החרדים צריכים להבין: בית שמש זו עיר מעורבת
על תושבי בית-שמש הציוניים לנתב את העשייה שלהם לביסוס וחיזוק קבוצת המיעוט שלהם. יחד עם זאת, הנהגת העיר החרדית צריכה לראות לנגד עיניה את שאר הקהלים בעיר ואז עתידה של בית שמש אולי לא יהיה שחור כל כך
אלי כהן, מנכ"ל ההסתדרות הציונית העולמית, השיק ביום חמישי שעבר באולם המתנ"ס בבית-שמש את ספרו החדש 'שמש להבה: גרים ביחד, חיים בנפרד'. כהן היה המועמד הציוני לראשות העיר בית-שמש בשתי מערכות הבחירות בעיר באוקטובר 2013 ובמרץ 2014, שתוצאותיהן היו צמודות במיוחד. בספרו גולל את סיפורו האישי לצד קורותיה של בית-שמש, וגולת הכותרת היא המאבק של הגוש הציוני בעיר מול הגוש החרדי על השליטה בזה. במרכז הדברים עמדה כמובן מלחמת הדת.לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- כל גבר הוא מטריד בפוטנציה וכל אישה קורבן?
- בציבור החרדי החליטו לדבר על תקיפות מיניות
- איך לרוצחים ניקו שליש אבל קצב נישאר בכלא?
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
לערב ההשקה הגיעו למעלה מ-150 בני אדם, חלקם הגדול אנשי המטה התוסס שפעל בעיר במשך 14 חודשים רצופים. האווירה באולם, שנוצרה עקב המפגש המחודש בין פעילי המטה, הייתה מרגשת ומשמחת. יחד עם זאת, אי אפשר היה להתעלם מהענן הכבד של תחושת הצריבה והכאב על ההפסד ועל ההשלכות שלו.
אמא טאליבן בבית שמש. ''ההנהגה החרדית של העיר רואה רק ציבור אחד לנגד עיניה: את הציבור החרדי''.
צילום: פלאש 90
בית-שמש מונה כיום 100 אלף תושבים. כ-90 אחוזים מהילדים בגילאי 3-6 המתגוררים בעיר לומדים במוסדות חינוך חרדיים שאינם ציוניים. גנים ובתי ספר השייכים לציבור הציוני נסגרים, וההגירה של האוכלוסיות החילונית והדתית-לאומית מן העיר נמשכת. השנה עזבו את בית-שמש 2,500 איש.
העיר הופכת יותר ויותר ענייה, ולכן גם מוזנחת מאוד. מעבר לכך - וזו אולי העובדה המתסכלת יותר מכול - ההנהגה החרדית של העיר רואה רק ציבור אחד לנגד עיניה: את הציבור החרדי. כל שאר התושבים הם סוג של קישוט או חפצים שקופים, תושבים שהפכו להיות אזרחים לא רצויים. אלה תושבים שמצד אחד נושאים בנטל הארנונה, אבל מצד שני משלמים מחיר כפול משכניהם החרדים על רישום לחוגים.
תמונה אחרת: במשרדו של יזם נדל"ן חרדי השבוע פלט הפקס את רשימת הזוכים במכרז 'מחיר למשתכן' בשכונת ג' 2 שברמת-בית-שמש. יזם הנדל"ן הביט ברשימה ואמר: "כולם חרדים, משלנו. יש פה אחד חילוני שזכה במכרז, אבל הוא כבר הודיע על כוונתו לסגת ממנו". אולי זו המהות של הסיפור עכשיו בקרב תושבי בית-שמש - יש הבנה שזו הפכה לעיר חרדית.
כמעט אין כאן יותר שיח לוחמני או כזה המדבר על תקווה ועל שינוי עתידיים. כולם רק עוסקים בשאלה אם בכלל ניתן לחיות בעיר חרדית, עד כמה החיים בעיר כזו מפריעים לחיי היומיום או מה הציפיות ממקום המגורים.
שאלות אחרות עולות גם הם, כמו אם אפשר לוותר על שירותים של ספרייה, היכל תרבות, מתנ"ס, ברכת שחייה וניקיון, ובכל זאת להיות מרוצים. כמו כן, שואלים התושבים את עצמם, האם העובדה שרובם מאוגדים מסביב לקהילות יכולה להחזיק אותם בעיר ולחפות על החוסרים האחרים, ואם שינוי אופייה של העיר עשוי לחדור מהמרחב הציבורי אל המרחבים הפרטיים, אל דל"ת האמות? ומהי הנקודה הזו שבה כל אחד יגיד לעצמו: עד כאן, אני חייב ללכת עכשיו?
לנוכח האווירה הלא ממש עליזה המלווה את החיים בעיר, שתי אמירות של דוברים מערב ההשקה האירו דווקא זווית מעניינת וקצת אחרת. אולי הן גם מהוות במה לייצור תחושות אחרות.
אמירה אחת הייתה של העיתונאי נחום ברנע, שאמר: "אל תאשימו את עצמכם. לא באמת הייתם יכולים להציל את בית-שמש מהייעוד שלה להפוך לעיר חרדית גדולה. בית-שמש נבחרה בהחלטת ממשלה לקלוט אלפי משפחות חרדיות מירושלים, ובכך למנוע מירושלים מהפוך לעיר הבירה החרדית של ישראל. גם אם הייתם מנצחים בבחירות, זה לא היה משנה את הייעוד שלה". בשביל פעילי בית-שמש הציונית, אמירה כזו היא סוג של נחמה.
אמירה שנייה ומעניינת מאוד השמיע פרופ' יואב דותן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. הוא יעץ לתושבים לא לשקוע בייאוש, ולשנות את צורת ההסתכלות והחשיבה שלהם. להערכתו, התמורות שעובר המגזר החרדי עמוקות ומשמעותיות, ולכן ייתכן מאוד שהחלוקה שאליה התרגלנו בין תושב חרדי ללא חרדי תאבד מן הדיכוטומיה שלה. אולי ניתן יהיה לחיות בבית-שמש חיים משותפים מבלי לחוש תמיד במתח המגזרי הזה באוויר.
בנוסף טען פרופ' דותן כי גם קבוצה של מיעוט פעיל המאורגנת מסביב למוסדות יכולה לייצר לעצמה חיים מלאים תקינים, וגם אוטונומיה לניהול החיים האלו.
בדבריו ערער הפרופסור את מוסכמות החשיבה הקונבנציונלית שלפיה הדבר היחיד שהמיעוט הציוני יכול לעשות הוא להימלט מן העיר. הוא נתן להם פריזמה חדשה שקובעת כי אנשי קבוצת המיעוט מחויבים לשנס מותניים ולייסד מבנה קהילתי חדש, המקבל מצד אחד את עובדת היותה של העיר חרדית, אבל לא מוותר מצד שני על העקרונות והערכים הציוניים החשובה להם.
אחוז האקטיביסטים בבית-שמש גדול מאוד ביחס לכלל האוכלוסייה. יכול להיות שהצדק בדבריו של יואב דותן, ועל האקטיביסטים לנתב את העשייה שלהם לביסוס ולחיזוק קבוצת המיעוט והמנגנונים שלה.
בכל אופן, לא ניתן יהיה ליישם את המלצותיו מבלי שהנהגת העיר החרדית, המייצגת כיום את קבוצת הרוב החרדי, תצא בקריאה ואולי באמנה המצהירה בפה מלא שבית-שמש היא עיר מעורבת וכך היא תישאר. זו הנהגה שתקרא לתושבים שאינם חרדים לבוא להתגורר בעיר, וגם תספק מבני מגורים לאוכלוסייה שאינה חרדית. אם אכן תיכתב אמנה כזו, אולי דווקא ממקום של שבר גדול ניתן יהיה לייצר תיקון.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם