתושבים, ובלילה תשמש מוקד משטרתי ואיסוף מודיעין מלב השכונות. התנעת התוכנית מתאפשרת הודות למענק תקציבי בסך 850 מיליון שקלים שהממשלה החליטה להעביר לבירת ישראל ביום ירושלים האחרון.
"החלטנו שהגיע הזמן ליצור מצב של איזון ונורמליות בכל רחבי ירושלים", אומר ניצב הלוי. "אנחנו רוצים להגיע למצב שניידת משטרה כחולה תוכל לנוע בכפרים הערביים במזרח ירושלים בחלונות פתוחים, בדיוק כמו במערב העיר, ותטפל בכל תקרית כמו באירוע משטרתי קלאסי. יש מיעוט קטן שמתנגד למהלך הזה, אבל רוב התושבים כן רוצים את המשטרה במלוא עוצמתה ושירותה. אנחנו רוצים לשנות את תפיסת העולם ואת ההתנהגות בין המשטרה לאזרח ובין האזרחים לבין עצמם. ליצור מצב של איזון ונורמליות בכל העיר ירושלים, ושהמשטרה תטפל באירוע במזרח העיר כמו במערב העיר. ברגע שנגדיר לעצמנו שזה אפשרי, זה יהיה אפשרי.
"הקמת תחנות בכפרים הערביים היא תהליך מורכב ולא פשוט", ממשיך הלוי. "אנחנו נכנסים לאזורים שלא ממש היינו בהם ולמקומות שלא רוצים אותנו שם - אם כי אני חושב שהם לא יודעים אם הם באמת לא רוצים, כי עוד לא היינו שם. הם לא יודעים מה הם יכולים לקבל מאיתנו בהיבט השירות.
"אנחנו משרתי ציבור, ותפקידנו לספק שירותי משטרה לציבור בכל חלקי העיר, שירות מלא ושוויוני. כרגע מה שרואים באותם מקומות הוא התקפות ותגובה של המשטרה. החזון הוא לראות משטרה שגם אוכפת חוק, אבל באותה מידה נותנת שירותי משטרה מיטביים לתושבים".
הגברת הנוכחות של מדינת ישראל ברחבי עיר הבירה שלה איננה מוגבלת למשטרה בלבד, והיא כוללת גופים שלטוניים נוספים. בעקבות גל הטרור האחרון בירושלים מאמצות הרשויות גישה חדשה ונחושה, המבקשת להחזיר את הריבונות והמשילות לשכונות מזרח העיר. ביטוי נוסף לתפיסה הזו התקיים ב-26 ביולי, יום לפני "מבצע 700", כאשר לראשונה זה שנים וחרף האזהרות מפני הבערת השטח, משטרת ישראל וגופי אכיפה של משרד האוצר הרסו עשרים בתים בלתי חוקיים בשכונות עיסאוויה וקלנדיה. הבתים שנהרסו צמודים לגדר ההפרדה, ורובם היו בשלבי בנייה מתקדמים אך טרם אוכלסו.
בתנועת 'רגבים', העוסקת במאבק בבנייה הערבית הבלתי-חוקית, מברכים על השינוי: "ממשלת ישראל הוכיחה שהביטוי שלטון החוק איננו רק קלישאה ריקה מתוכן, וכי היא יכולה להחזיר את הריבונות לכל פינה במדינת ישראל. במשך שנים ארוכות הפחידו את הציבור הישראלי כי הבנייה הבלתי חוקית הנפוצה במגזר הערבי היא גזרת גורל. מבצע האכיפה הלילי הוא צעד ראשון וחשוב בדרך הארוכה להחזרת חוק התכנון והבנייה על כנו".
אריה קינג, חבר מועצת העיר ירושלים המרבה לעסוק ביחס גופי המדינה לשכונות מזרח העיר, אומר גם הוא כי "זוהי בשורה חשובה ומשמעותית שכמותה לא נתבשרנו בעשור האחרון".
מישור נוסף שהרשויות מתמודדות עמו בהקשר של מזרח ירושלים הוא החינוך. בתי הספר בשכונות הערביות אימצו בשנים האחרונות את חומרי הלימוד של הרשות הפלסטינית, המלאים משטמה נגד ישראל. אגב, מערכת החינוך הפלסטינית לא רק מסיתה אלא גם כושלת, עם 35 אחוזי נשירה בגיל התיכון. לצורך המאבק הנגדי גייסו אנשי המשרד לענייני ירושלים 40 מיליון שקלים, והם מציעים תוספת תקציב משמעותית גדולה לצד שיפוץ מבנים לתיכונים במזרח העיר שיעברו לתוכנית הלימוד הישראלית. תוכניתו של השר לענייני ירושלים זאב אלקין כוללת תגבור לימודי עברית, הכנסת מגמות טכנולוגיות מתקדמות, תגבור העשרה, פנאי ותוכניות יזמות לתלמידי התיכון, תוספת פיקוח פדגוגי והדרכות לסגל החינוכי, שדרוג מתקני ספורט ומעבדות ועוד.
אם לא די בכך, בשבוע שעבר גילו הורים במזרח ירושלים שבאו לרכוש ספרי לימוד לילדיהם לקראת שנת הלימודים הבאה כי הספרים החדשים עברו עריכה מסיבית לעומת מה שהכירו בעבר. קטעים שלמים נעלמו, משפטים נמחקו. בין החלקים שהוסרו: שורות משירים הנוגעים למאבק על המולדת, פרשנות אסלאמית למושג הג'יהאד, ניתוח הלכתי שתומך בזכות השיבה ועוד. כך גם הוצאו תכנים שעוסקים בנושאים כמו לחימה, שאהידים, הקרבה למען פלסטין, שאיפות לאומיות ואפילו הדגל וההמנון הפלסטיניים. היד הנעלמה שהובילה את השינוי בספרי הלימוד היא זו של אגף החינוך בעיריית ירושלים, האחראי לתקצוב התיכונים הללו.
תנופת הפעילות במשטרת ירושלים נתקלת במכשול מהותי ומשמעותי - מצוקת כוח אדם. לקראת יישום התוכנית יצאה משטרת ישראל בגיוס נרחב של שוטרים לתחנות ירושלים, אך הוא נכשל כישלון חרוץ. כיום מתוגברת ירושלים בזמני שגרה ב-1,200 שוטרים ממחוזות אחרים. אלה שוטרים שאינם מכירים את הזירה ושתחושת המחויבות שלהם נמוכה, ובעיקר הם ממורמרים על כך שהתגייסו לתחנות אחרות ומצאו עצמם בלבו של גל פיגועים ירושלמי. מאות המיליונים שהושקעו בתוכנית החדשה ממתינים לשוטרים שימלאו את השורות. משטרת ירושלים שואפת לגייס 1,200 שוטרים שיפטרו אותה מהצורך להביא תגבור מבחוץ, אך עד כה היא הצליחה לגייס מאתיים שוטרים בלבד. הכסף ישנו והתוכניות קיימות על הנייר, אך כוח אדם אין.
הסיבה לכישלון הגיוס נעוצה בעיקר בתנאי העבודה של השוטרים. דרגות השכר של השוטרים נמדדות על פי מידת הסיכון שלהם, כאשר שוטרי מחוז ש"י (שומרון יהודה) מוגדרים כרמה א', הגבוהה ביותר, וכמי שנמצאים לכאורה בחזית הקדמית מול איומי הטרור. שוטרי ירושלים, שהתמודדו אף הם בשנה האחרונה עם גל אלימות וטרור, אינם נהנים מתנאי השכר הללו. הם זוכים לשכר דירה ולתוספת צנועה למשכורת, אך נראה שזה לא מספיק כדי לשכנע מועמדים פוטנציאליים לעטות על עצמם את המדים הכחולים ולחסום בגופם את הטרוריסט הבא. הגדרת השירות בירושלים כרמה א' תעניק לכל שוטר תוספת של 3,000 שקלים למשכורת.
"שוטרים בירושלים נמצאים בקו ראשון ועוסקים בלחימה ממש, ובכל זאת מקבלים פחות משוטר ביהודה ושומרון", אומר ח"כ מוטי יוגב, המתאמץ לשכנע את אנשי האוצר והמשרד לביטחון הפנים לשפר את תנאיהם של שוטרי הבירה. "באיו"ש החייל הוא שעומד בקו הראשון ולא השוטר, ובכל זאת השוטר מקבל יותר מעמיתו בירושלים. חייבים להשוות את שכר שוטרי ירושלים לזה של חבריהם באיו"ש. כשהפיגועים רבים והשכר מועט, המצב כרגע הוא שאין מי שרוצה לשרת בירושלים".
גם אם תימצא הדרך לגייס 1,200 שוטרים נוספים, האזור הבעייתי ביותר בירושלים איננו כלול בתוכנית החדשה ולמען האמת גם לא בתוכניות אחרות הנראות באופק. הכוונה היא למחנה הפליטים שועפאט, הממוקם מחוץ לגדר ההפרדה ושבשנים האחרונות הפך לבסיס של חמאס. התוכנית החדשה של משטרת ירושלים עוסקת אך ורק בשכונות הנמצאות בתוך הגדר. על פי הערכות מודיעיניות, במקום ישנו ריכוז גבוה של אמצעי לחימה, מטעני חבלה וסדנאות לייצור נשק. את הידע, היכולות והתקציב מספק חמאס; את ההשראה, המוטיבציה והאידיאולוגיה מספק דאעש.
בניית גדר ההפרדה הוציאה את מחנה הפליטים שועפאט מירושלים, יחד עם כפרים נוספים שסופחו לעיר לאחר מלחמת ששת הימים, אולם מבחינת מערכת הביטחון הם עדיין מוגדרים כחלק מתחום השיפוט הירושלמי. אלא שעיריית ירושלים מזמן איננה מתפקדת במקום, וכך גם משטרת ירושלים. מבחינת משטרת מחוז ש"י מדובר בשטח המשתייך לירושלים, כך שגם היא מדירה רגליה ממנו. גם צה"ל, באמצעות פיקוד המרכז ומתאם הפעולות בשטחים, אינו פועל במקום מכיוון שמדובר בשטח מוניציפלי של
עיר הבירה.
התוצאה היא שהכוח היחיד שפועל במקום הוא השב"כ, המבצע מדי פעם גיחות או אוסף מודיעין אך איננו פועל במקום באופן שוטף. בעבר נרשמו יוזמות להביא כוחות צה"ל למקום אך הן נבלמו מסיבות שונות, בין היתר בשל מאבק כוחות בין גופי הביטחון. צה"ל לא שש להיכנס לביצה השועפאטית, ובעבר המשטרה לא הייתה מעוניינת להודות בחולשתה ולהביאו לשם. גורם המעורה בנושא אמר לנו השבוע כי ניצב הלוי יקדם בברכה כל גורם ביטחוני שייקח חסות על שטח ההפקר. כך או כך, במצב שנוצר ישנו שטח בעייתי בתוך גבולות מדינת ישראל, שלא מוגדר מי ממונה עליו ומי מטפל בו.
"בשועפאט שורר כאוס מוחלט שאין לנו יכולת לתת לו מענה", מודה גורם במשטרת ירושלים. "מדי פעם אנחנו נכנסים לשם עם השב"כ למבצעים ליליים מיוחדים, אבל מדובר ב'עקיצות' בלבד למקרים נקודתיים שמחייבים טיפול מיידי כשבאמת אין ברירה. בשגרה, המקום פשוט חסר שליטה".
באופן יחסי מצליחים כוחות הביטחון לבלום את פעילות הטרור היוצאת משועפאט, אך עדיין מדובר במקום שיוצאים ממנו אירועי פשיעה וטרור רבים. בשב"כ מעריכים כי במחנה מצויים 6,000 כלי נשק בלתי חוקיים. לפני כחודש פגע כדור תועה שנורה משועפאט בסטודנטית שנסעה במכוניתה בשכונת הגבעה-הצרפתית בירושלים. יום קודם לכן נפגעה בראשה אישה בת 77, אף היא מכדור תועה. הנשק הבלתי חוקי בשכונות מזרח ירושלים מופנה גם נגד תושבי השכונות עצמם. ירי תועה במקרה הטוב, ריב חמולות במקרה הגרוע וחיסול חשבונות במקרה הגרוע עוד יותר - הם מנת חלקם הקבועה של התושבים.
חברי הכנסת הערבים פנו כמה פעמים אל שר הביטחון ואל השר לביטחון בפנים בבקשה לטפל בתופעת הנשק הנפוץ במגזר. "זהו סרטן בגוף החברה הערבית", אמר ח"כ אוסאמה סעדי בדיון שהתקיים בוועדת הפנים של הכנסת בחודש שעבר, והוסיף: "הזהרנו כל הזמן, אבל רק כשהנשק מופנה פעם אחת לתל-אביב קם קול זעקה. אנו כמנהיגות ערבית מוכנים לשתף פעולה, ואמרנו את זה לשר ארדן שלוש פעמים. שלא יטיפו לנו מוסר". דברים דומים אמר גם ח"כ טלב אבו-עראר: "התחננו בפני המשטרה, אבל יש אוזלת יד של המשטרה. בדברים שמקעקעים את קיומנו אתם נותנים לנו אוטונומיה. אני פונה לשר, הבתים הערבים מלאים נשק. נא להתחיל לאסוף, רק לא באמצעים פסולים".
חבר הכנסת מוטי יוגב, שהוא גם יו"ר ועדת-משנה של ועדת החוץ והביטחון לענייני יהודה ושומרון, ערך סבב פגישות בנושא עם בכירים בצה"ל, בשב"כ ובמשטרה, ובמקביל נמצא במגעים עם ראש הממשלה ועם השר לביטחון הפנים. "מי שמתבונן מהגבעה-הצרפתית צפונה או מפסגת-זאב דרומה רואה ממש עיר עם עשרות רבות של מבנים בעלי עשרים קומות ומעלה, שצמחה ללא כל אישור", הוא אומר.
"לעיר הזו נספחו עשרות אלפי ערבים שבחרו לגור בסמוך לירושלים. צריך לומר: במקום אין שום שליטה ביטחונית. בשל סדרי עדיפויות, שועפאט הפכה לשמורת טבע של חוסר שליטה. הרבה פעמים יורים משם למרפסות פסגת-זאב, והמקום הפך לחממת טרור של חמאס".
נפגשת עם בכירי מערכת הביטחון ועם ראש הממשלה. מה צריך לקרות כדי שייכנסו לשועפאט כוחות ירוקים או כחולים?
"צריך החלטה מדינית שתיצור מציאות חוקית ושתגדיר תחומי אחריות. לתפיסתי, נכון יהיה להעביר את מחנה הפליטים לשליטת צה"ל, אף שיש שם בעלי תעודות זהות כחולות ובעלי תעודות תושבות. אבל לשם כך צריך תשתית חוקית ומדינית. המטרה צריכה להיות לא רק ביטחונית, אלא גם לצורך סיוע הומניטרי. יש שם כאלה שבעצם נלקחו בשבי הטרור, בלי 'טיפת חלב' ומרפאות מסודרות ובלי שירותי עירייה, ואנחנו צריכים לדאוג להם".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם