רוחות של שינוי בדיפלומטיה הישראלית באו"ם
בניגוד לעבר, נדמה שישראל נוקטת גישה לפיה האו"ם אינו גוף שהרלוונטיות שלו מוגבלת. היוזמות המבורכות האחרונות של ישראל באו"ם הן אולי טיפה בים, אבל כבר למדנו - בישראל כל טיפה חשובה
בתחילת אוגוסט הוביל שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, משלחת שגרירים ושגרירות באו"ם לביקור בישראל. המשלחת כללה שגרירים מאחת עשרה מדינות (אורוגוואי, תאילנד, סרביה, טנזניה, ליבריה, בוסניה, פנמה, גינאה-המשוונית, פלאו, איי מרשל ומולדובה). על פי הדיווח, הביקור אורגן בשיתוף פעולה עם הוועד היהודי האמריקני (AJC), ארגון חברה אזרחית פרו-ישראלי, ומטרתו הייתה להציג בפני אותם שגרירים את האתגרים הביטחוניים עמם מתמודדת מדינת ישראל "ולגרום להם להצביע לטובתנו".לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- למה אני עוקבת אחרי הילדה שלי בסנאפצ'ט?
- מפוררים את צה"ל: המקבילה הדתית לשוברים שתיקה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
למה זה מעניין? ראשית, על אף שביקור שגרירי מדינות או"ם במדינת ישראל אינו מהווה תקדים, הגעת משלחת בסדר גודל כזה אינה תופעה שכיחה. נדרשת הרבה עבודת הכנה דיפלומטית וארגונית, הכרוכה במאמצים ובמשאבים מצד המדינה המארחת. על פי הדיווח, ראש הממשלה נתניהו עצמו דאג לקבל את השגרירים בפגישה שהתארכה הרבה מעבר לזמן המתוכנן. יש בכך להעיד על החשיבות שמדינת ישראל מייחסת לקהל יעד זה.
גימיק. שגריר ישראל באו''ם דנון מציג את האבן
צילום: משלחת ישראל לאו''ם
שנית, הביקור הוא עוד אבן דרך במה שנראה כשינוי במסגור הישראלי המסורתי את האו"ם כמקשה אחת בעלת נטיות אנטי-ישראליות. לראייה, הרכב המשלחת שהגיעה לארץ, שכולל מדינה חברה במועצת הביטחון של האו"ם (אורוגוואי) וכן מדינות שאינן נמנות עם תומכיה וידידיה של ישראל.
שלישית, בניגוד לעבר, נדמה שישראל נוקטת גישה לפיה האו"ם אינו גוף שהרלוונטיות שלו מוגבלת ושהיכולת להשפיע על המדינות החברות בו היא בזבוז זמן ומשאבים ישראליים. יעידו על כך מהלכיו הפרואקטיביים של השגריר דנון בתקופת כהונתו הקצרה יחסית (פחות משנה), אשר בנוסף לסיור שהוביל זה עתה, כוללים פעילות מוצלחת להכרה של האו"ם ביום כיפור כיום חופש רשמי (מהלך שנרקם בתמיכה ושיתוף פעולה עם ארצות הברית), קיום הפגנה המונית בעד ישראל במבנה האו"ם בניו יורק ובחירתה התקדימית של ישראל לכהן כיו"ר של אחת מששת הוועדות הקבועות באו"ם (הוועדה המשפטית).
שגריר ישראל באו"ם לא המציא את גלגל הסיורים של קהלי יעד לישראל. החשיפה הבלתי אמצעית במשלחות אלה למצב הסבוך בשטח מדגישה את הפערים אל מול הסיסמאות החלולות, אשר לעיתים מאפיינות את השיח הבינלאומי בהקשר לסכסוך, ובכוחה להשפיע. כלי זה הוכח כיעיל בהתמודדות עם המסרים אשר מופצים על ידי פעילי התנועה BDS שמטרתם להחרים את ישראל בזירה הבינלאומית. השימוש שעושה השגריר דנון בכלי המוכח הזה, בשיתוף פעולה עם גורמים מקצועיים אזרחיים, מעיד על ההכרה של המערכת הישראלית שמצבה של ישראל בזירה הבינלאומי טעון שיפור (בלשון המעטה), שהיכולת להביא לשיפור קיימת וברת-ביצוע, ושנכון וראוי להוביל שינוי בתחום זה יד ביד עם גורמים אזרחיים שצברו ניסיון בלוחמה התודעתית שמתנהלת כנגד מדינת ישראל.
במבחן התוצאה אפשר לצפות לכך שהיוזמות המבורכות של ישראל באו"ם בכלל, והיוזמה האחרונה בפרט, תשאנה תוצאות במישור הדיפלומטי הבילטרלי, ושהדיאלוג בין ישראל לבין המדינות אשר שגריריהם ושגרירותיהן השתתפו בסיור ישתפר לאור ההתנסות וההיכרות מקרוב עם המציאות במהלך שהותם בארץ. אך מעבר לכך, ראוי לכוון גם לשינוי חיובי במישור הדיפלומטי הכללי יותר, שיתבטא בכך שמדינות שישראל יזמה עימן דיאלוג חיובי תתמוכנה בה באופן פומבי וגלוי בהצבעות ודיונים באו"ם - שבחלקם ישראל מופלית לרעה.
לאור ההתנהלות הפרואקטיבית של ישראל באו"ם - הדבר הנכון בשעה זו הוא אימוץ מדיניות של התמדה וסבלנות. בניגוד למלחמות, שמחוללות שינויים מאסיביים ומידיים, טיבה של הדיפלומטיה אחר. היא מורכבת מתהליכים איטיים יותר, מצעדים בוני אמון ומהתקדמות עקב לצד אגודל. בראייה קצרת טווח כל מאמץ כזה נראה כמו טיפה אחת בים אינסופי וסוער, אך כמו שלימדו אותנו הישראלים להפנים במשך שנים בהקשר אחר – כל טיפה חשובה.
מיכל חטואל-רדושיצקי חוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי וחברת וועד מנהל בפורום דבורה "נשים במדיניות חוץ וביטחון לאומי"
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם