ראשי » חדשות » בארץ

בעקבות הביקורת: יוקם מכון נוסף לרפואה משפטית

המכון החדש יוקם בעוד חמש שנים וצפוי לענות על הצורך הבהול במומחים משפטיים מתחום הרפואה. לאחרונה נחשף הקשר הבעייתי בין הפרקליטות למכון, שנוצר בשל שיתוף הפעולה ביניהן

מכון נוסף לרפואה משפטית יוקם בעוד חמש שנים במסגרת בחינתה המחודשת של פעילות המכון, ועל רקע הטענות בנוגע לשיתוף פעולה פסול בין הפרקליטות למכון. ראש המכון לרפואה משפטית, ד"ר חן קוגל, אמר היום (ד') כי "אין עוד מדינה מערבית בעולם שבה יש רק מכון אחד לרפואה משפטית שהוא מונופול. אנחנו במקום לא טוב ביחס לעולם במקרה הזה".

עוד כותרות ב-nrg:
בכירים בפרקליטות: "עשו לקצב משפט בוזגלו הפוך"
ארגון הבריאות העולמי: 1 מכל 11 - חולה בסוכרת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הדברים של קוגל נאמרו בפאנל שנערך בכנס ה-16 של לשכת עורכי הדין הנערך בימים אלו באילת. הדיון עסק בבעייתיות הרבה הנובעת מכך שכיום אין להגנה במשפט פלילי אפשרות לקבל חוות דעת פתולוגית, מלבד פנייה למכונים בחו"ל, הנחשבת ליקרה מאוד. "הבעיה היא שאין בישראל מספיק רופאים משפטיים. יש כיום שבעה מומחים כאלו בארץ, זה יחס של בערך אחד למיליון. בעולם היחס הוא אחר", אמר קוגל. בדבריו התייחס קוגל לוועדה שהוקמה לאחרונה במשרד הבריאות שנועדה לבחון את פעילות המכון: "קיבלנו עשרה תקנים להכשרת רופאים משפטיים מהוועדה, זה יאפשר לנו לפתוח מכון נוסף בעוד חמש שנים".
  
לאחרונה נחשף הקשר הבעייתי בין הפרקליטות למכון לרפואה משפטית, שנוצר בשל שיתוף הפעולה ביניהן בהליכים פליליים. בתחקיר "עובדה" הועלו טענות כי מומחים במכון שינו חוות דעת לבקשת הפרקליטות כדי להתאימן לעמדת התביעה. "אם הפרקליטות לא פנתה אלינו אין בעיה שהסנגור יפנה אלינו לקבל חוות דעת באופן פרטי. אם אתם פונים ראשונים אז אין בעיה", אמר ד"ר קוגל היום.

בפאנל שנערך היום, התייחסו המשתתפים לעובדה שהמכון לרפואה משפטית פועל כיום כיחידת סמך של משרד הבריאות, וכי מעמדו אינו מוסדר בחוק. באתר המכון הוא מתואר כ"יחידי מסוגו במדינה", עובדה שכאמור, הוגדרה על ידי המשתתפים כ"בעייתית".

במקביל, נציבת הביקורת על הפרקליטות, השופטת (בדימוס) הילה גרסטל, עומדת לפרסם דוח חריף במיוחד על פעילות המכון. הדוח עוסק בקשרים הבעייתיים בין מערך התביעה בישראל לבין המכון. עורכת הדין, ענת סבידור גולדנצוייג, המשנה לפרקליטות מחוז מרכז, התייחסה בדבריה לטענות בדבר חוסר השקיפות ביחסים בין פרקליטי מדינה לנציגי המכון, וביקרה את תחקיר "עובדה". "התחקיר של 'עובדה' לא הציג את כל העובדות. אנחנו מנסים לראות איך אנחנו גורמים לכך שלהגנה יהיו את כל הכלים, ולדאוג שהכל יהיה מתועד, שחומר יצולם ותרשומות תימסרנה חוץ מתרשומות פנימיות", אמרה.

"אולי טעינו, הדברים משתנים ויש דינמיקה. גם המדינה חושבת שצריך לחקור מה שלא היה תקין ולהוציא דברים לאור. צריך לאפשר להגנה למלא את תפקידה. הבעיה המרכזית היא מחסור במומחים. זכויות ההגנה מוגנות ככל שניתן כיום במצב הנוכחי", הוסיפה סבידור גולדנצוייג.
  
בתגובה, אמר ד"ר קוגל כי בתקופה שקדמה לכהונתו כראש המכון הייתה "סימביוזה מוגזמת" בין המכון לבין הפרקליטות. "יותר משהעגל רצה לינוק הפרה רצתה להניק (הכוונה שהפרה היא המכון – א.ס.)". הוא הוסיף כי הוא מצפה לדוח הנציבות על המכון, שמהווה את אחד הגורמים לשביתת הפרקליטים שנמשכת השבוע. "אני רוצה את הדוח של גרסטל. אני בר מזל שבתקופת כהונתי עומדת שופטת כזו ואומרת לי מה לא בסדר", אמר קוגל.

בפאנל נכח גם יואב ספיר, הסנגור הארצי הראשי, שהתייחס לבעייתיות שבזיקה בין המכון לפרקליטות, הזוכה לעדיפות באמצעות הגישה הכמעט בלעדית לשירות הפתולוגיה שמוצע לה. "לאורך שנים היה זיהוי מוסדי בין המכון לרפואה משפטית לבין רשויות האכיפה. ישנן גם הטיות שאינן מודעות – ברור שכשנחשפים לחומר מסוים חוות הדעת שלו יכולה להיות מוטה". ספיר ציטט דברים שכתבה השופטת דפנה ברק ארז בפסק דין שניתן לאחרונה בפרשת האב המטלטל, בהם התייחסה לחוסר האיזון בין מערך המומחים מטעם התביעה למערך מטעם ההגנה.

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה יועד הכהן, קרא אף הוא להסדיר בחקיקה את מעמדו של המכון לרפואה משפטית. "אין הסדרה בחקיקה של מעמד המכון לרפואה משפטית. לדעתי הגיעה השעה להסדיר את מעמדו של המכון לא כיחידת סמך במשרד הבריאות אלא כגוף עצמאי ממלכתי שיעסוק בנושא הרפואה המשפטית בישראל". השופט הוסיף כי "חיוני שכל התקשורת בין הפרקליטות למכון תהיה חשופה בפני בית המשפט".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg