החיזור אחר אנשי הקבע שמגיעים לדרום מוגזם
פעילי איכות הסביבה שקטעו את נאום נתניהו בטענות שגויות, החיזור אחרי אנשי הקבע, ומילה טובה לשר דרעי. רשמים מוועידת הנגב
כשמגיעים לאירוע כמו ועידת הנגב שהתקיימה השבוע בירוחם, צריכים לבוא עם ציפיות מתאימות. למשל, צריך לדעת שהוועידה הזאת מאז היווסדה היא ועידת המשרד לפיתוח הנגב ולא ועידת הנגב, וזה בסדר גמור. מותר למשרד ממשלתי חשוב כמו המשרד לפיתוח הנגב והגליל לקיים ועידה שתציג לציבור את פועלו. כשמפנימים שמדובר בוועידה של המשרד ולא של הנגב, אפשר גם להבין איך זה שלאורך כל הוועידה לא הוזכרו אפילו פעם אחת גופים משמעותיים כמו מועצת הנגב שמאגדת את כל ראשי הרשויות בנגב, 'תנועת אור' שמיישבת את הנגב והגליל, וארגונים אזרחיים נוספים.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- רק דמיינו את רבין במקום גנדי בתחקיר 'עובדה'
- משרד החוץ הישראלי מחרים את תומכי ישראל
- מה לזחאלקה החילוני ולרעיון הדתי של הר הבית?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לזכותה של הוועידה שהתקיימה השבוע ראוי לציין שבהשוואה לשש ועידות הנגב הקודמות, הפעם עלו לבמה לא רק פוליטיקאים אלא גם שורה של יזמים מקומיים מעוררי השראה מרחבי הנגב - כאלה שהקימו ארגונים, עמותות ועסקים שמקדמים את חבל הארץ הזה בשנים האחרונות. אפשר גם להחמיא לאריה דרעי, השר הנוכחי של המשרד לפיתוח הנגב והגליל, שכיכב באופן מידתי במהלך הוועידה, ודאי בהשוואה לקודמו בתפקיד סילבן שלום.
כמו בכל אירוע שקשור לנגב בשנים האחרונות, הועלו על נס המהלכים הגדולים שמתרחשים באזור. מעבר בסיסי צה"ל דרומה, המשך סלילתו של כביש שש, חיבור ערים נוספות בדרום לרשת הרכבות, והקמת פארק ההיי־טק בבאר־שבע. רוב הנואמים לא שכחו לציין גם את האתגרים, ובהם קידום שירותי הבריאות, צמצום אחוזי האבטלה בעיקר בנגב המזרחי, והסדרת ההתיישבות של המגזר הבדואי.
מה שצרם מעט בחלקה הראשון של הוועידה היה העיסוק המופרז בסוגיית אנשי הקבע שעשויים לעבור דרומה בעקבות מעבר הבסיסים. הגיוני לשאול פעם אחת בכנס על כמות אנשי הקבע שצפויה לעבור לנגב, אבל כשמדברים על סוגיה כמו מצב שירותי הבריאות בדרום, היה מקומם לשמוע את כתב חדשות 10 אלמוג בוקר, שואל את מנהל 'סורוקה' על היערכות בית החולים שלו להגעת אנשי הקבע לאזור. מאות אלפי התושבים בנגב זכאים כבר היום לשירותי בריאות כמו במרכז הארץ, והם לא צריכים לחכות לשם כך למעברם של אנשי הקבע.
באופן כללי יש הגזמה בניסיונות החיזור אחר אנשי הקבע. הנגב מציע כבר היום איכות חיים. מי שרוצה ליהנות ממרחבים פתוחים, דיור זול, קהילתיות והון אנושי, מוזמן לעבור לנגב גם אם הוא לא איש קבע. מי שרוצה להמשיך להצטופף באזור המרכז, במדי צה"ל או בבגדים אזרחיים, שיבושם לו. התושבים המקומיים שדיברו במהלך הוועידה הזכירו בצדק את חשיבות הבחירה לחיות בנגב מתוך אמונה שטוב לחיות בו.
הנואם המרכזי היה ראש הממשלה בנימין נתניהו, שביקורו השבוע בירוחם היה הראשון במהלך עשר שנות כהונתו כראש ממשלה. את נאומו קטעו מספר סטודנטים, פעילי הארגון הסביבתי 'מגמה ירוקה', שביקשו למחות על הכוונה להקים יישובים חדשים בנגב.
"הקצינים לא עוברים לירוחם והצעירים עוזבים את דימונה כי המדינה בונה להם יישובים חדשים", צעקו הפעילים, והראו עד כמה הם מנותקים מהמציאות. בארבע השנים האחרונות נבנו ונבנות בירוחם 1,500 יחידות דיור. אלפי יחידות דיור נבנות בדימונה, ו־30 אלף יחידות דיור מתוכננות להיבנות בבאר־שבע. בחמשת היישובים החדשים שממשלת ישראל מתכננת להקים בכל מרחבי הנגב, אמורים לגור בסך הכול כמה מאות משפחות.
יישובים חדשים, בניגוד למה שנטען, לא רק שאינם מוכרחים לבוא על חשבון היישובים העירוניים הוותיקים, אלא גם עשויים לתרום לחיזוקם. שני היישובים הדתיים שהוקמו בעשור האחרון ליד ירוחם לא גנבו לה אוכלוסייה אלא להפך. הם הוסיפו תלמידים למערכות החינוך בעיירה, ילדים לחוגי המתנ"ס, ולקוחות למסחר המקומי. זכותם של הסטודנטים הירוקים מהאוניברסיטה להתנגד להקמת יישובים חדשים מסיבות סביבתיות וגם למחות על כך, אבל כשהם צועקים ומוחים בשם תושבי דימונה וירוחם, זו כבר חוצפה.
השבת יתארחו בערד 16 משפחות ששוקלות לעבור לגור בעיר בקיץ הקרוב, במסגרת גרעין התיישבות חדש של בוגרי בני עקיבא. בעבר היו כמה יוזמות של גרעיני התיישבות דתיים־לאומיים בערד, אך הן לא הצליחו לשגשג מבחינה מספרית. בעיר פועלות אולפנה ותיקה ומוצלחת והמכינה הקדם־צבאית 'נווה אביה', ויש גם כולל אברכים, אבל כל המוסדות האלה עדיין לא הצמיחו התיישבות סרוגה ענפה.
החיבור בין ערד לבני עקיבא התחיל במועצת מחוז דרום של התנועה, שהחליטה לפני כארבע שנים להקים יישוב חדש בסמוך לערד. המשברים שחוותה ערד בשנים האחרונות הביאו את חברי בני עקיבא לשנות את החלטתם, ולהתחיל בהתיישבות בתוך ערד ולא בסמוך לה. את התוכנית להקמת יישוב חדש הם לא ביטלו, אלא רק דחו בינתיים. בחודשים האחרונים הצליחו אנשי תנועת הבוגרים של בני עקיבא לגייס משפחות צעירות לגרעין החדש.
לגרעין של בוגרי בני עקיבא יש כמה יתרונות על גרעין תורני רגיל. הוא אינו מתבסס על כולל אברכים ולא מזוהה עם ישיבה מסוימת, חבריו אינם עוסקים רק בחינוך, ורוח בני עקיבא אמורה לחייב אותו בהתערות עם האוכלוסייה.
ועדיין, המשפחות הצעירות שיעברו לערד צריכות לזכור שהן רק חוליה נוספת בשרשרת התיישבות ארוכה, ולפעול בענווה, בהשתלבות ובשיתוף פעולה עם הרשות המקומית ועם הגופים הוותיקים בעיר. עדיף שלא ידברו על ההתיישבות החדשה במונחים צבאיים ושלא יתארו את העיר בתיאורים סופניים. מדובר בהתיישבות צעירה שמצטרפת להתיישבות ותיקה במטרה לחזק יחד איתה עיר חשובה בנגב המזרחי. שיהיה להם בהצלחה.
אקו"ם