צברים תתעוררו, חייבים להכיר את יהדות העולם
הקשר בין התפוצות לישראל אמנם קיים, אך הוא חד-כיווני. לצערי, מעטים הם הישראלים שחיים ונושמים את הקשר הזה. מאידך גיסא, לא חסרים יהודים אמריקנים שעוקבים מדי יום אחר הנעשה בישראל
העניין של היהודים מעבר לים בנעשה בישראל גדול לאין שיעור מהאכפתיות של הצברים מיהדות הגולה, וחבל
אין דבר שיהודים בעולם אוהבים לעשות יותר מלהשתתף בכנסים ובוועידות. לחלקם, יהדותם אף באה לידי ביטוי במיוחד באירועים אלה. במה הם עוסקים אותם כנסים מדוברים? לרוב בעצמם, וכמובן בקשר של הדור הצעיר לישראל - או בהיעדרו. במקביל, כמות אירועי גיוסי הכספים למטרות יהודיות וישראליות יכולה בקלות למלא את לוח השנה של כל יהודי המעורב בחיי הקהילה.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- יעלון לא יכול לנצח את נתניהו בליכוד
- די לספאם: מתי ח"כ מרגלית יפסיק להטריד אותי?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הפאנלים הכי מדוברים ונפיצים בשנים האחרונות באירועים כאלה נושאים כותרת כגון "הקשר בין ישראל והתפוצות", או שהם עוסקים בפוליטיקה הישראלית ובנושאי דת ומדינה. אם בישראל סוגיית הקמת רחבת התפילה השוויונית בכותל יכולה לקבל סנטימטרים ספורים בעיתונות המודפסת במקרה הטוב, ביהדות ארה"ב תהיה זו הכותרת הראשית והנושא הכי מדובר בבתי הכנסת, במיוחד באלה הליברליים.
באחרונה השתתפי בפאנל כזה בכנס השנתי של ארגון 'הוועד היהודי-אמריקני', שחגג זה עתה 110 שנים להיווסדו. גם בכנס זה דנו בנושא החרוש "האם יש סיכוי לקשר בין יהודי ארה"ב ליהודים בישראל?". בפאנל השתתפה עמי צעירה יהודייה העובדת בארגונים שמנסים לעורר גיבוי לשינוי במערכת הנישואים בישראל, וכן מנהל תחום הדת במכון המחקר 'פיו' האמריקני.
מהמחקר של 'פיו' עולה כי ארבעה מתוך עשרה יהודים מבקרים בישראל, ושיעור דומה של ישראלים מבקרים בארה"ב. למרות זאת, אין קשר בין הדברים. "יש לכך הסבר פשוט", הסברתי בפתיחת דבריי, "רוב הישראלים שטסים לניו-יורק לא מבקרים בבתי כנסת של הזרמים השונים, במוזיאון היהודי או במרכז קהילתי יהודי, אלא בשני קניוני עודפים מסוימים מאוד וב'טיימס סקוור'". טענתי גם ש"בישראל, אם בית הכנסת שבו אתה מתפלל הוא אורתודוכסי, המילים 'רפורמי' או 'קונסרבטיבי' נחשבות קללה, ובמקרה הטוב זו סתם מילה גלותית לא מוכרת".
המסר שלי אליהם היה ברור מאוד, ולא כולם אהבו לשמוע אותו: התקשורת היהודית-אמריקנית אמנם עוקבת אחר המתרחש בישראל באדיקות, אך זו שבארץ לא מתעניינת ביהודי התפוצות, למעט בשני מקרים: אנטישמיות או עלייה. כאשר סיפרתי להם ש'מקור ראשון' הוא כלי התקשורת הישראלי היחיד בשפה העברית שמחזיק כתב תפוצות במשרה המלאה, הם חשבו שמדובר בבדיחה.
בעיניי, הסברתי, הגישה הישראלית היא אגוצנטרית מאוד: במשך שנים התרגלנו לקבל מיליארדי דולרים מארגונים כמו 'ג'וינט' או הפדרציה היהודית, שמרגע הקמת המדינה ועד היום הקדישו אחוז ניכר מהתקציב שלהם למעננו. מבחינתנו אותם אלה שבחרו לחיות בתפוצות ולא לעלות שולחים לנו כסף כדי "להקל על רגשות האשם שלהם", וזה מגיע לנו כי אנחנו פה והם שם.
הקשר בין התפוצות לישראל אמנם קיים, אך הוא חד-כיווני. לצערי, מעטים הם הישראלים שחיים ונושמים את הקשר הזה. מאידך גיסא, לא חסרים יהודים אמריקנים שעוקבים מדי יום אחר הנעשה בישראל. אמנם יש גם כאלה שיוצאים בביקורת נגדה, אך לפחות הם מתעניינים בנעשה כאן. גם זה משהו.
"לדעתי, אם היה ניתן לשלוח כל ישראלי למעין 'תגלית' הפוכה, לקהילות היהודיות בתפוצות, המציאות הייתה אחרת", אמרה לי באחרונה ישראלית המתגוררת בניו-יורק - והיא צודקת מאוד. אמנם זה לא מעשי, וטרם מצאתי איש עסקים עשיר מספיק שחשוב לו להשקיע מאות מיליוני שקלים על יוזמה שתטיס ישראלים לבקר בקהילות יהודיות בחינם למשך עשרה ימים, אך אין ספק שיוזמה כזו הייתה משנה את דעת הקהל בישראל בנושאי דת ומדינה, ובטח שאת היחס לעם מעבר לים.
על פי הסקר של 'פיו', 41 אחוז מהישראלים מגדירים את עצמם חילונים. אבל עצוב לגלות שרבים מאותם ישראלים הרבה פחות מעורים בחיים היהודיים מאשר כל אותם יהודים ליברלים שכאן יכנו אותם "רפורמים" או "קונסרבטיבים".
כל ישראלי שחי תקופה מסוימת בחו"ל יוכל לספר כיצד הזהות היהודית שלו התחזקה דווקא ברגע שעזב את ישראל. פתאום מרשה לעצמו הישראלי החילוני לבקר בבית כנסת, ואולי אפילו להתחתן מבחירה בחתונה יהודית. שליחים של הסוכנות היהודית שבאים מרקע חילוני יוצאים לחו"ל מתוך הרגשה שהם יודעים מהי יהדות וש"באנו להציל אתכם", אך בפועל מגלים ברוב המקרים שלראשונה הבינו מה זה להיות יהודי דווקא מעבר לים.
יש כיום כמה תוכניות מנהיגות העוסקות בניסיון לגשר בין יהודי התפוצות לישראל, אך לצערי מדובר בטיפה בים. ישראל תהיה יהודית יותר אם נחדש את הקשר עם יהודי העולם, ובעקבות כך ייעשו גם יהודי העולם ציוניים ושורשיים יותר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם