ראשי » חדשות » בארץ

הוריה של הלל: אחרי הרס הבית – עלו להר הבית

עמיחי ורינה אריאל, ששכלו את בתם הלל בפיגוע הרצחני בקריית ארבע, קוראים לציבור הרחב לעלות להר הבית: "אירע לנו חורבן, ואת התשובות לשאלות אנחנו מחפשים בהר. הכול מתחיל בהר וחוזר אליו"

קיים קשר ישיר בין הרצח של בתנו הלל הי"ד ובין העובדה שהר הבית סגור לעלייה חופשית של יהודים ולתפילתם. כשבמקום לתת עונש לתוקף ופרס למותקף, כפי שהשכל הישר דורש, התוקפן המוסלמי מקבל פרס ונשאר בהר הבית ואילו בפני הקורבן היהודי ההר נסגר – ניתנת לטרור רוח גבית חזקה מאוד. זה גם מעצים את התחושה שנציגי האסלאם הם בעלי הבית במקום. אותה רוח גבית, כך אנו חשים, נושבת מהר הבית ומגיעה במהירות אל הכפרים הערביים ועד לאותו נער בן 17 שיוצא לרצוח.

עוד כותרות ב-nrg:
הפתרון של ד"ר מוטי קידר: שבע אמירויות ביו"ש
'צה"ל ממפה בתי מחבלים, אך לא מוציא צווי הריסה'
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

תהינו רבות בשאלה כיצד ייתכן שנער בן 17 חדור שנאה עמוקה כל כך. מה נכנס בו? הרי לא מדובר באדם מבוגר שרכש ידע אמיתי על היהודים ומעשיהם. אין ספק שמדובר בעניין שורשי ובסיסי בהרבה, ואנו תולים זאת בהתנהלות הלאומית במקום הקדוש בעולם. אירע לנו חורבן, ואת התשובות לשאלות המציקות לנו כל כך אנחנו מחפשים בהר. הכול מתחיל בהר וחוזר אליו.
 
הזמנו את עם ישראל להגיע לביתנו, לחזק ולתמוך, והופתענו מההיענות האדירה. זה הוכיח שלעם שלנו יש מצפון פנימי בריא, ושיודעים אצלנו להבחין היטב בין טוב ובין רע. אם כך, כשקיים רשע מובן שיש למגר אותו. אחת משניים: או שהרשע ישלוט בהר, או שאנחנו נשלוט שם.

לנו ברור שכאשר הבית הפרטי נהרס, הרי זה סימן שיש לבנות את בית השם. הנער הזה הרס לנו את הבית, ובעת שאנחנו עדיין לא יודעים כיצד נצליח להתמודד עם השבר, אנו קוראים לציבור הרחב לעלות ההרה כדי לתקן את החטא, וכדי לא לתת לעוול לנצח.

אין לנו ספק שכל יהודי שעולה ההרה עושה דבר גדול. הוא מפגין נוכחות בהר ומראה מי הריבון בו. זו הסיבה לכך שלפני בת המצווה של הלל הי"ד היה חשוב לנו לקחת אותה אל ההר, כחלק מחוויית ההתבגרות והחיבור, כדי להבין מאין החל הכול. אי אפשר להתבגר בלי להגיע אל היסוד ואל הבסיס המשמעותי כל כך של כולנו.

כילדה צעירה לא הספיקה הלל לשאת את דגל הר הבית בעצמה. תקוותנו הייתה שתעשה זאת מבחירתה החופשית כשתגדל. כך או אחרת, היא שמעה היטב את הקולות בבית בעניין הזה - קולות שנשמעו במשפחה הרחבה כולה. בביתנו הנושא הזה מונח תמיד על השולחן.
 
אני, עמיחי, הנני כוהן שמשתתף בתרגול קורבן הפסח המתקיים מדי שנה. הכהונה היא עניין משמעותי מאוד בחיי. כבר לפני שנים אחדות התחלתי לעלות בהר, ואני מקפיד לעשות זאת מדי חודש. אני, רינה, הנני בת כוהן, ולפני 15 שנים הקמתי יחד עם שלוש אחיותיי ונשים נוספות את תנועת 'נשים למען המקדש'. בשנים שההר היה סגור ליהודים נותרה הפעילות שלנו תודעתית בעיקר, ואילו בשנים שבהן התאפשר הדבר חתרה התנועה לעליית נשים ההרה בטהרה, וליישום הלכות נשכחות ששנים רבות לא עסקו בהן.

עוד לפני הרצח הנורא הרגשנו תמיד שלב העימות היהודי-ערבי מצוי בהר הבית, וכמו הלב הוא משלח עורקים לשאר הגוף. לצערנו, התחושה שלנו ביחס להר הבית היא של אזלת יד ומחדל. העובדה שיהודים אינם מורשים להתפלל בהר הבית ואפילו לא להתנהל בו בחופשיות היא אבסורד, וזאת עוד לפני שמרחיקים לכת לענייני מקדש עתידיים.

באחת הפעמים האחרונות שאני, רינה, הגעתי לפתח ההר, נלקח ממני בקבוק המים שהחזקתי. מהתיק שלי הוציאו מסמך אחר מסמך לבדיקה משפילה. לרוע המזל נמצא בבידוק ההוא כרטיס ביקור של נגר שנכתבו עליו המילים "ברוך השם", ובשל כך הוא הוחרם. בדרך קבע יהודים חווים בהר ובכניסה אליו השפלה עמוקה. אם לנו לא ברור מי אנחנו ומה אנחנו עושים בהר, הבלבול הזה זולג במהרה החוצה.

בעניין הזה יש לקבל החלטה ברורה מאוד. לשם השוואה, מערת המכפלה הסמוכה לביתנו שבקריית-ארבע סגורה אמנם לכניסת יהודים למשך עשרה ימים בשנה, אבל כנגדם קיימים עשרה ימים נוספים שבהם המערה פתוחה ליהודים בלבד. זו דוגמה להתנהלות הגונה ומאוזנת, שרק ממחישה - ובעוצמה - את ההתנהלות הלא הגיונית שמתקיימת במקביל בהר הבית, שבו מניחים לפורעים ערבים להחליט על זמני פתיחת האתר ליהודים.
 

אנחנו מצויים עדיין עמוק בתוך האבל, שמבחינות רבות עוד טרם החל, ועוד איננו יודעים מה נעשה וכיצד. עם זאת, ברור לנו שאם בורא עולם ייתן לנו כוח, נמשיך בפעילות למען ההר והבית. כשראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע לנחם אותנו, קראנו לו לפתוח את ההר לעלייה חופשית ולתפילת יהודים, ולהפסיק את הביזיון המתקיים בו.

מכל מקום איננו מסתפקים בבקשות לראש הממשלה, וקריאתנו מופנית אל הציבור כולו: עלו ההרה. מדוע אל הכותל מגיעים אלפי יהודים, ואילו אל ההר לא יותר מעשרות בודדות בעת ובעונה אחת? כאשר מאות ואלפים יעפילו אליו, אנו ננצח.

בעזרת השם נעלה אל ההר ביום שלישי הקרוב, ו' בתמוז (12.7), בשעה 8:30 בבוקר. אנא הצטרפו אלינו בעלייה החשובה הזו. הגיעו לאחר טבילה וטהרה כהלכה, וללא נעלי עור.

"הישמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו. כל הנוגע בהר מות יומת. (...) כי סקול ייסקל או ירה יירה", גורסים הפסוקים בשמות י"ט לגבי הר סיני. בימינו, בהר הבית, המציאות הפוכה: רק אם נעלה בהר ייפסקו הסקילות והיריות. אם חפצי חיים אנו, את זה בדיוק עלינו לעשות.

עמיחי ורינה אריאל

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg