ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

ההחמצה של כולנו: לא תקעו יתד במשחק הפוליטי

בתום שנה ראשונה לפעילותה, קשה להצביע על הישגים פוליטיים המזוהים עם מפלגתו של משה כחלון. האם זה חוסר הניסיון של החברים, אי-הבהירות בתחום המדיני, או התמקדות רק בתחום הדיור?

במהלך השנה האחרונה נדרש משה כחלון לנהל פעמיים משא ומתן קואליציוני. הפעם הראשונה הייתה ימים ספורים לאחר הבחירות, לקראת הצטרפותו לקואליציה של נתניהו. הפעם השנייה נרשמה לפני כמה שבועות, כשהוא נדרש לעמוד כשר האוצר בחזית המו"מ מול ישראל ביתנו ואביגדור ליברמן בסוגיית כספי הפנסיות של העולים מברית המועצות.

עוד כותרות ב-nrg:
- הרצוג: "גיבורי הימין - באטמן בנט ופופאי ליברמן"
- בעיצומו של מסע ההרג: המחבל גלש בפייסבוק
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בשני המקרים יכול יו"ר כולנו לרשום לעצמו סיכום חיובי. מנתניהו הוא קיבל את ארגז הכלים, כהגדרתו, שאותו דרש, ומול ליברמן הוא יצא כשידו על העליונה, כאשר סכום הכסף שבו נקב בתחילת המו"מ הוא גם הסכום שעליו סוכם בסופו של דבר. אפילו לא שקל אחד יותר. מתברר שמשא ומתן קואליציוני כחלון בהחלט יודע לעשות. הוא גם בוחר את המלחמות שלו בקפידה ובזהירות, ולכן הוא גם מנצח ברובן.
 
גם את הגישה המחויכת והלא מתלהמת שלו אין צורך להציג. היא מוכרת וידועה, וגם זוכה לשבחים רבים. ובכל זאת, את השנה הראשונה של כחלון כשר האוצר אפשר להגדיר כשנה מפוספסת יחסית, לפחות מבחינה פוליטית. קשה לאתר מהלך פוליטי משמעותי שהוא הוביל במהלך השנה הזאת.

קחו כל סיעה אחרת שהיא חלק מהקואליציה, ותוכלו בקלות לשייך לה נושא שעליו היא יצאה למשבר קואליציוני, ובסופו גם השיגה את מה שרצתה, או לפחות זכתה בהישג בתחום אחר שנועד לפייס אותה. לא תמיד מטרת המשבר נועדה בהכרח להשיג את מה שהוכרז עליו בקול רם. ברבים מהמקרים המטרה היא רק להראות נוכחות, לנהל קמפיין או להיות מזוהה עם נושא מסוים שחשוב למפלגה.

לכחלון ולסיעתו אין נושא כזה. אין להם תחום או אג'נדה שאדם אקראי ברחוב יצמיד באופן מיידי לנציגי כולנו. ואם כבר יש אחד כזה, אזי מדובר בחוסר ההצלחה להוריד את מחירי הדיור, מטרה שמראש אפשר היה להעריך שלא תושג בפרק זמן של שנה מהבחירות. "אתה לא רואה התנהלות של סיעה פרלמנטרית שמנצלת את עשרת המנדטים שלה כדי לזכות בהישגים", מחווה את דעתו על כולנו גורם בכיר בכנסת. "זה נובע בעיקר מהגיל הצעיר של האנשים שמרכיבים את הסיעה, אבל זה קשור גם למנהיגות".
 
הביקורת על כחלון בקשר לכך נוגעת למסר שהוא משדר לאנשיו מאז תחילת הקדנציה הנוכחית, ולפיו מעניין וחשוב להביא הישגים בתחום אחד ויחיד - הדיור. לזכותו של שר האוצר ייאמר שהוא באמת מחויב כל כולו לנושא הזה. עליו הוא רץ בבחירות, עליו הוא נבחר, ובזכותו גם קיבל את התפקיד שדרש - תיק האוצר.

גם יתר התפקידים שקיבלה מפלגתו בממשלה ובכנסת קשורים כמעט כולם לפרויקט הדיור. הכול מנוּוט ומכוּון ליעד הזה. ייתכן שבסופו של דבר, בעוד שנה וחצי או שנתיים, יוכל כחלון לבשר על הצלחה גדולה בתחום הזה, ואז תהיה לכך השפעה גם במישור הפוליטי. אך נכון להיום, אין לסיעה שלו כמעט שום נוכחות פוליטית בכנסת.

דוגמה מייצגת לחוסר היכולת של כחלון לשייך לעצמו מהלכים פוליטיים משמעותיים קשורה להצטרפות של ליברמן ומפלגתו לקואליציה. אם היה גורם אחד בממשלה שבמשך שנה שלמה קרא מעל כל במה להרחבת הקואליציה, היה זה כחלון.

הוא ביקש, דרש ולפעמים ממש התחנן להגדיל את בסיס הקואליציה, כשהוא מדגיש בכל הזדמנות שאין זה משנה מי יהיו המצטרפים, העיקר שיצטרפו. בסופו של דבר, כשזה כבר מתרחש בפועל, איש אינו מזהה את כחלון עם המהלך הפוליטי הדרמטי ביותר מאז הבחירות. 

"כחלון הוא זה שדחף את נתניהו ללכת למהלך של הרחבת הממשלה", מזכירים גורמים בקואליציה. "הוא אפילו התחייב שבתוך שנה הממשלה תורחב. אבל היום הוא קצת מפחד להזדהות עם ההצלחה של עצמו, בעקבות התגובות שצצות לאחר ההצטרפות של ליברמן".

למעשה, כשבוחנים את הרטוריקה של יו"ר כולנו בשבועות האחרונים מגלים שהוא לקח צעד גדול לאחור מהזיהוי בינו ובין המהלך שבוצע להרחבת הממשלה. היום הוא מדבר בעיקר על הצורך בצירוף המחנה הציוני, כאילו שהקואליציה לא הורחבה רק לפני רגע. אלא שלאורך השנה האחרונה כחלון לא דרש את צירוף המחנה הציוני, ולא דיבר על הזדמנויות מדיניות אזוריות. הוא דרש בפשטות הרחבה של הקואליציה, ללא העדפה לשותף מסוים.

"הוא יכול היה לומר עכשיו שהוא הביא להרחבת הקואליציה, בדיוק כפי שהבטיח לציבור במהלך השנה האחרונה. אפילו את זה הוא לא עושה, ובכך משדר שהוא בכלל לא פקטור במשחק הפוליטי", מאבחנים במערכת הפוליטית. האנשים שסביבו, אומרים גורמים פוליטיים, הם אנשים טובים. בתוכם ישנם לא מעטים שמקצועיותם בתחומם אינה מוטלת בספק. אלא שרובם, כאמור, ממוקדי מטרה בנושא הדגל - בעיית הדיור. הנושא הפוליטי כמעט לא קיים מבחינתם.
 

"כל האנשים שכחלון הביא חדורי מטרה בתחום שעבורו הובאו", מסבירים הגורמים שעמם שוחחנו, "אבל אין חשיבה פוליטית נכונה כדי ליצור לסיעת כולנו ערך מוסף או מנופי לחץ עבור דברים נוספים שכחלון היה רוצה להשיג". יש מי שמגדירים את חברי הכנסת שכחלון בחר 'פרווה'. זה לא אומר שהם אינם פעילים או מוכיחים את עצמם במסגרת הפעילות בכנסת. חלקם אפילו התגלה כמוכשר ומוצלח מבחינה פרלמנטרית, כדוגמת חברי הכנסת אלי כהן, רועי פולקמן, מירב בן-ארי ואחרים. אך בין זה ובין לתקוע יתד במשחק הפוליטי, המרחק הוא גדול.

כאן בדיוק נכנסת שאלת הימין-שמאל-מרכז, והיכן בוחרת מפלגתו של כחלון למצב את עצמה בתוך הטווח הזה. במערכת הפוליטית יש מי שטוענים שכל התהליך שתואר כאן גרם ליו"ר כולנו להתבלבל מעט, ולהפוך לעתים למעין 'יש עתיד 2'. זה קורה בעיקר על רקע הדיבורים החוזרים ונשנים על בית המשפט העליון ועל מערכת המשפט.

"כחלון מגדיר את עצמו כמי ששומר על בית המשפט העליון", מזכיר בתמיהה אחד הח"כים שעמם שוחחנו. "אבל מי ביקש ממנו? לפני כמה שנים הוא דיבר אחרת על בית המשפט, אבל עכשיו יש כאלו שאומרים לו שהוא הליברל ושזה התפקיד שלו. התחושה היא שיש כאן מישהו שמונהג ולא מנהיג, אחד שנגרר לתהליכים ולא מוביל אותם, ויש לזה מחיר כבד".

ח"כ אחר מדבר על המסר הלא ברור שמשדרת הסיעה. "הרשימה איננה הומוגנית", הוא טוען. "כחלון רצה מפלגה חברתית-כלכלית, אבל אי אפשר בלי הרגל המדינית, ובתחום המדיני הסיעה לא משדרת מסר אחיד. אחד מאנשי השמאל במפלגה כבר פרש (השר לשעבר אבי גבאי, ז"ק), ולגבי האחרים עוד מוקדם לדעת מה יהיה".

חברי כנסת נוספים שאיתם שוחחנו מדגישים שמצביעי השמאל כמעט לא שלשלו בקלפי את הפתק של כולנו, ובכל זאת המפלגה איננה מעבירה מסרים ברורים וחדים שמבהירים שהיא בימין. "רוב האנשים רוצים לדעת היכן אתה ממוקם", מסביר אחד מחברי הכנסת. "אם אתה נותן ביטוי לשתי העמדות, ימין ושמאל, אתה מאבד בסוף את כולם".
 

סוגיה נוספת שמעלה סימן שאלה גדול בנוגע לעתידה של כולנו כמפלגה עצמאית היא סוגיית השטח של המפלגה. אם לסכם במשפט אחד, אין כמעט דבר כזה. מלבד שני אירועי הרמת כוסית, לפני ראש השנה ולפני חג הפסח, אי אפשר ממש לאתר פעילות פוליטית בשטח המפלגתי.

למפלגה הצעירה אין סניפים, אין אירועים פוליטיים, וגם כמות הפעילים אינה גדולה במיוחד. "אין לנו שטח אמיתי", מודים גורמים במפלגה. בעבר, כשפעילים במפלגה היו שואלים מתי תתחיל פעילות השטח, התשובה שהיו מקבלים היא שאחרי שיעבור התקציב יתפנו במפלגה להשקיע יותר. שלא תטעו - דובר אז על תקציב המדינה שכבר אושר בנובמבר שעבר, ולא בתקציב הדו-שנתי שמתוכנן להגיע בחודשים הקרובים. כפי שבוודאי כבר הבנתם, התקציב עבר, אך הפעילות בשטח לא החלה. וזה לא שאין למפלגה כסף עבור פעילות כזו. להפך, תקציב מימון המפלגות של סיעת כולנו כמעט לא נוצל על ידה עד היום.

האם כל זה מוביל למסקנה שכחלון וסיעת כולנו לא ירוצו לבד בפעם הבאה? התשובה לכך מורכבת מעט. ההחלטה איך והיכן לרוץ טרם התקבלה, אולם לפחות בנוגע לשאלה הבסיסית - האם לרוץ לבד או להצטרף לגוף גדול יותר - התחושה של רבים במפלגה ומחוצה לה היא שהרפתקת הריצה העצמאית ככל הנראה לא תחזור על עצמה שוב.

על האפשרות של חבירה לגורמים אחרים בימין ובמרכז דובר לא מעט בשבועות האחרונים, ובכלי התקשורת פורסמו גם סקרים בנושא. אולם גם האפשרות של חבירה לליכוד לא ירדה מהפרק, אף על פי שלפחות פומבית הדבר כמעט אינו מוזכר. כשהוא נשאל על כך בראיונות, כחלון ממהר להכחיש אפשרות כזו. אלא שבשיחות סגורות חברים במפלגתו נשמעים אחרת, ומסרבים לפסול את האפשרות הזאת.

"בסוף כשאתה מחפש מישהו שהוא ליכודניק קלאסי, זה כחלון", מסבירים אנשים שמכירים מקרוב את המגעים שהתקיימו בין נתניהו לכחלון בנושא לפני כמה חודשים. "הוא גדל במפלגה, הוא מגיע מהשכונות, והוא יודע לדבר בצורה מושלמת עם מצביעי הליכוד". מישהו בכנסת הגדיר זאת השבוע במדויק. לדבריו, "כחלון הוא יותר ליכודניק מאנשים כמו זאב אלקין וציפי חוטובלי. הם יכלו בסיטואציה כזו או אחרת למצוא את עצמם בקלות בבית היהודי, כחלון לא".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg